האם אתם יודעים לקרוא את תלוש המשכורת שלכם?

ב-1 ביולי ייכנסו לתוקף שינויים הנוגעים להטבות מס על הפקדה לקופות גמל וקרנות פנסיה, וכן שינויים במדרגות המס שיניבו תוספות לנטו שלנו. אבל נטו זה לא הכול. בקרב רבים, ובעיקר צעירים, קיימת תופעה נפוצה של התמקדות בשורת הנטו והתעלמות מחשיבותם של מרכיבי השכר השונים.

אנשים מעוניינים בנטו גדול ככל האפשר, ומזניחים הטבות אחרות בשכר. אבל צריך לדעת שקרן השתלמות וקופת גמל (קרן פנסיה או תוכנית ביטוח), למשל, מהוות שיפור משמעותי בתנאי השכר, אף שאינן מוסיפות לנטו החודשי בתלוש, להיפך. כך גם קרן השתלמות, הוצאות רכב ועוד.

מצד שני, כדי לעשות נכון את תחשיב הכדאיות של מבנה השכר שלכם, חשוב לדעת אילו רכיבי שכר חייבים במס (כל הרכיבים חייבים בתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות), אילו פטורים ממס, ואילו אפילו מזכים בהטבת מס.

ניסינו לעשות סדר בבלגן בעזרת רואה-החשבון עופר פרץ, ראש תחום מיסוי בקבוצת חשבים, המעבדת משכורות לכ-60,000 שכירים במגזר העסקי.

"מרבית תלושי השכר במשק, אומר פרץ, "כוללים, מלבד הרכיב של שכר העבודה, שמהווה בעצם את שכר היסוד, גם תשלומים והטבות שונות. חלק קטן מהטבות אלה נהנה מיתרונות מיסוי, וחלקן האחר נחשב כשכר לכל דבר, על כל המשתמע מכך לצורך מיסוי, פיצויים ותגמולים".

פרץ מסביר את משמעותם של מרכיבי שכר מקובלים: 

תוספת יוקר:

תוספת לשכר שנועדה לשמור על רמת שכר ריאלית בעקבות עליית מדד יוקר המחיה. לרוב היא נמוכה משיעור עליית המדד.

אם יש אפשרות, מומלץ לעובדים לבחור במקום תוספת יוקר בהצמדת השכר למדד או בעדכון תקופתי בהתאם למלוא עליית המדד.

בכל מקרה, תוספת היוקר מחויבות במס מלא, על-פי דרגות השכר והמיסוי של העובד. לעתים נקבע בהסכם תוספת היוקר כי התוספת מוגבלת עד לתקרת שכר מוגדרת.

ניתן, כמובן, לקבוע בהסכם אישי כי היא לא תהיה מוגבלת לתקרה כזאת.

החזקת רכב:

החזר הוצאות הניתן לעובד בגין רכב שבבעלותו, הכולל החזר בעד אגרת רישוי, ביטוח, הוצאות משתנות וקבועות.

ההחזר ניתן כתשלום קבוע לשכר, או לחלופין יכול להיות מותנה בדיווח של העובד על מספר הקילומטרים שנסע, בכפוף למוסכם בין העובד למעביד. תוספת שכר זו מחויבת במיסוי מלא.

רכב צמוד:

העמדת רכב המעביד לרשותו של העובד. העובד מחויב במס על שווי השימוש ברכב, בהתאם לקבוצת המחיר שאליה משתייך הרכב שברשותו (נכון להיום, שווי השימוש לקבוצת המחיר הנמוכה ביותר עומד על 980 שקל לחודש). הסכום הזה מיתוסף לתלוש השכר שלו לצורכי חישוב מס בלבד.

