כולם מתבקשים להדק חגורות

1. וואוצ'ר ללא כיסוי

משפחת ג' התל אביבית החליטה לבלות חופשה ביוון  אחרי שקראה בהנאה ובחיוך את ספרו של הזואולוג והסופר האנגלי ג'ראלד דארל ("משפחתי וחיות אחרות"). בחברת "נופש ישיר" מצאו דיל של שבוע הכולל טיסה ומלון. את המיקום באי בחרו בקפידה - חוף פלאוקסטריצה (Paleokastritsa) היפהפה בצפון-מערב קורפו.

טיפולה של נציגת השירות בארץ היה מעולה, ותוך כמה ימים הודיעה להם כי המלון אישר את ההזמנה. לאחר מכן התקבל גם שובר המיועד למלון זה, וכן אישור על נסיעות משדה התעופה אל המלון ובחזרה.

אלא שעם הנחיתה המתינה למשפחת ג' נציגת החברה ובישרה להם כי המלון בפלאוקסטריצה מלא, וכי יש לה חדרים במלון בעיר הבירה, קורפו טאון. בני המשפחה סירבו.

בבירור שעשתה נציגת החברה עם המלון על החוף התברר שישנם 2 חדרים, שאין מהם נוף. בני המשפחה החליטו לא לוותר ויצאו במונית לפלאוקסטריצה. שם התברר שלא מדובר בחדרי אירוח, בוודאי לא כאלה מצדיקים את התשלום שכבר שילמו על הדיל. אפשר להגדיר את שניהם ככוכים ללא מזגן וכמובטח, החלון היחיד פונה למאגרי האשפה של המלון.

בצר להם החליטו בני משפחת ג' לחזור לקורפו-טאון למלון שהוצע ע"י הנציגה המקומית. הם שכרו מונית על חשבונם ושילמו 25 אירו. המלון היה ראוי, אולם בני המשפחה נאלצו לשכור רכב לשבוע השהייה באי כדי להגיע לחופים היפים, וחופשתם המקורית שובשה.

בשובם לארץ פנו לחברה ודרשו פיצוי על ההוצאות ועגמת הנפש. ומה השיבו ב"נופש ישיר"?  הם הסבירו כי המלון שבו הוזמנו החדרים ביצע רישום יתר ובמקרה כזה רשאים הסוכן המקומי או המלון להעביר את התייר למלון אחר. החברה הודיעה כי לא יוחזרו להם דמי המונית אולם "מאחר והם לקוחות חשובים לחברתנו", הוחלט להעניק להם זיכוי של 5% בנסיעה עתידית. אבל - כל זה יהיה בתוקף משך 8 חודשים בלבד, ואי-אפשר יהיה לנצל זיכוי זה בחגים ובתקופות של מבצעים.

זה פיצוי? 

(דוד הכהן)

2. אין אחריות על גלגלים

ידידי האהוב ש"ש אוהב את לונדון. עד כדי כך, שאפילו כאשר הוא צריך להרחיק עד טורונטו, הוא מעדיף לעשות זאת דרך לונדון באמצעות חברת תעופה נודעת מהאי הבריטי.  כך היה גם באוקטובר האחרון, כאשר בשובו ארצה הפקיד ש"ש בלונדון את מזוודתו הקשיחה, מתוצרת נודעת אף היא, בידיהם האמונות של הסבלים הבריטים.

מה גדול היה צערו, כאשר גילה שמזוודתו שבה לידיו, ואחד מגלגליה חסר. ש"ש פנה אל הדוכן המטפל במזוודות שבורות, ושטח את טענותיו. מיד הוא קיבל טופס, ונדרש לרשום בו את תמצית העניינים. כאשר השיב את הטופס לידי משרתת הציבור וזהות חברת התעופה הובררה, זכה מיד למבט של השתתפות בצער. מזוודתך, אמרה לו העלמה, לא תתוקן, משום שחברת התעופה הבריטית אינה אחראית על גלגלים.

מאחר וש"ש פקח זוג עיניים תמהות, הועבר לידיו נייר מודפס מטעם חברת התעופה. קריאה זריזה הבהירה מיד כי החברה אינה רואה עצמה אחראית לנזקי גלגלים וידיות, ולמעשה - גם באשר לכל נזק אחר, כמו שריטה, שבר או קרע, שומרת החברה לשיקול דעתה את ההחלטה אם לתקן או לא. ובתרגום לעברית: לך תחפש מי ינענע אותך.

