לקראת שבועות: אז מה אמרנו, חלב בריא או לא?

למרות שחלב ומוצריו הם מהפופולריים שבמזונות, חלוקות הדעות באשר לתרומתו לבריאות. מצד אחד מספרים לנו שהוא עשיר בחלבון, סידן וויטמינים חיוניים. מצד שני, מאשימים אותו בגרימת אלרגיות, כאבי בטן ואפילו מחלת הסרטן. לקראת שבועות, החג הכי חלבי שיש, בדקה כתבת "מנטה" מה קובעים המחקרים האחרונים

יפה שיר-רז פורסם: 24.05.04, 18:05

זכויות היוצרים על הפרסומת הראשונה לחלב שייכות לתנ"ך. מי לא זוכר את התיאור של יעל אשת חבר הקיני מרדימה את סיסרא בעזרת ספל חלב גדול ("מים ביקש חלב נתנה"), רק כדי להרוג אותו בשנתו. אבל השימוש בחלב כחלק משמעותי מהתזונה החל כאשר האדם למד לביית בהמות. די מהר למדו אבות אבותינו לייצר גבינות, יוגורט וחמאה, ועם השנים הלכה יכולתם והשתבחה. היום ממלאים את מדפיו של כל סופרמרקט ממוצע עשרות מוצרים - מעדני חלב, גבינות קשות ורכות, גלידות, שוקולד חלב ועוד. למרות הפופולריות הרבה של החלב ומוצריו, נראה שאין מוצר מזון שהדעות לגביו כה חלוקות.

מצד אחד מספרים לנו על הסידן והוויטמינים החשובים שמוצרי החלב מכילים ועל עוד ועוד מחקרים שמוכיחים את יתרונותיהם הרבים. מצד שני, ככל שגוברת הפופולריות של הרפואה המשלימה, נשמעים יותר ויותר קולות של מומחים בתחום, שטוענים כי חלב פרה לא נועד לגוף האדם, שהוא עלול לגרום למחלות שונות ושהכי טוב לוותר עליו לגמרי.

כל הסידן הזה

למרות חילוקי הדעות, על דבר אחד כולם מסכימים: החלב מכיל מרכיבים חיוניים לבניין גופנו, כמו חלבונים, שומנים ופחמימות, וכן מינרלים חשובים כמו סידן, זרחן ואבץ, וויטמינים מסוג C, D, A ו- B.

חסידי החלב, רובם תזונאים קונבנציונליים, מדגישים את חשיבות החומרים הללו ומביאים מחקרים שמוכיחים כי אלו יכולים למנוע מחלות רבות ושונות, החל מעששת וכלה באוסטיאופורוזיס, יתר לחץ דם ואפילו סרטן. "החלב מאפשר לצרוך את הכמות הרצויה של חלבון, סידן וויטמינים הנדרשים לצמיחה, ולהפחית את הסיכון ללקות במחלות", אומרת עירית בוקעי, מנהלת השירות הדיאטני בשירותי בריאות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי. "החלב חשוב במיוחד לאנשים שמסיבות כלכליות מתקשים לצרוך מזון מאוזן, אנשים עם קשיי לעיסה, ילדים שיוצאים בבוקר לגן ולבית הספר מבלי לאכול, אנשים שאינם אוכלים בשר ומקבלים מעט ויטמין B12 מהחי, ועוד".

אבל הסיבה העיקרית לצריכת החלב היא הסידן, שהחלב עשיר בו מאוד. הסידן חיוני לצמיחה והתפתחות העצמות ולשמירה על בריאותן. צריכה נאותה של סידן חשובה להשגת מסת עצם מרבית בשנות הבגרות, לשמירה עליה בהמשך החיים ולהקטנת הסיכון לחלות באוסטיאופורוזיס.