הוצאות נסיעה:

הוצאות נסיעה למקום העבודה ובחזרה הוא החזר הניתן על-פי הסכם קיבוצי כללי, שעליו חל צו הרחבה משקי. כלומר, חובה לשלם לכל עובד החזר הוצאות נסיעה. גובה ההחזר נקבע בכפוף לתעריף נסיעה יומי ומספר ימי העבודה, או לחלופין כתשלום קבוע לפי תעריף כרטיס חופשי חודשי".

על החזר הוצאות הנסיעה משולמים מלוא המסים. אם המעביד דואג להסעת עובדים מאורגנת, ההטבה הזו, בכפוף לאישור

רשויות המס, אינה חייבת בתשלום מס על-ידי העובד.

הוצאות אש"ל:

החזר הוצאות הניתן לעובד עבור מזון ולינה בעת ביצוע עבודתו מחוץ למקום העבודה העיקרי. ניתן לתת את ההחזר בהתאם לסכום שהוציא בפועל, ובכפוף למסמכים או קבלות המאמתים זאת, או כסכום מוסכם וקבוע לגבי כל הוצאה.

במקרים מסוימים יקבל העובד פטור ממס על חלק מהחזר ההוצאות: 1 שקל לארוחת בוקר, 4 שקלים לארוחת צהריים (3 שקלים ללא קבלות) ו-2 שקלים לארוחת ערב (1 שקל ללא קבלות).

 בגין כל הסכומים שיקבל מעל לכך ישלם העובד את מלוא המסים. "מדובר בסכומים מגוחכים", מסביר פרץ, "משום שלא עודכן על-ידי שלטונות המס זה שנים רבות כדי שלא תידרש הכרה בהוצאות האלה".

החזקת טלפון:

החזר הוצאות בעד השימוש בטלפון, שיכול להינתן כסכום חודשי קבוע או בהתאם לחשבון הטלפון שהתקבל בפועל.

העובד משלם את מלוא המס על ההחזר, למעט פטור ממס על שיחות לחול שנעשו במסגרת תפקידו. לשם כך עליו לרשום לגבי כל שיחה כזאת לחול את תאריך השיחה, השעה, היעד, הפרטים, משך השיחה ומחירה.

טלפון נייד:

כשמקום העבודה מעמיד לרשות העובד טלפון נייד, העובד משלם מס על ההטבה הנ"ל.

שווי השימוש בטלפון נייד, שממנו משולם המס, הוא 85 שקל בחודש או מחצית ההוצאה החודשית בפועל בטלפון - הנמוך מבין השניים, וזאת בהתחשב בהשתתפות העובד בהוצאות הטלפון.

כאשר מדובר בטלפונים שמהם ניתן להתקשר רק למקום העבודה, העובד לא חייב במס.

דמי הבראה:

דמי ההבראה, שנועדו במקור למימון חופשת העובד, משולמים למרבית השכירים במשק. התשלום נקבע בהתאם לצו הרחבה משקי החל על כלל המשק, ומעמדו הוא כשל חוק לכל דבר. מספר ימי ההבראה נקבע על-פי ותק העובד במקום עבודתו. העובד משלם על דמי ההבראה מס מלא.

מענקים ובונוסים:

תשלום נוסף לשכר, המוענק לרוב אחת לתקופה מסוימת, בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש, כמו: רווחי המעביד, יעילות מחלקתית, יעילות העובד ועוד.

תשלומים אלו חייבים במס, אבל תכנון נכון של מועד קבלת הבונוס וסכומו יכול לחסוך לעובד תשלומי ביטוח לאומי בגין הבונוס. למשל, כרגע כדאי לדחות קבלת בונוסים שמגיעים לכם ליולי, כי ביולי תוחזר תקרת השכר שעליו משולם ביטוח לאומי, כך שמעבר לתקרה מסוימת לא תצטרכו לשלם.

הוצאות ביגוד:

הטבה הניתנת לעובד בדרך של הענקת בגדי עבודה בפועל, או באמצעות תשלום או מתן שוברים לרכישת הבגדים.

