שתף קטע נבחר

רוצו לראות, סנואבורד!

הרייטינג תקוע, הצופים מתגעגעים ל"ארץ נהדרת"? אז מה, אלכס גלעדי בטוח ששידורי אולימפיאדת החורף הם שוס לא נורמלי

הכל התחיל מזה שערוץ 1, החבר באיגוד השידור האירופי, ויתר על זכויות השידור של אולימפיאדת החורף בטורינו. גם ערוץ הספורט לא חשב שמדובר בלהיט, אז אלכס גלעדי, חבר הועד האולימפי ונשיא "קשת", העביר את ההצעה לזכייניות ערוץ 2. המנכ"לים של "רשת" ו"קשת", יוחנן צנגן ואבי ניר, הסכימו לבחון את האפשרות. את התוצאה קשה היה לפספס בשבועיים האחרונים. עמוק בלב הפריים טיים של מדורת השבט השתרעו מרחבים קרירים של קרח ועליהם ריחפו בחורות בשמלות קצרצרות ובחורים עם ג'ל. אירופה מעולם לא היתה קרובה יותר. על השאלה מה לנו, הלבנטינים, ולספורט הקרח האריסטוקרטי, אין תשובה ברורה. "לפחות הרוסים יהנו", נשמע מי שאומר במסדרונות "קשת", "זה יזכיר להם את הבית".

 

הטבלאות היו קרירות לא פחות: טקס הפתיחה שנמשך כמעט שלוש שעות רשם ממוצע של 15.2%, המשדר שהגיע יום לאחר מכן הביא 16.7%. ממוצעי שאר המשדרים נעו בין 13 ל-16 אחוזים, עם פיקים – כמה טבעי – עם הפצעתם של המתמודדים הישראלים. דרך אחרת להתבונן על הטבלה – אותה מעדיפות זכייניות הערוץ - היא האבחנה לפיה נקודות הרייטינג פשוט "התפרשו" לאורך הפריים. בתחילת הפריים (21:00-22:00) הרייטינג היה נמוך מהממוצע (במקום 25% נרשמו רק 20%), ובסופו גבוה ממנו (12% בשעה 23:30, למשל).

 

אבל אולי בכלל לא הרייטינג עמד בראש מעייניהן של הזכייניות? ההנחה שהפכה לאקסיומה בשנות קיומו של הערוץ המסחרי, לפיה הרייטינג הוא הנקניק הקשור בחוט אחריו מתנשפים מנהלי הערוץ, כבר לא ממש תקפה. נתוני הרייטינג אגב גבוהים כתמיד, אבל עם מספרים לא קונים במכולת. כבר חצי שנה שערוץ 2 נמצא במשבר כלכלי. מצד אחד לוחות השידורים הנוצצים עולים הרבה כסף, מצד שני הביד (דמי הזכיון) שהתחייבו לו במכרז מכביד על הקופה, ואם זה לא מספיק, נסיונות להעלות את מחירי הפרסום נתקלו בהתחפרות מצד המפרסמים, בהפניית עורף איטית לערוץ ואיתור אפיקי פרסום חלופיים.

 

המצוקה הזאת מטפטפת גם אל מערכות התוכניות, שנדרשות לקצץ בעלויות. על הרקע הזה הגיע אלכס גלעדי עם "ספורט איוונט" מכובד כמו אולימפיאדת החורף, והציע ל"רשת" ול"קשת" לאכלס את הפריים טיים שלהם בקרחונים במחיר מבצע. אפשר להבין את הפיתוי – אם ממילא רייטינג טוב לא מביא את הכסף, למה שלא נוציא לחופש כמה תוכניות ונחסוך כמה לירות על ההפקה.

 

מחליקים בפריים טיים. צילום: איי.פי

 

 

"את זה אנחנו יכולים לעשות כל יום ולהראות אנשים משחקים 'דוק'", מתעקש אלכס גלעדי ממקום מושבו בטורינו על הסבר אחר, בעודו מקריא מכתבי תודה שקיבל על הצנחת הספורט הצונן בטופזיה הערוץ שתיימית. "אנשים לא מבינים שזה אירוע יחיד מיוחד ונוצץ. זה אירוע עם כוח, הבראנז'ה לא הבינה, היא תלמד גם".