"בגוף שלנו יש מנגנון שתפקידו לדאוג שרמת הסידן בדם תהיה תמיד תקינה", מסביר פרופ' שמואל אדלשטיין, חוקר במכון ויצמן והמדען הראשי של חברת GNC, המתמחה בתוספי מזון. "זאת משום שחוסר סידן עלול לפגוע בתפקוד השרירים, מערכת העצבים ויתר מערכות הגוף. אם לא נצרוך די סידן, מנגנון הוויסות ייקח את הסידן מהמאגר הגדול ביותר בגוף - השלד. במשך השנים ייווצר מחסור, והתוצאה תהיה אוסטיאופורוזיס".

במחקר שערך פרופ' אדלשטיין, שבמהלכו נבדקה צפיפות העצם בנשים מקבוצות אתניות שונות, נמצא שצפיפות העצם הגבוהה ביותר היתה בקרב יוצאות צפון אמריקה, שאכלו הרבה מוצרי חלב, והנמוכה ביותר היתה בקרב נשים ממוצא תימני, שהתזונה שלהן כמעט שלא כללה מוצרי חלב.

הסידן גם מסייע לשרירים להתכווץ, משתתף בתהליכי קרישת דם, הפרשת הורמונים ואנזימים לעיכול, מעביר דחפים עצביים ומסייע לבניית שיניים. "מחקרים רבים קושרים בין צריכת חלב וגבינות להפחתת עששת", אומרת בתיה מוסקוביץ, דיאטנית קלינית החוקרת ומרכזת את הנושא במועצת החלב. "מלבד היותם מקור לסידן, הם מסוגלים להקטין את הנזק של החומצות הגורמות עששת. השיעור הגבוה של סידן בחלב ובגבינה מגדיל גם את רמת הסידן ברוק, מה שאומר שפע של סידן לתיקון נזקים בשן".

מחקר שנערך בפינלנד, שצריכת החלב בה היא מהגבוהות בעולם, מצא שהסיכון לחלות בסרטן שד בקרב נשים שצריכת החלב שלהן גבוהה נמוך בהרבה מהסיכון היחסי של נשים שצורכות מעט חלב.

מוצרי חלב אף מועילים כנגד יתר לחץ דם. מחקר רחב היקף, שנערך בארצות הברית, מצא כי תזונה עשירה במוצרי חלב דלי שומן ובירקות ופירות תורמת באופן משמעותי להורדת לחץ הדם. השפעת התפריט הזה היתה משמעותית במיוחד בקרב בעלי לחץ דם גבוה מאוד. כן נמצא שצריכה מוגברת של סידן בקרב נשים הרות, מצמצמת יתר לחץ דם ורעלת הריון.

גם לחומרים אחרים מייחסים חשיבות רבה. "אחד הרכיבים החשובים בחלב הוא ויטמיןB12 ", אומרת מוסקוביץ. "הוא מסייע לגוף ביצירת כדוריות דם אדומות ובשימוש בשומנים ובחומצות אמינו, ומחסור בו עלול לגרום לאנמיה ולנזק לעצבים. מכיוון שהוא מצוי רק במזונות שמקורם מהחי, חלב הוא מקור חשוב ל- B12, בעיקר לצמחונים. רכיב חשוב נוסף הוא האבץ, שמצוי בבשר ובחלב, והוא חיוני לצמיחה, למלחמה בזיהומים, לריפוי פצעים ולתחושת טעם. ויטמין A, המצוי בחלב, חיוני לבריאות העור והראייה".

תחרות עם הזרחן

לצד המחקרים שמעודדים צריכת חלב, יש אחרים שקובעים כי הנזק שהוא גורם עולה על התועלת. ראשית, הם טוענים, החלב אמנם מכיל כמות גדולה של סידן, אך גם הרבה זרחן, שמונע את ספיגת הסידן בגוף.

