החבילה אבדה בדואר הפנימי
רשות הדואר תפצה אדם שחבילתו אבדה בשל רשלנות פקידיה ב-2,500 שקל, למרות שחוק רשות הדואר מגן עליה מפני אחריות לנזק או אבדן. הסיבה: מדובר בחבילה שהוחזרה לדואר לאחר שהגיעה פגומה ללקוח, ובהליך הבירור היא נעלמה
חוק רשות הדואר המגן עליה מפני אחריות לנזק או אבדן של דבר דואר אינו חל במקרים שבהם דבר הדואר אבד בגלל רשלנות רבתי של פקידיה, בהיותו בטיפול לא שגרתי. כך קבעה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בפסק דין שעניינו תביעה לפיצויים בגין אבדן חבילה. במקרה הנידון התובע קיבל את החבילה שנשלחה אליו מצרפת כשהיא פגומה, אך היא אבדה לאחר שהחזיר אותה לסניף הדואר לצורך בדיקת הנזקים שנגרמו לה.
התובע א', צלם במקצועו , דרש מרשות הדואר לפצות אותו על מלוא הנזק שנגרם לו. רשות הדואר מצידה טענה שחוק רשות הדואר מגביל את תקרת הפיצוי ל-420 שקל ושילמה לו את סכום הכסף. לאחר שנדחתה דרישתו לפיצוי מלא, פנה א' לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים.
א' סיפר בתביעה כי החבילה שנשלחה אליו מצרפת נמסרה לו בסניף הדואר כשהיא מעוכה וכי תמונות שהכילה ניזוקו. לדבריו, הוא התלונן על הנזק שנגרם לחבילה ופקידי הסניף ביקשו ממנה להשאיר אותה בסניף כדי שמחלקת פניות הציבור ברשות הדואר תבדוק את תלונתו.א' טען כי מכיוון שהחבילה נעלמה בהיותה ברשות הנתבעת הרי שיש להטיל עליה את מלוא האחריות לאובדנה ולפצות אותו על מלוא ערכה, מבלי להתחשב בתקרת ההגנה הקבועה בחוק רשות הדואר.
רשות הדואר טענה להגנתה, כי על פי חוק רשות הדואר על התובע להוכיח כי פקיד הדואר טיפל בחבילה בצורה רשלנית כדי שיהא זכאי לפיצוי, וגם אז הפיצוי מוגבל לתקרה הקבועה בחוק. כדי לזכות בפיצוי מלא, נטען בכתב ההגנה שהגישה, על התובע להוכיח רשלנות רבתי.
השופטת, מלכה אביב, קבעה כי התובע זכאי לפיצוי מלא על אובדן החבילה וחייבה את רשות הדואר לשלם לו 2,500 שקל כפיצוי על הנזקים שנגרמו לו, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממאי 2003 ועוד 500 שקל הוצאות משפט.
בנימוקים לפסק הדין כתבה השופטת כי הנתבעת נהגה ברשלנות רבתי. "חוק רשות הדואר המעניק לה הגנות מפני אחריות לנזקים או אובדן דבר דואר", ציינה השופטת, "אינו חל כאשר הנתבעת סיימה את תפקידה בשינוע דבר הדואר והיא פועלת על פי נוהליה הפנימיים לטיפול במקרי תלונות".
"מטרת חוק רשות הדואר", הוסיפה השופטת, "הוא לתת הגנה לנתבעת מפני מצב בו תהיה חשופה לאינספור תביעות בסכומים גבוהים בגין נזקים או אובדן של דברי דואר. הגנה זו הכרחית כדי לאפשר את תיפקודה של הנתבעת . חוק זה פוגע בזכויות של המשתמשים בשירותי הנתבעת ומונע מהם לתבוע את נזקיהם, ולכן יש לפרש את חוק רשות הדואר בצמצום, כך שיחול רק במקרים שלשמם נועד - כאשר הנתבעת פועלת במסגרת היעוד שלשמו הוקמה, שינוע דברי דואר".
"במקרים בהם דבר הדואר ניזוק שלא במהלך עבודת הנתבעת בדרך השגרתית אלא בנסיבות אחרות", סיכמה השופטת, "אין הנתבעת זכאית ליהנות מההגנות שבחוק".
(ת"ק 2660/03)