אופי הביגוד שניתן קובע אם ההטבה פטורה ממס. כך, למשל, סרבלי עבודה למכונאים, מדים של מקום העבודה, בגדי ייצוג מיוחדים לאנשי מכירות או גלימות של עורכי-דין פטורים מתשלום מס.

הקצאת מניות לעובדים:

מטרתה של הקצאת מניות (לרבות אופציות ונייר ערך זר) לעובדים, בתנאים מועדפים או ללא תמורה כלל, היא לחזק את הקשר של העובדים עם הארגון ולעשות אותם שותפים להצלחת הארגון, או כתחליף לבונוס.

שווי ההטבה חייב במס, אולם קיימים מסלולים שונים, שהעובד יכול לבחור ביניהם, ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. כעיקרון, מסלול אחד הוא המסלול ההוני, שבו יחויב העובד במס של 25% על ההטבה ולא יהיה חייב בביטוח לאומי. מסלול אחר הוא המסלול הפירותי, שבו ההכנסה תיחשב כהכנסת עבודה וישולמו עליה מלוא המסים.

 על פניו המסלול העדיף הוא המסלול ההוני, אך בגלל שיקולי מס של המעביד, המעביד הוא זה שקובע בסופו של דבר את המסלול.

קופת-גמל לתגמולים:

הפקדה חודשית, המתחלקת בין המעביד לעובד, כל אחד מהם 5% מהשכר הבסיסי (ללא החזר הוצאות אש"ל, רכב, ביגוד, טלפון וכו').

 הכספים שנחסכים בקופה, לרבות הרווחים שנצברו עליהם, עומדים לרשותו של העובד. העובד מקבל זיכוי ממס בשווי של 25% מהסכום שהוא מפריש. הפרשת המעביד, עד לתקרה שנקבעה, אינה נחשבת להכנסת עבודה.

במקרים של פדיון כספי ההפקדות שלא בהתאם לכללים, העובד חייב לשלם 35% מס, גם אם הוא פטור ממס או ששיעור המס שהוא חייב נמוך יותר.

ביטוח מנהלים:

הפקדה זהה לזו של קופת-גמל  (5% עובד, 5% מעביד), אבל היא מועברת לחברת ביטוח, וכוללת מרכיב של חיסכון הנפדה בעת יציאה לגימלאות, וכן ביטוח חיים (ריסק) המשולם רק במקרה של מות המבוטח. ההפקדות מוגבלות על-פי חוק לתקרה מסוימת, וגובה הזיכוי ממס לעובד הוא 25%.

קופת פיצויים:

המעביד מפקיד מדי חודש 8.33% מהשכר (בדרך-כלל שכר הבסיס) לקופת פיצויים, שנועדה לשמש לצורך תשלום פיצויי פיטורים בעת ניתוק יחסי עובד-מעביד. לעובד מומלץ לדרוש שהכספים יופקדו בקופה על שמו, ויימסרו לו בעת שיעזוב את העבודה גם אם אינו זכאי לפיצויי פיטורים על-פי חוק.

קרן פנסיה:

הפקדה חודשית, המתחלקת בין העובד (5%.5) למעביד (%6) ומיועדת להבטחת תשלומי קיצבה (פנסיה) לעובד לאחר שיגיע לגיל הפרישה, תשלומי נכות ותשלומי קיצבה לשארים. תקרת ההפקדה של המעביד גבוהה משמעותית מהתקרה בקופת גמל לתגמולים, וההפרשה אינה מחייבת את העובד במס. בנוסף, העובד מקבל זיכוי ממס בשיעור 35% מסכום ההפרשה משכרו (חלק העובד) לקרן הפנסיה.

אובדן כושר עבודה:

הפקדה למטרת רכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה. נכון להיום, הפקדה חודשית בשיעור של 2.5% משכרו של העובד לא תיחשב, לרוב, הכנסת עבודה. כלומר, היא לא תהיה חייבת במס.