פרופ' אדלשטיין: "הזרחן מתחרה עם הסידן על אתרי הספיגה במעיים. את התחרות הזו אפשר לדמות לדלת, שדרכה צריכים לעבור גם הסידן וגם הזרחן. השאלה כמה מהסידן וכמה מהזרחן ייכנס דרך הדלת הזו תלויה בכמויות שיש באותו מוצר מזון. אם יש יותר סידן, הוא ייספג טוב יותר. אם יש יותר זרחן - הוא זה שייספג יותר. כדי שהסידן ייספג, הוא צריך להיות בכמות גדולה יותר מזו של הזרחן, או לפחות שהריכוזים של שניהם יהיו שווים, אלא שברוב מוצרי החלב יש כ40- אחוז יותר זרחן".

ד"ר נחום ויסמן, מנהל היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים איכילוב, לא רואה בכך בעיה. "נכון שהשילוב של סידן וזרחן יכול למנוע את ספיגת הסידן, אבל גם הזרחן הוא מינרל חיוני. לכן העובדה שמוצרי חלב מכילים זרחן לא צריכה להיות סיבה לוויתור עליהם".

ד"ר אדלשטיין: "למרות נוכחותו של הזרחן, חלב ומוצריו הם עדיין המקור הטוב ביותר לסידן. עם זאת, בגלל הזרחן, אני ממליץ להשתמש גם בתוספי מזון עם סידן, שיבטיחו צריכה מספיקה".

"מוצרי חלב אינם מספקים הגנה מפני הידלדלות העצם", סבור ד"ר אריה אבני, רופא כירורג ומומחה להומיאופתיה. "עובדה שבריחת סידן היא מחלה שאופיינית לעולם המערבי, שמוצרי חלב פרה תופסים חלק נכבד מהתפריט שלו. לעומת זה, דווקא במזרח הרחוק ובאפריקה, שם חלב פרה לא מוכר, המחלה נדירה יותר. ביפן, למשל, שכיחות השברים כתוצאה מאוסטיאופורוזיס נמוכה פי 2.5 לעומת ארצות הברית, למרות שהיפניות אוכלות רק 500-400 מ"ג סידן, שמקורו בעיקר בסויה ודגי ים".

ד"ר אדלשטיין: "זאת טענה מופרכת. השכיחות הגבוהה ביותר בעולם של אוסטיאופורוזיס היא ביפן. לכן שוק תוספי המזון של סידן מאוד מפותח שם. זאת משום שנשות יפן מקבלות סידן רק מטופו וסויה וזה לא מספיק".

רגישים ללקטוז

הבעיה העיקרית שעליה מצביעים המתנגדים לחלב היא הרגישות שמפתחים כלפיו. "אצל כאחוז אחד מהתינוקות מופיעה אלרגיה לחלב בחודשי חייהם הראשונים", אומר ד"ר דוד נוסם, מומחה לרפואה פנימית ואלרגיה בבית החולים נהריה. "האלרגיה מתבטאת בפריחות על העור, בשלשולים, בקשיי נשימה, ובמקרים חמורים אף בהלם. עם זאת, האלרגיה הזו מופיעה אצל מעט מאוד תינוקות, וב-80 אחוז מהמקרים היא חולפת עם הגיל. רק ילדים בודדים ממשיכים לסבול ממנה כשהם גדלים".

מי שסובל מרגישות לחלב בשיעורים גדולים הם המבוגרים. הסיבה: הלקטוז - סוכר טבעי המצוי בחלב, שכשליש מאוכלוסיית העולם מפתחת אי סבילות כלפיו.

"הרגישות ללקטוז היא ההפרעה השכיחה ביותר הקשורה לחלב", אומר פרופ' ערן גולדין, מנהל מחלקת גסטרואינטרולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם. "כדי לעכל את הלקטוז מפריש הגוף אנזים בשם לקטאז, שמפרק את הלקטוז ומאפשר לו להיספג בגוף. אלא שעם השנים יורדת כמות האנזים הזה. כתוצאה מכך נשאר הסוכר הלא מפורק במעי, עובר תסיסה וגורם לתופעות לא נעימות, כמו גזים, נפיחות, כאבי בטן ושלשולים".

