"קרעתי לחיילים את הצו מול העיניים"
אריק הרפז, אב שכול מההתנחלות אלי סיני סיפר ל-ynet: "החיילים הגיעו אלי לבית, והגישו את צו הפינוי. קרעתי אותו ואמרתי להם: אתם לא הצבא שלי יותר". לעומתו, הדסה יעקובי מניסנית סיפרה: "קיבלתי יפה מאוד את החיילים. ראיתי שכואב להם וזה ריגש אותי ובכיתי. בדוגית איים אחד התושבים: "אני לא זז בלי עץ הזית שלי", והחיילים סייעו לו לעקור אותו
"החיילים הגיעו אלי לבית. נעלתי את הדלת ופגשתי אותם בחוץ. קרעתי להם את הצו מול העיניים ואמרתי להם 'אתם לא הצבא שלי יותר'. צעקתי והלכתי משם. לא חיכיתי לשמוע מה שיש להם להגיד. אמרתי להם ללכת מפה. אני קרעתי קרע ביני לבין הצבא הזה". כך סיפר היום ל-ynet אריק הרפז, תושב ההתנחלות אלי סיני.
לדבריו, "ברגע שהצבא שלנו קיבל על עצמו משימה כזו הוא כבר משהו אחר... הם היו צריכים להתפטר, גם אני התפטרתי ממקומות עבודה. ככה אני מרגיש. הם לא באים לחבק אותי, הם באים לגרש אותי".
הרפז שכל את בתו, לירון, בחדירת מחבלים באוקטובר 2001. הוא הציב סלע לזכרה ביישוב ואמר שייאלץ לצאת ביום שלישי בערב עם הסלע. "לא האמנתי שאני אקרע את הסלע הזה אי פעם מהאדמה. השיחים פשוט לא רצו להיעקר. הסלע חונה עכשיו ליד הבית. להסתכל על המקום הריק בלי הסלע זה קורע לב".
"אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים. אני אצא לצומת יד מרדכי ואעמוד שם. אנחנו באלי סיני רוצים להיקלט במתכונת כלשהי בקיבוץ פלמחים אבל במינהלת סלע אמרו שזה נדל"ן יקר מידי".
דוגית: החיילים עזרו לעקור עץ זית ודקלים
בהתנחלות דוגית, פלוגה א' בגדוד רקיע מהחטיבה הכחולה, סיירה בין הבתים בהתנחלות, שכמעט כל יושביה כבר עזבו את המקום. האחרונים שבהם אורזים בשעות אלה את חפציהם. הקצינים עברו בין הבתים וחילקו את צווי הפינוי החתומים על ידי אלוף פיקוד דרום, דן הראל.
באחד המקרים ביקש אחד התושבים סיוע בהעברת עץ זית קטן שצומח בגינה שלו: "אני לא זז מכאן בלי העץ הזה. זה החיים שלי. יש לזה משמעות רבה עבורי", אמר. מספר חיילים ושכנים במקום סייעו לו להעביר את השיח לרכב, כשחיוך על פניו והוא שר בקולי קולות. במקביל, לבקשת תושבים, חיילים הוציאו מהאדמה עם מעדרים עצי דקל והכניסו אותם למשאיות.
חיילים עוקרים דקלים בדוגית (צילום: חנן גרינברג)
לאחר מכאן נתקל המג"ד, סגן-אלוף הודי להב, קצין מחיל האוויר, בסיטואציה לא שגרתית. כשנכנס לבית בו נמצא זוג צעיר, הזוג הצעיר שטח בפניו בבכי כי הוא רוצה לעבור אולם, לטענתם, מינהלת סל"ע מערימה קשיים.
בני הזוג סיפרו לסגן-אלוף להב על השתלשלות המשא-ומתן שלהם מול מינהלת סל"ע: "אומרים לנו שיש קריטריונים. אנחנו כן עומדים בקריטריונים או לא עומדים בקריטריונים, אני לא מבין מה הולך כאן. רוצים לזרוק אותנו בחוץ, שלא יהיה לנו איפה לגור", אמר הבעל כשאשתו פרצה בבכי לידו.
המג"ד החל להרגיע את הזוג, ואף ביקש מהקשר שלו שיצור קשר עם מינהלת סל"ע כדי לברר באופן מיידי את הבעיה. אחיו של הבעל סיפר למג"ד בגילוי נפש כי תכנן להתעמת עם כוחות הביטחון: "אפילו רציתי להתאבד, לא היה איכפת לי אבל עכשיו אני מוכן להידברות".
סא"ל להב הישיר אליו מבט ואמר: "תסתכל לי בעיניים, אתה רוצה להתעמת איתי? אני כאן לעזור לך בכל מה שתצטרך". בשלב מסוים סיפר הבעל הצעיר למג"ד על מחלה ממנה הוא סובל. המג"ד התעניין ואף ביקש להמליץ לו על רופא טוב שהוא מכיר. בין המשפחה הנרגשת למג"ד התפתחה שיחה ארוכה: "אני כאן בשביל לעזור לכם, תנו לי שעה לראות איך אפשר להזיז את העניינים. אף אחד לא יזרוק אתכם לרחוב, אני מבטיח שלא".
ניסנית: "ראיתי שכואב לחיילים, ובכיתי"
יאיר יעקבי, בן 53 מניסנית, אב לארבעה בנים, סיפר ל-ynet על האירועים הבוקר: "עשרות חיילים עמדו מחוץ לביתי. קצין בדרגת סרן ניגש אלי והגיש לי את הצו. הוא התנצל שהוא צריך להגיש לי אותו ושאל מה התוכניות שלנו, האם פנינו למינהלת ואם יש לנו סידור לאחרי זה?
"אמרתי לו שלא פניתי למינהלת ולא דיברת איתם. אני דאגתי לעצמי באופן פרטי לדירה באשקלון. הסרן אמר שהוא יפנה למינהלת בעצמו וידאג שמישהו יבוא וימצא לנו פתרון".
לדבריו, "ציפיתי להם. אני לא מתרגש מהצו הזה. הם באמת נחמדים החיילים. הם הציעו לנו עזרה לארוז ואני אמרתי להם שאין צורך, הם באו בגישה חיובית".
הוא הוסיף: "מסכנים החיילים האלה, עומדים בשמש, חבל עליהם. מוטב היה אילו היו משקיעים פחות משאבים בכל כך הרבה חיילים ומעבירים את הכספים לטובת עתיד התושבים. הפגישה עם החיילים נמשכה כמה דקות והם ממשיכים להסתובב ביישוב. הם נכנסו גם לבתים הריקים, מתעדים. נותרנו פה רק 10 משפחות ואנחנו לא מתכוונים להתנגד".
אשתו, הדסה, אמרה: זה קשה מאוד. קיבלתי מאוד יפה את החיילים. הצעתי להם שתייה. בפרצופים שלהם ראיתי שכואב להם וזה ריגש אותי עוד יותר אז פרצתי קצת בבכי. אני משתדלת להיות חזקה, אבל אמרתי לחיילים 'תבינו שזה בכל זאת כואב'.
"יש לי בית גדול, 240 מ"ר עם גינה מדהימה. אני לא הסכמתי שייגעו בבית שלי. עד אתמול גירפתי את הגינה והשקתי, שטפתי את הבית. קשה לי להאמין".