קרן השתלמות:

הפקדת כספים של המעביד והעובד למטרת השתלמות לעובד. לרוב, העובד מפקיד 2.5% מהשכר והמעביד מפקיד 7.5% (8.4% לעובד הוראה). הפרשת המעביד בגבולות שנקבעו אינה נחשבת להכנסה, כלומר לא משולם עליה מס. הפקדת העובד לא מזכה בהטבת מס. את הכספים מקרן ההשתלמות (לרבות רווחים שנצברו בה) ניתן למשוך, תוך פטור ממס, לרוב לאחר שש שנים.

"בקרן השתלמות", מסביר פרץ, "תקרת ההפקדה גבוהה מזו שבקופת גמל וביטוח מנהלים". סכום ההפקדה המקביל של המעביד גבוה פי-שלושה מהפקדת העובד, לעומת הפקדה זהה של העובד והמעביד לקופת גמל וביטוח מנהלים. ניתן לפדות את סכום החיסכון ורווחיו בפטור ממס תוך שש שנים, בעוד שסכומי החיסכון בקופת גמל ובביטוח מנהלים נפדים בפטור ממס בגיל פרישה, או בהתקיים אחד מהכללים שנקבעו בחוק.

לעומת זאת, החיסכון בקרן השתלמות אינו מעניק לעובד טבות מס. בבחירת מסלול ההפקדות הכדאי ביותר יש להביא בחשבון את הגורמים הבאים: בדיקת הזכויות השונות המוקנות לעובד, כמו גובה הסכומים לשארים, ערכי פדיון עתידיים וצורת תשלומם, וכן בחינת התשואות של הקופות לאורך השנים, תמהיל ההשקעות, הגוף המנהל, וטווח החיסכון.

תוספות שונות:

רשימה חלקית של עוד תוספות שכר שונות שחייבות כולן בתשלום מס: תוספת סיכון, תוספת ייצוג, תוספת פיצול, תוספת רעש/אבק/קירור/חום, תוספת מרחק, תוספת כוננות ועוד.

משכורת לדוגמה

כדי להמחיש איך מתלכדים כל הרכיבים האלה ומה תוצאתם, לקחנו משכורת לדוגמה של עובד יחיד, על בסיס שכר יסוד של 10,000 שקל בחודש והתוספות שעליהן משולם מס, וחישבנו מה יהיה הנטו שיתקבל, ואילו סכומים תצבור משכורת כזאת בקופת גמל, בקרן השתלמות ובקרן פיצויים בחודש אחד:

שכר יסוד: 10,000 שקל

שווי רכב צמוד (קבוצה 2): 980 שקל

שווי טלפון נייד: 85 שקל

הבראה: 500 שקל

תוספת סיכון: 200 שקל

תוספת רעש: 400 שקל

ביגוד: 150 שקל

הוצאות אש"ל: 250 שקל

שווי קופת גמל: 5 שקלים (5% מס על חלק המעביד שמעבר לתקרת ההפקדה המוכרת לצורכי מס, שהיא 9,000 שקל)

נטו לאחר תשלום מס-הכנסה ודמי ביטוח-לאומי: 7,170 שקל.

בקופת גמל: 1,000 שקל (500 עובד, 500 מעביד)

בקופת פיצויים: 333 שקל (הפקדת המעביד בלבד)

בקרן השתלמות: 1,000 שקל (250 עובד, 750 מעביד)

סך-הכול: 2,333 שקל.

השינויים הצפויים בשכר מ-1 ביולי

היד הארוכה של הרגולטור מגיעה גם לכיסם של בעלי השכר הגבוה במשק: החל ב-1 ביולי תקטן תקרת השכר שממנו ניתן לבצע הפרשות סוציאליות וליהנות מהטבות מס.