פרופ' אדלשטיין: "לרגישות הזאת יש סיבה הגיונית: מי שאמור לצרוך חלב הם תינוקות וגורי חיות. לפיכך מצייד אותם הטבע בכמות רבה של אנזים שתפקידו לטפל בסוכר ובחלבון החלב. כשמסתיימת תקופת הינקות, מערכת העיכול משתנה וכמות האנזים יורדת. אלא שבניגוד לחיות, שמפסיקות לצרוך חלב אחרי תקופת היניקה, אנחנו ממשיכים, משום שהמוצרים האלה טעימים ומהווים מקור טוב לחלבון. אבל קשה לנו לעכל אותם".

ד"ר ויסמן מפחית מהיקף הבעיה: "לא כולם סובלים באותה מידה", הוא אומר. "בארצות הברית, למשל, הרגישות הזאת אופיינית להיספנים ושחורים, ובארץ בעיקר לבני עדות המזרח".

- מה צריכים לעשות אנשים שכן סובלים מרגישות לחלב?

"אני ממליץ לצרוך אותו בכמויות קטנות. בחלק מהמקרים אפשר להיעזר בטבליות אנזים הלקטאז, שיפרק את הלקטוז. מחקרים אחרונים מצאו שגם חיידקים פרוביוטיים מסייעים בפירוק הלקטוז. לכן כדאי לצרוך מוצרי חלב המכילים אותם. אפשר גם לצרוך חלב עיזים או כבשים, שמכילים מעט מאוד לקטוז".

מוטקה איילון, ראש המגמה לרפואה סינית במכללת מדיסין, חולק על ההמלצות האלה. "אני ממליץ לכל מי שפיתח רגישות להימנע מצריכת חלב ומוצריו. הרגישות הזו אופיינית לישראלים רבים, ולא רק לעדות המזרח. בצפון אירופה, שם יש לאנשים כמות גבוהה של אנזים הלקטאז, החלב הוא מזון בריאות, אבל לנו הישראלים יש גנטיקה ים תיכונית, שכתוצאה ממנה אין לנו מספיק לקטאז. לכן החלב לא מתאים לנו".

ליחה ואסתמה

מרכיב בעייתי נוסף שמכיל החלב בשפע הוא שומן רווי, שצריכתו עלולה לגרום לעודף כולסטרול. מה גם שדווקא מוצרי החלב העשירים יותר בסידן הם גם אלו המכילים יותר שומן רווי.

פרופ' אדלשטיין: "העובדה שהחלב מכיל שומנים מהחי היא בעייתית, בעיקר כאשר צורכים גבינות צהובות, שמכילות הכי הרבה סידן, אבל גם יותר מ-30 אחוזי שומן. לכן אני מאוד לא ממליץ לצרוך אותן".

השומן הרווי איננו הבעיה היחידה, שכן החלב מכיל מרכיבים נוספים, בעייתיים אף יותר, כמו אנטיביוטיקה והורמונים שבהם מזינים את הפרות. ד"ר ענת גרינשטיין, יו"ר איגוד הנטורופתים בארץ ומרצה במגמה לנטורופתיה ותזונה במכללת רידמן: "בעבר הפרות רעו באחו, נשמו אוויר צח והיו בריאות. כיום הן חיות בחצר צרה ומקבלות הורמונים ואנטיביוטיקה. התוצאה היא שהן מספקות לנו חלב המכיל רעלים".

ד"ר ויסמן: "זה נכון, אבל לא רק לגבי חלב. רוב סוגי המזון מכילים חומרי הדברה, הורמונים, אנטיביוטיקה ועוד. אנחנו חיים בעולם שבו הרעילות עצומה, אבל זאת לא סיבה להפסיק לאכול".

עוד טענה כנגד החלב ומוצריו היא שצריכתם מגבירה את היווצרות הליחה, שגורמת לבעיות במערכת הנשימה. איילון: "מוצרי החלב הבעייתיים הם אלו שמשלבים קקאו וסוכר, כמו שוקו, מעדני שוקו ושוקולד. השילוב הזה גורם לייצור מוגבר של ליחה, ולכן ההמלצה שלנו היא להימנע מהם".