 

לא חששתם ממה שיגידו הצופים?

 

"בוודאי שכן. אבל היו דברים שפשוט הפתיעו אותנו. מצד שני יוחנן וגם אני זוכרים שבשנות ה-70 שידרנו החלקה על הקרח ברשות השידור והקהל אהב את זה מאוד. דן שילון בספורט ב-72' עשה תוכנית של 'מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר', חצי שעה רק על אולימפיאדה החורף בסאבור, והמכתבים דרשו מאיתנו שידור חוזר".

 

היה אז רק ערוץ אחד.

 

"נכון, נכון שבירכתי המוח זה נשמע כמו משהו לא הגיוני, אבל יש גם שיקולים אחרים, למשל את ידעת שבארה"ב שידורים של החלקה על הקרח מביאים הרבה מאוד נשים למסך? והחלקה על הקרח אפשר היום לראות רק באולימפיאדה. האולימפיאדה היא שידור עם כוח, היא נותנת את המעטפת של המין האנושי להיות יותר טוב, יחד. להראות שגם בעולם שיש בו רשע ומלחמות אפשר להתחרות האחד בשני ואחר כך להתחבק".

 

אבל מה לישראלים ולהחלקה על הקרח? מי פה מחליק על הקרח?

 

"יש לנו מיליון רוסים! זה חלק מהתרבות שלהם. שמעתי שעכשיו רוצים להקים משטח החלקה במרכז, כמו זה שיש במטולה. אבל בשנקין זה מלכות הלבנט, זה לא מצא חן בעיניהם. בכל מקרה ב'רשת' וב'קשת' מאוד מרוצים".

 

זה שינוי קונספט משמעותי – ערוץ 2 כבר לא מביא בכלל שידורי ספורט, אפילו לא כדורגל.

 

"כי לא נותנים לנו שום הקלות בנושא ספורט. חוק הרשות השניה נכתב לפני 20 שנה, העולם קצת השתנה מאז, אבל אנחנו עובדים עם חוקים שאבד עליהם הכלח".

 

מה למשל?

 

"למה חדשות וספורט זה לא הפקה מקומית? 400 איש יוצרים לצלם כדורגל בכל שבת, זה לא נחשב להפקה?".

 

אז חסכתם קצת כסף. הוצאתם את התוכניות לחופש.

 

"השתגעת, זה עלה לזכייניות כמה מיליונים. את יודעת מה זה להחזיק את הלווינים פתוחים, להחזיק את האנשים בחדשות, הוציאו הרבה על ההפקה".

 

וזכויות השידור היו יקרות?

 

"זה עלה להם יותר בזול, אבל גם זה לא היה בחינם. לא ידענו קודם שככה יהיה המוצר. שני המנכ"לים יודעים שיש לוח שידורים חזק, זה לא נורא לפעמים לרענן אותו ולהביא משהו אחר לשבועיים. ואז חוזרים חזרה".

 

המפרסמים חשבו כמוך?

 

"את זה תשאלי אותם, אני יושב בטורינו".

 

"צריך לברך על הבאה של אירוע כזה לארץ", אומר אורן יוניוב, מנכ"ל חברת המדיה "יונייטד", "אבל אנחנו לא באים לחנך את הקהל הישראלי, אנחנו ניזונים מהרגלי הצפייה שלו ולומדים את ההתנהגות שלו, לא שופטים אותו. ספורט השלג פחות פופולרי במדינת מדבר מזרח תיכונית, בלשון המעטה. זה מסתכם אצלנו במרכז החלקה במטולה ובשקיות ניילון בחרמון חודש בשנה".

 

אולי אנשים יתרגלו לצפות בזה.

 

"אבל זה אירוע שקורה אחת לארבע שנים, זה לא שתגידי, אני עכשיו מתחילה אחת לשבועיים להביא אירוע ספורט שלג שיתחבב לאט על הצופים. זה הביא לתוצאות שאי אפשר להתווכח איתן, רייטינג לא גבוה בלשון המעטה. רייטינג כזה שרץ 10 ימים בלב הפריים ומושך את הרייטינג של כל הפריים למטה, דווקא בתקופה של רייטינג מהגבוהים שידענו ומהבחינה הזאת זה מאכזב".