לדברי ירון טבצ'ניק, מנכ"ל חברת טבצ'ניק - מומחים לביטוח פנסיוני, מקור הרע הוא שינויים בסעיף 3 (ח) לפקודת מס הכנסה, הדנים בתשלומי מעביד לקופת גמל, הן לתוכניות קיצבה (מהן משולמת פנסיה חודשית לגימלאי) והן לתוכניות הוניות (בהן מושך הגימלאי את כל הסכום בתשלום חד-פעמי).

המצב כיום הוא שבמסלול קיצבה ניתן להפריש לתנאים סוציאליים (קופת גמל, ביטוח מנהלים, קרן פנסיה), וליהנות מהטבת מס על ההפרשה, עד לתקרת שכר של 27,856 שקל.

בנוסף, שכיר שבשכרו יש רכיבים שעבורם המעביד לא מפריש לתנאים סוציאליים יכול להפריש בעצמו למסלול הוני עד לתקרת שכר נוספת של 9,900 שקל ברוטו בחודש. כלומר, בסך-הכול ניתן להפריש לתנאים סוציאליים עד לתקרת שכר של 37,756 שקל לחודש, תוך ניצול האפשרות לנכות את ההפרשות הללו מהשכר החייב במס.

התיקון החדש קובע, כי תקרת השכר להפרשות תהיה ארבע פעמים השכר הממוצע במשק, כלומר - 27,856 שקל.

המשמעות היא, ששכירים שירצו לפתוח לעצמם תוכניות הוניות ותוכניות קיצבה, לא יוכלו לנצל את התקרה הנוספת של 9,900 שקל הניתנת כיום לצורך תוכנית הונית, וייאלצו לחלק לעצמם את עוגת התנאים הסוציאליים (קיצבה והונית) בתוך מסגרת צרה יותר (27,856 שקל לחודש).

ויש הגבלה נוספת: גם בתוך המסגרת המוצהרת הזאת, של 27,856 שקל, מותר להפריש למסלול הוני רק עד תקרה של 7,000 שקל לחודש.

משמעות השינויים היא פגיעה בהטבות המס לשכירים בעלי שכר גבוה (שמעל 27,856 שקל לחודש), שכן מי שירצה להפריש לגמל או לפנסיה מעבר לתקרה הזו יחויב במס על ההפרשות הנוספות, מדי חודש.

גם עצמאים ייפגעו, שכן מי שהפריש במסלול הוני עד לתקרה של 9,900 שקל לחודש, יוכל מעתה להפריש תוך ניצול הטבות המס רק עד לתקרה של 7,000 שקל לחודש.

השינוי משמעותי גם לבעלי חברות שממשיכים לקבל שכר עבודה לאחר פרישתם. אנשים אלה מקבלים במקביל קיצבת פנסיה ומשלמים עליה מס. גם הם לא יוכלו מעתה ליהנות מהטבות המס על 9,900 שקל מתוך שכרם, אלא רק על 7,000 שקלים.

הצד השני של המטבע קצת ממתיק את הגלולה: שיעורי ההפרשות לפנסיה שיוכרו על-ידי מס הכנסה יעלו מ-5% ל-7%. לא מדובר בטוב ליבו של האוצר. יש הסבר אחר: בעקבות הסדר הפנסיה החדש נאלץ כל אחד מעמיתי הקרנות לתרום מדי חודש עוד 2% הפרשה לקרן (7% במקום 5%), לטובת האיזון הקדוש של קרנות הפנסיה הותיקות והגרעוניות.

מ- 1 ביולי תוכר כל ההפרשה הזאת במס, ולא רק 5% כפי שהיה עד כה. בנוסף לשינויים האלה צפויות מדרגות המס להשתנות ביולי ולהגדיל את הנטו שלנו. הנהנים העיקריים משינויים אלה יהיו בעלי ההכנסות הנמוכות והבינוניות, שיזכו לתוספת של עד 200 שקלים בנטו.