"ענף היהלומים במצב מסוכן"

זה שנים רבות שענף היהלומים בישראל, ענף יציב ושמרני בדרך כלל, לא ידע עונה כה סוערת: 4 חברות שונות של יהלומנים בבורסה ברמת-גן נקלעו לאחרונה לקשיים. מה קורה לענף הזה? האם מדובר בצירוף מקרים, או שיש קשר בין 4 הקריסות?

יהלום יהלומים (צילום: חן מיקא)

האם הקריסות האחרונות מבשרות סערה גדולה, שעלולה לפגוע בענף כולו? הקריסה הראשונה אירעה ביולי, כאשר חברת יהלומים גדולה, בבעלות האחים דני וגדי אליעזרוב, נקלעה לקשיים. החברה חייבת 34 מיליון דולר ל-300 הנושים, רובם יהלומנים ישראלים, ובית המשפט מינה לה מפרק זמני ואף זימן לחקירה את בני משפחתם ועיכב את יציאתם מהארץ.

"קריסת אליעזרוב גרמה להאטה"

"קריסת האחים אליעזרוב גרמה להאטה בפעילות בשוק היהלומים הישראלי", אומר יו"ר התאחדות תעשייני היהלומים, מוטי גנץ. "נעשינו חשדנים, והתחלנו לחשוב פעמיים לפני שאישרנו עסקאות. סוחרי יהלומים רבים שהיו זקוקים לבצע עסקאות שונות, לא יכלו לסגור אותן. ואז הגיע חודש אוגוסט, שבו ממילא יש האטה בפעילות, וסוחרים שונים, שהעסק שלהם מלכתחילה לא היה בנוי בצורה בריאה, התגלו במערומיהם, וקרסו".

יומיים לאחר ההודעה על קריסת האחים אליעזרוב, הודיע גם היהלומן ובעל המלטשה נסים דוסטוב, כי אינו מסוגל לפרוע את מלוא חובותיו, המוערכים ב-2.7 מיליון דולר. לפי הערכות, האחים אליעזרוב היו חייבים לדוסטוב 600 אלף דולר, וייתכן שהדבר הגביר את מצוקתו.

לפני שבועיים התרחשה קריסה נוספת: התברר, שהבנקים הפסיקו לכבד צ'קים של חברת היהלומים שבבעלות אייל שכטר (אין כל קשר לחברת היהלומנים שכטר-נמדר, ת.ג.). שכטר מסר לנשיאות הבורסה, כי לא יעמוד בתשלומים שהוא חייב בהם לנושיו בתקופה הקרובה, בשל בעיות משפחתיות.

כמה ימים אחר כך, נעצר היהלומן מרדכי קסטנבאום, החשוד שהונה למעלה מ-70 יהלומנים אחרים במיליוני דולרים. פרקליטו של קסטנבאום טען להגנתו, שגם קסטנבאום נקלע לקשיים בהפעלת העסק שלו, וכי הבטיח להחזיר את כל הכספים. קסטנבאום אף טען, כי נאלץ לקחת הלוואות בשוק האפור דרך הבורסה ליהלומים כדי לממן את מהלכיו העסקיים.

"3 היהלומנים שקרסו אחרי אליעזרוב הם יהלומנים קטנים למדי, שנכנסו לסחרור בגלל התחייבויות שלא הצליחו לעמוד בהן", אומר גנץ. "בהחלט ייתכן, שהקריסה שלהם היא תגובת שרשרת לקריסה של אליעזרוב. השוק הפך להיות חשדן, ולסוחרים קטנים נעשה קשה לעשות עסקים".

יש חשש מקריסות נוספות?

גנץ: "כולי תקווה שלא, אבל אנחנו נכנסים לאוקטובר, שגם הוא חודש חלש, כך שהחשש קיים".