ד"ר גרינשטיין: "חלב פרה גורם להיווצרות ליחה בגוף, שכתוצאה ממנה סובלים ילדים רבים, וגם מבוגרים, מבעיות בדרכי הנשימה כמו נזלת ואסתמה. מחקרים רבים אף מצאו שילדים רבים שסובלים מאלרגיה לחלב סובלים גם מדלקות אוזניים חוזרות. במחקר שנערך לפני כשלוש שנים בילדים בני 11-10 נמצא שילדים שפיתחו רגישות לחלב סבלו הכי הרבה מדלקות חוזרות באוזניים".

ד"ר נוסם: "נכון שנמצא כי בעיות בדרכי הנשימה אצל ילדים אלרגיים לחלב עלולות להחמיר, אבל עוד לא נמצא בשום מחקר שצריכת חלב אצל אנשים בריאים, שהם רוב האוכלוסייה, גורמת לבעיות נשימה ולליחה. עם זאת, מתוך נסיוני כרופא נוכחתי שלעתים כאשר מפסיקים את צריכת החלב אצל מטופלים עם אסתמה קשה חל שיפור במצב. אבל חשוב להדגיש שמדובר במקרים נדירים בלבד".

ד"ר ויסמן: "הטענה שצריכת מוצרי חלב גורמת לעודף ליחה נפוצה מאוד, אבל עד היום היא לא הוכחה. תינוקות נוטים לחלות הרבה במחלות ויראליות, והם גם ניזונים בעיקר מחלב או מפורמולות חלב. לכן אפשר, לכאורה, לקשור בין שני הדברים, אבל זוהי מסקנה פשטנית. אצל ילדים גדולים יותר יש לפעמים קשר בין צריכת מוצרי חלב לליחה, אבל מדובר באחוז קטן מאוד, כך שלדעתי החגיגה שעושים מזה מוגזמת".

בעבר, מוסיף ד"ר ויסמן, רווחה בציבור ובין הרופאים הדעה שצריך להפסיק לתת מוצרי חלב לילדים שסובלים משלשול. "אבל לאחרונה נערכו בארצות הברית ואירופה כמה מחקרים שמצאו שילדים משלשלים שהמשיכו לקבל חלב התאוששו מהמחלה מהר יותר. לכן היום ההמלצה שם היא לא להפסיק לתת חלב בזמן שלשול. למרות זאת, בישראל עוד לא קיבלו את ההמלצה. בסקר שנערך לפני כשנה התברר שחלק גדול מהרופאים ממשיכים להפסיק לתת חלב לילדים משלשלים. הרופאים הללו בפירוש מטעים את המטופלים".

ומה עם הסרטן?

למתנגדים לצריכת חלב יש עוד כמה טיעונים. בספרו "תעזוב ת'עטינים שלי" טוען ד"ר אבני, שיש קשר בין צריכת החלב בעולם המודרני לבין העלייה בשכיחות סרטן השד, השחלות, הערמונית וגידולים אחרים. "במחקרים שהשוו בין נשים השותות כוס חלב ביום לנשים שאינן צורכות כלל חלב נמצא שאצל אלו שכן שותות חלב שכיחות סרטן השחלות גבוהה פי 3.1 מאשר אצל אלו שאינן צורכות אותו", הוא טוען. "במחקר נוסף, נמצא שסרטן השחלות שכיח יותר בנשים שצורכות יותר מוצרי חלב, ובמיוחד יוגורט. גם לגבי סרטן השד, ששכיחותו בעולם המערבי מגיעה כיום לאחת משמונה נשים, יש מחקרים שמצביעים על קשר בינו לבין צריכת חלב. חוץ מזה, ההשוואה בין המערב למזרח הרחוק, ששם צריכת החלב נמוכה, מלמדת ששכיחות סרטן השד במזרח נמוכה פי 2 עד 8 לעומת המערב".