(גדי שוורץ)

3. אין מעבר לתעודת מעבר

באחד החגים יצאה משלחת נוער ישראלית לביקור בארץ אירופית. 43 בני נוער היו במשלחת, ולאחד מהם, מטעמים השמורים עם המשפחה, לא ניתן מעולם דרכון אלא תעודת מעבר. כדאי לציין כי תעודת המעבר נראית כמו דרכון לכל דבר כולל השם, התמונה והמספר אלא שבמקום המילה דרכון מצוין המושג האחר.

בתהליך קניית הכרטיסים הועברו צילומי הדרכונים של כל ילדי המשלחת לסוכנות הנסיעות ראשונטורס,ן שטיפלה בשמחה בעניין - בזכות הקופון הנאה שגזרה מקבוצה בת כ-50 איש. המשלחת הגיעה עליזה וצוהלת לשדה התעופה, כשהילדים הנרגשים (חלקם פעם ראשונה במטוס) מצפים עד מאוד לחוויה.

כולם עברו את ביקורת הדרכונים, למעט אותו ילד בעל תעודת מעבר. "לא ניתן לאשר את יציאתו מהארץ" אמרו למנהלת המשלחת ההמומה "מה, לא הזהירו אתכם בסוכנות הנסיעות?" לא הועילו התחינות והנער העצוב מאוד הוחזר אחר כבוד לביתו במונית (300 שקל מכיסה הפרטי של המנהלת). מיותר לציין מה רבה הייתה אכזבת כל הצדדים .

הביקור חלף בשלום ועם שובה ארצה אצה המנהלת אל סוכנות הנסיעות. "מצטערים" נאמר לה שם, "מדובר בטיסת צ'ארטר ולכן לא נוכל להחזיר את הכסף בעבור כרטיסו של המקורקע." "אבל" ניסתה המנהלת "אתם, המומחים, שהייתם אמורים להתריע כשראיתם כי מדובר בתעודת מעבר ולא בדרכון לא פציתם פה וציפצפתם. לו הייתם אומרים כי עלולה להתעורר בעייה היה הדבר נבדק מראש ואולי לא היה נקנה כלל כרטיס..". דבריה נפלו, כצפוי, על אוזניים ערלות.

לצורך טור זה שוחחתי עם מספר סוכני נסיעות. כן, הם מכירים את ההבדל בין דרכונים לתעודות מעבר, כן , הם שואלים את הלקוח האם וידא כי יוכל לצאת עם התעודה מהארץ ממש כפי שהם מתריעים אם תוקף הדרכון עומד לפוג, אם הוויזה ליעד כבר לא תקפה וכדומה.

זה לא רשום בשום מקום, כך נאמר לי, מדובר באחריות בסיסית של נותן שירות ללקוח. תפקידה של סוכנות הנסיעות הוא קצת יותר רחב ממכירת הכרטיס בלבד.

לידיעת הנוסעים.

(טלי חרותי סובר)

4. תקועים בנתב"ג

זהו. הרגע הגדול מגיע וזה הזמן לנסוע לשדה התעופה. צריך להגיע שעתיים וחצי לפני ההמראה, בשביל להספיק לבידוק הבטחוני, קצת דיוטי פרי, והופה למטוס. חופש.  

חופש? לפעמים כבר בנתב"ג מתחשק לך לחזור הביתה. אחרי שעברתם את הבידוק הבטחוני, עליתם לדיוטי פרי וקניתם בדיוק את מה שאתם לא צריכים, נשמעת פתאום הודעה לפיה הטיסה שלכם תאחר בשעה. קורה. יש תקלות חלקן בלתי נמנעות וצריך לקבל את זה. 

הבעיה היא שלעיתים הטיסה מתעכבת שעות ארוכות, וההמתנה הופכת לסיוט. חברות התעופה, מצידן, לא חושבות שהן צריכות לפצות אותנו על השעות האבודות האלו, וגם אם כן - הפיצוי מגוחך. וכך לא מעט נוסעים מאבדים שעות יקרות מהחופש, או מפסידים טיסות המשך.

ואין עם מי לדבר.   

(דני לשם)