נשיא הבורסה: "מצב הענף חזק ויציב"

לעומת מוטי גנץ, נשיא הבורסה ליהלומים, אבי פז אופטימי. "האירועים המצערים שאירעו לא מראים דבר וחצי דבר על מצב ענף היהלומים", הוא אומר ל-ynet. "הענף חזק ויציב: יצוא היהלומים גדל באוגוסט ב-15% ומתחילת השנה ב-4%. ייתכן שהעובדה ש-3 יהלומנים קטנים נקלעו לאחרונה לקשיים, קשורה בצורה כלשהי לקריסת האחים אליעזרוב. אבל אני סבור, שהאחים אליעזרוב עצמם נפלו לא בגלל בעיית מאקרו, אלא בגלל חוסר זהירות בניהול עסקיהם. הם קנו יותר מדי יהלומים מלוטשים והתקשו למכור אותם".

"מצב היהלומנים הוא תוצאה של בעיות מאקרו"

ואולם, משיחה עם פעילים אחרים בענף היהלומים, שאינם נושאי תפקידים רשמיים בבורסה, עולה תמונה שונה מזו שמציג פז.

חיים אבן-זוהר, יועץ כלכלי בינלאומי של ענף היהלומנים והכלכלן של מכון היהלומים הישראלי אומר כי "מצב היהלומנים בארץ הוא תוצאה של בעיות המאקרו. מדובר בתוצאה מאוחרת של בעיות שלא התחילו מאתמול. זה 5-4 שנים אנחנו יודעים שהענף נמצא בשינוי מבני.

"חברות יהלומי הגלם המובילות בעולם, כמו דה-בירס, Rio-tinto ,BHP ואלרוסה, שבעבר הרוויחו רק מכרייה, גילו שאפשר להרוויח גם בצד השני של שרשרת הייצור והשיווק (הפייפליין), במכירת תכשיטים. בשנים האחרונות קמו ביפן, בבריטניה ובארה"ב חנויות תכשיטים בבעלות דה-בירס, למשל, והם שואפים להגיע למאות חנויות. מה הם מוכרים שם? כמובן, את היהלומים שהם עצמם כורים. זה אבסורד: אין להם ידע בתחום, אבל יש להם כסף, וזה מה שהם רוצים לעשות.

"בנוסף, הממשלות של דרום אפריקה, נמיביה ומדינות נוספות, שמספקות יהלומי גלם, החליטו לדאוג יותר לשוק המקומי שלהן, והחלו להזרים גלם לחברות מקומיות.

"כתוצאה מכל זה, שוק הגלם רותח. מחירי הגלם עלו בשנתיים האחרונות ב-30%. באותו הזמן, המחיר הקמעונאי של היהלומים המלוטשים עלו רק ב-10%, ואילו המחיר הסיטונאי, שהצרכן משלם על תכשיט משובץ ביהלומים, לא עלה כלל.

"ענף היהלומים נמצא, אפוא, במצב מסוכן: התכשיטנים מוכרים כל מיני מוצרים, לא רק יהלומים. מה יעשה בעל חנות שלא מרוויח מיהלומים? הוא ימכור דברים אחרים. היהלומן נלחץ פעמיים: פעם אחת, כשהוא משלם על הגלם יותר ממה שהוא מרוויח על הליטוש, ופעם שנייה, כשהוא מפסיד מהירידה במכירות. חובותיו גדלים, ורווחיותו יורדת.

"בשנה האחרונה נוצרה בעיה שלישית: הרבה מתעשיית הליטוש נמצאת בהודו. רוב ההודים רוכשים יהלומים ממרבץ גדול באוסטרליה, שהוריד השנה את תפוקתו ב-10 מיליון קראט לשנה. ההודים חוששים שיצטרכו לסגור את המלטשות ולפטר 100 אלף עובדים, והם מחפשים חומרי גלם חדשים".

הישראלים לב לבייב, דן גרטלר ובני שטיינמץ, התחילו בשנים האחרונות לכרות יהלומים בעצמם. האם הם לא יכולים לספק לישראל את הגלם החסר בארץ ולפתור את הבעיה?

"הם בהחלט מסייעים, אבל הם רק חלק מהפתרון. תעשיית היהלומים בישראל מייצאת 6-5 מיליארד דולר בשנה ומעסיקה אלפי עובדים. היא אינה יכולה להישען על 4-3 אנשים, מצליחים ככל שיהיו".

אז מה הפתרון? 