ד"ר אבני, שניהל במשך כ-11 שנה מרפאה כירורגית ברמת גן, טוען שהפסקת הצריכה של חלב ומוצריו אצל רבים ממטופליו שיפרה את מצבם. "במשך השנים המלצתי לכ-2,000 מטופלים להפסיק לצרוך חלב. נדהמתי לגלות עד כמה הפעולה הפשוטה הזו פתרה בעיות, כמו דימומים, כאבי בטן, שלשולים, עצירות, מיגרנות, בעיות פוריות אצל נשים, סרטן ועוד. לנוכח התוצאות האלה התחלתי לעבור על העיתונות הרפואית העולמית ומצאתי את טביעת האצבע של מוצרי החלב בעוד כמה מחלות".

ד"ר ויסמן שולל את הטיעונים הללו מכל וכל. "לא השתכנעתי שצריכת חלב מגבירה שכיחות מחלות, ולכן אינני מקבל את רוב הדברים שאומר ד"ר אבני", הוא אומר. "את העובדה שהמטופלים שלו הרגישו יותר טוב אפשר גם לייחס לכך שכאשר אדם משנה את התזונה בעקבות מחלה, הוא לא מפסיק רק לצרוך חלב, אלא משנה את אורח חייו. לכן קשה לדעת מה הגורם ששיפר את מצבו".

כך תבדקו אם אתם רגישים ללקטוז

"יש שתי דרכים לבדוק אם אתם רגישים ללקטוז", אומר פרופ' ערן גולדין. "דרך אחת היא מעשית ופשוטה: פשוט הפסיקו לשבוע-שבועיים לאכול מוצרי חלב ושימו לב אם אתם מרגישים טוב יותר. אם כן, סימן שאתם רגישים".

דרך שנייה, חד משמעית יותר, היא בבדיקה במעבדה. לפני הבדיקה שותים סוכר לקטוז מהול במעט מים. לאחר מכן נושפים לתוך שקית מיוחדת. לאחר מכן מודדים את כמות המימן בתוך האוויר שנשאף החוצה. אם הכמות גדולה, היא מעידה על רגישות ללקטוז. זאת משום שהמימן הוא אחד הגזים שנוצרים במערכת העיכול כאשר זו לא מצליחה לפרק את הלקטוז.

אז איך לצרוך חלב ומוצריו בחוכמה?

הקפידו שהמקורות לסידן יהיו מגוונים, ויכללו חלב, גבינה לבנה וגבינות קשות, שהעשירות ביותר בסידן.
אל תסתפקו בסידן שמקורו במוצרי חלב. הוסיפו לתפריט מזונות כמו טחינה וסרדינים. גם עצמות עוף עשירות בסידן, לכן מומלץ להשאיר אותן בתבשילים, כדי שהבשר יספוג מקסימום סידן.
צרכו יותר סידן בערב, ממליץ פרופ' אלדשטיין. גופנו נוטה לגייס יותר סידן בלילה. אם הוא לא ימצא אותו בגוף, הוא יגייס אותו מהעצם. לכן מומלץ לצרוך שליש מהסידן ביום ושני שלישים בערב.
למי שסובל מרגישות ללקטוז, מומלץ להפחית את כמויות החלב ומוצריו. אם זה לא עוזר, השתמשו בטבליות המכילות את אנזים הלקטאז. כן נסו לצרוך מוצרים המכילים חיידקים פרוביוטיים.
לרגישים ללקטוז מומלץ להעדיף מוצרים דלים בו, כמו יוגורט, גלידות, גבינות צהובות וחמאה, ולהמעיט בחלב ובמוצרי חלב ניגרים. גם שוקולד חלב, קצפת ומלביני קפה עשירים בלקטוז.
אם למרות כל זאת אתם סובלים מפריחות, שלשולים וקשיי נשימה, הפסיקו לצרוך מוצרי חלב. במקום זה, צרכו חלב עיזים או כבשים שעשיר בסידן ויש בו מעט לקטוז, או מוצרי סויה.

4 סיבות לצרוך חלב ומוצריו: