"קמרה אובסקורה" בסכנת סגירה
בית-הספר לצילום, קולנוע וטלוויזיה "קמרה אובסקורה", הוציא ב-27 שנות קיומו אלפי בוגרים, שהשתלבו בתעשייה המקומית. בשנים האחרונות הוא נקלע למצב כלכלי קשה, והתמיכה הזעומה של משרד החינוך ועיריית תל-אביב לא מספיקה כדי לחלצו ממנה. עכשיו אומר מייסדו ומנהלו, אריה המר: "נגמר לנו האוויר"
"בית הספר, כמוסד שחי, נושם ופועל למען התרבות, נמצא בשארית כוחותיו, בנסיבות שבהן אין בידינו תשובות כספיות אחרות, לא נוכל להתמודד עם הנדרש מאיתנו. אני, באופן אישי, מרגיש שתש כוחי לשאת במאבק היום-יומי הזה". אלה שורות הסיום במכתב שהעביר לפני כשבועיים אריה המר, מנהל בית-הספר "קמרה אובסקורה", למיכה ינון, ראש מינהל התרבות במשרד החינוך.
אתמול נראה המר (49) נואש אף יותר. כשהוא מדליק סיגריה בסיגריה, והלמות הדופק נראית בווריד צווארו, הוא מסביר את המצב בפשטות. "נגמר לנו האוויר", הוא אומר. "הבנק מפסיק לכבד תשלומים שהוצאנו, אנחנו לא יכולים להוציא משכורות, ובכל רגע יכולים לנתק לנו את החשמל".
"10 שנים של סיוט"
המר ייסד את "קמרה אובסקורה" לפני 27 שנה. "זה בית-ספר ייחודי בתמהיל המקצועות ובגישה היצירתית שלו", מסביר המר. הוא עוסק במדיה, מחשב, קולנוע, צילום, טלוויזיה ובשילוב ביניהם. תוכנית הלימודים הארבע-שנתית שלנו עומדת בכל קריטריון בינלאומי. 12 אוניברסיטאות, מהיוקרתיות בעולם, קיבלו בוגרים שלנו ישירות לתואר שני".
בין בוגרי בית-הספר מציין המר בגאווה את קרן ידעיה, במאית הסרט "אור" וזוכת פרס "מצלמת הזהב" בפסטיבל קאן 2004, את אייל שיראי, דן שיראי ודוד מנדיל, מפיקי הסרט הישראלי עטור הפרסים "מדורת השבט", את צלמי העיתונות אלדד רפאלי ויריב כץ ועוד. בשנת 1994, כשמספר תלמידי בית-הספר הגיע ל-270, הרגיש המר שמדובר בעסק גדול מדי מכדי שיישאר עסק פרטי. "מתוך מחויבות ואחריות כלפי בית-הספר ועתידו, הבנתי שכדאי לשנות פאזה. עיריית תל-אביב ומשרד החינוך אמרו שאנחנו ראויים לתמיכה, אבל הם אינם יכולים לתמוך בבית ספר פרטי".
"קמרה אובסקורה" הפלך להיות עמותה ללא מטרת רווח והחל ליהנות מתמיכת משרד החינוך. "באותה שנה קיבלנו 200 אלף שקל, בשנה שלאחר מכן 570 אלף שקל, כשכל הזמן ההבטחות היו לסכומים בהיקפים גדולים בהרבה בעתיד. דיברו על מיליון וחצי שקל בשנה. במקביל החל תהליך לקראת הכרה בנו כמוסד מורשה להענקת תואר אקדמי".
אלא שלפני שבית-הספר החל באמת להמריא, הגיעה ההתרסקות. בשנת 1995 עמד "קמרה אובסקורה" במרכזה של שערורייה ציבורית, כאשר התברר כי בניגוד למותר, חבר הכנסת דאז דדי צוקר, שקיבל שכר כיו"ר העמותה, גם ייצג אותה מול הרשויות. "זו היתה טעות תמימה", מסביר המר. "התברר שלח"כ שעובד בשכר בארגון אסור לייצגו מול הרשויות. התעוררה סערה גדולה סביב העניין, צוקר פרש מן החיים הפוליטיים, ובית הספר נרדף מאז, על לא עוול בכפו". את עשר השנים האחרונות הוא מגדיר: "שנים של סיוט. תמיכת משרד החינוך הופסקה באופן מיידי, וכך גם מהלך ההכרה בתואר".
400 סטודנטים באי-ודאות
היום לומדים ב"קמרה אובסקורה" כ-400 תלמידים, שכל אחד מהם משלם שכר לימוד שנתי בסך 19.5 אלף שקל. "ללמד את מה שאנחנו נותנים עולה הרבה יותר", מסביר המר. "במוסדות אחרים, מקבילים לנו, סטודנטים מתוקצבים בסכומים כפולים. אבל בכל זאת שרדנו. איך? לווינו מבנקים, מגורמים פרטיים. אנשים כאן ויתרו על שכר למשך תקופות מסוימות. היתה אשליה שבשלב כלשהו התמיכה תגיע".
לפני שלוש שנים החל המצב להשתפר, כשמשרד החינוך חזר לתמוך בבית-הספר. "ב-2002 קיבלנו 196 אלף שקל, ב-2003 – 340 אלף שקל, ובשנה שעברה 660 אלף שקל. אבל זה עדיין פירורים. בתי-ספר מקבילים לנו מקבלים תמיכה של בין 5,000 ל-20 אלף שקל לסטודנט".
בעשר השנים האחרונות צבר בית-הספר חובות בסך חמישה מיליון שקל. "אם מסתכלים באופן ריאלי, זה לא הרבה", מסביר המר. "זה רק מראה כמה חסכנו ובאילו תנאים עבדנו. הרי על-פי התוכנית המקורית, היינו אמורים לקבל ממשרד החינוך תמיכה של מיליון וחצי שקל בשנה – כלומר 15 מיליון שקל בעשר שנים. היום היינו אמורים להיות בפלוס של עשרה מיליון שקל".
לפני כשנתיים עלה רעיון להצלת בית-הספר ולשיפור מצבו הכלכלי. "הבנו ממשרד החינוך שלמעשה מגיעה לנו תמיכה כפולה, לא רק כבית-ספר לאמנות אלא גם כבית-ספר לקולנוע. דחו אותנו משנה לשנה, וזה לא יצא לפועל. כל האנשים שעבדנו מולם במשרד החינוך הם אנשים מצוינים, כולם השתדלו לעזור, אבל הם לכודים בשיטה בלתי אפשרית, שאין לה אפילו שם. המילה 'ביורוקרטיה' קלה מדי מכדי לתאר אותה".
מחר אמורה להתקיים במשרד החינוך ישיבה של "ועדת התמיכות", האמורה לדון במתן תמיכה ל"קמרה אובסקורה" כבית -ספר לקולנוע. "כמה בנינו על הוועדה הזו", נאנח המר. "אמרו לנו בבירור שנקבל את התמיכה. אבל בערב יום הזיכרון הודיעו לי שלא נצפה לכלום".
אתמול תלה המר ברחבי בית-הספר איגרת לסטודנט, המסבירה את המצב. הסטודנטים התגודדו סביבה חבורות חבורות. "זה מדאיג", אמרו אתמול. "מה נעשה? לאן נלך? מה עם הכסף ששילמנו? לא קל לנו ללמוד בתנאי אי-ודאות".
גם כלפי עיריית תל-אביב מעלה המר טענות. "בטקס הסיום בשנה שעברה, בסינמטק, אמר ראש העירייה מעל הבמה: 'מעבר לערך התרבותי, מבינה תל-אביב גם את ערכו הכלכלי של בית-הספר לעיר'. 400 סטודנטים, שכל אחד מהם משאיר בממוצע 40 אלף שקל בשנה בעיר, זה 16 מיליון שקל.
"אבל בפועל התמיכה של עיריית תל-אביב ירדה מ-96 אלף שקל בשנה שעברה ל-76 אלף השנה. אפילו על הנחה בתשלומי הארנונה נאלצנו להילחם. זה מה שהכי כואב לי: אנחנו מייצרים את המוצר הטוב ביותר, במחיר הנמוך ביותר, וזורקים אותנו לפח".
בעיריית תל-אביב לא מסכימים עם הנתונים של המר: "בניגוד לטענותיו של מנהל בית הספר", אומרים שם, "העירייה דווקא הגדילה את תמיכתה השנה לכ-215 אלף שקל, לעומת 210 אלף שקל בשנה שעברה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך העביר בשנים קודמות ל'קמרה אובסקורה' את מלוא הסכומים עליהם התחייב. בשנת 2004 הוכפלה התמיכה שניתנה ביחס לשנה הקודמת, ולהנהלת בית-הספר נמסר השנה כי משרד החינוך יעשה כמיטב יכולתו כדי להמשיך להגדיל את התמיכה. עד כה הועבר התשלום הראשון של השנה. במהלך השבועות הקרובים יגיע מועד התשלום השני".