"קודם כל, להשיג גישה טובה יותר לישראלים ליהלומי גלם ברחבי העולם. זה נעשה, וצריך להעשות יותר. יהלומנים ישראלים והנהלת הבורסה עושים מאמצים להרחיב את היבוא מרוסיה, מאפריקה ומקנדה. מכון היהלומים מקדיש היום הרבה מאמצים לשיפור הנגישות ליהלומי גלם.

"שנית, צריך לשווק יותר ובצורה יצירתית. מכירות מוצרי המותרות גדלו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, ואילו מכירות היהלומים גדלו בכ-8% בלבד. מדוע? זה כשל שוק. היצע היהלומים מתמעט והביקוש גדל, אז איך זה שהיהלומים מפסידים ולא מרוויחים? כנראה שהשיווק לא מגיע למקומות הנכונים".

מה צריך לעשות כדי לשווק יהלומים טוב יותר?

"לשווק במקומות הנכונים. 60% מהיהלומים שלנו נמכרים בארה"ב, שהיא שוק לא טוב. יש שווקים חדשים, כמו סעודיה, טורקיה, סין, הודו, שצומחים בעוצמה ובמהירות. צריך למצוא דרכים להגיע אליהם".

ייתכן שאותם שווקים אינם רוצים עסקים עם ישראל?

"לא נכון. מי שרוצה לקנות יהלומים יקנה גם מישראלי. נכון, שקשה יותר להגיע לשם, וזה דורש ארגון מחדש וזה התהליך שמתרחש בבורסה ברמת-גן בימים אלה. ובכל תהליך שינוי, יש כאלה שמצליחים להסתגל לנסיבות החדשות, ויש כאלה שלא".

"יש בעיה של גלם, אבל היא לא קשורה"

נשיא הבורסה, אבי פז, אומר בתגובה: "אכן, יש בעיה לא פשוטה של גלם יקר וקשה להשגה, אבל היא אינה קשורה לחברות היהלומים שקרסו הקיץ. אנחנו מתמודדים עם בעיית הגלם. רק לאחרונה קיבלנו את הקצאת יהלומי הגלם הגדולה בהיסטוריה. אחת המטרות שלי כנשיא הבורסה היא להגדיל את הגלם". 

האם גם יהלומן כמו מוטי קסטנבאום, שלפי החשד ביצע תרגיל עוקץ ליהלומנים אחרים, הוא קורבן של מצב הענף? בשיחות שלא לייחוס, אומרים היהלומנים שכן.

"בכל משבר יש מי שתופש טרמפ ומרוויח", אומר יהלומן שסירוב לחשוף את שמו. "בזמן משבר אנשים נוטים, בלית ברירה, להיענות לעוקצים שונים, כי הם מיואשים והם משלים את עצמם, שאולי הנוכל ימכור להם סחורה זולה. וכשהנוכל נתפס, הוא יכול לתפוס טרמפ על המשבר ולומר, 'אני במצוקה'".

המפקח על היהלומים במשרד התמ"ת, שמואל מרדכי, חושב אחרת: "בקיץ האחרון היו 2 חברות יהלומים שקרסו, והיו 2 יהלומנים, שלפי החשד, ביצעו תרגיל עוקץ. עוקץ הוא גניבה לכל דבר, ואין לערבב אותו עם קריסות.

"לדעתי, גם העובדה שדוסטוב והאחים אליעזרוב נקלעו לקשיים אינה קשורה למצב הענף. מצב הענף לא מזהיר, אבל טוב. החברות שקרסו הן קטנות למדי, והן אינן משפיעות על השוק או משקפות אותו", אומר מרדכי. 

"כולם אומרים בשקט: המצב לא טוב"

כך או כך, האווירה בבורסה בימים אלה קודרת למדי. "ענף היהלומים במצב לא טוב, גם אם אבי פז ושמואל מרדכי אומרים לך אחרת", אומר יהלומן נוסף. "כל יהלומן שתשב אתו על כוס קפה בשקט בבורסה, יגיד לך שהמצב לא טוב. ברור שנשיא הבורסה והמפקח על היהלומים צריכים להגיד שהכל טוב ויפה, אחרת הם היו מחמירים את המצב. כך בדיוק הייתי עושה גם אני במקומם".