 

בניסיון לשכנע אותנו (ואת עצמן?) מגייסות הזכייניות את ההשוואה למשדרי ספורט אחרים, למשל אולימפיאדת אתונה ששודרה בערוץ הראשון, והביאה ממוצעים נמוכים בכ-3.5 אחוזים מאלה של המחליקים האמיצים. "בארץ קיבלנו יותר רייטינג בשידור הזוגות, למשל, מאשר הממוצע של אותן השעות בתחילת פברואר", מוסיף גלעדי.

 

אבל למה דוקא בפריים טיים?

 

"כי האירועים המעניינים של ההחלקה התחילו בטורינו ב-8 בערב שעון ישראל, אנחנו התחלנו לשדר מסוף החדשות. התוצאה היתה שהרייטינג נפרש על פני יותר שעות, כלומר בשעות הערב הממוצע עלה. הבראנז'ה לא אהבה את זה. קודם כל לא התייעצו איתה, יושבים כולם בשנקין ופתאום אין את 'ארץ נהדרת' אלא רק בלקט, ומשגעים את לוח השידורים. את מבינה את הטמטום? זה הרגיז הרבה אנשים ואני לא יודע למה".

 

אתה בטוח שרוגז זה העניין?

 

"אני לא רואה הסבר אחר לעובדה שהעיתונים לא כתבו על זה כמעט. אלה שהיו צריכים לתת דעה כמומחי טלוויזיה בבתי הקפה אמרו 'זה לא ילך, מה הם עושים?'. את מבינה? שני אנשים שמבינים הכי הרבה בטלוויזיה בארץ, אבי ניר ויוחנן צנגן חשבו שזה נכון, אבל הם? אין להם ענווה. עכשיו שזה יצא טוב הם לא יודעים איך לאכול את זה".

 

אולי העבירו ביקורת כי לצופים בארץ אין קשר לתכנים האלה, הם לא רגילים להחלקה על הקרח.

 

"מה זה לא רגילים לתכנים האלה, לטניס כן רגילים? כששחר פאר מקום 43 בעולם העיתון מלא בתמונות, וכשיש זוג ישראלי במקום שמיני בהחלקה על הקרח, זה לא".

 

בקרב הזכייניות מעדיפים להתמקד בעובדה שסוף סוף מגיע לערוץ תוכן איכותי, "נסיון מעניין" ו"חוויה" הם ביטויים שמוצאים את דרכם אל התקשורת, ובצדק מסוים. בלי קשר למניעים שעמדו מאחורי המהלך, נודפת ממנו רוח מרעננת של שינוי. ויש עוד. "צריך לומר לזכות האירוע הזה", מוסיף יוניוב, "אפילו מנקודת המבט שלנו, המפרסמים, שהוא מושך קהלים מאוד מסוימים, שמתחברים לספורט אליטיסטי שההתעסקות בו כתחביב דורשת משאבים. זאת אוכלוסיה שקשה לפעמים להשיג אותה בטלוויזיה ובטח בערוץ 2. לכן מותגים מסוימים עם תקציבי פרסום מוגבלים יכולים לנצל את המצב ולפנות אליו במחירים יותר אטרקטיבים. בראייה אסטרטגית אירוע מהסוג הזה לא הוכיח את עצמו ברמת הרייטינג ולא סייע לפרוגרמינג מוצלח בפריים, אבל יש לו גם יתרונות".

 

"בסוף יסתכלו כמה זה יצא בכסף ואז ידעו אם היה שווה או לא", מסכם גלעדי, "אין ספק שזה היה מוצלח ביותר. המרגיז הוא שאנחנו לא מקבלים מהמפרסמים את השווי של הרייטינגים האלה, כי אנחנו לא מקבלים את השווי. אנחנו נצטרך לשנות את המצב, עוד חודש חודשיים כאלה ונצטרך לעשות משהו. לא נוכל להמשיך ככה".

 

תמשיכו להביא ספורט אולימפי?

 

"בוודאי, זאת היתה הצלחה גדולה. את יוחנן לא הבאתי אבל אבי ניר הגיע, הבאתי אותו כדי שישב עם אנשי NBC וידבר אתם על הטלוויזיה של המחר".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מרוצה. גלעדי
מרוצה. גלעדי
צילום: תומריקו
מומלצים