הימאים האמיצים
אנשי הצוות ערים מסביב לשעון, ודואגים שהמדענים יוכלו לבצע את עבודת המחקר בנוחות ובלי הפרעות. בעוד שהחוקרים הם רק אורחים על הספינה, אנשי הצוות, הימאים והקצינים, מרגישים בה ממש כמו בבית. פרק שלישי ביומן המחקר הימי של יומנו של האוקיינוגרף חביאר אסקרטין
בזמן שהמדענים עסוקים בהכנת המכשירים שיוכנסו למים, במילוי המצברים של הצוללת הצהובה לקראת יום נוסף של עבודה מאומצת במצולות החשוכים של האוקיינוס, בעודם מפענחים את הנתונים שהתקבלו מהניסויים הקודמים (היכן הוצבו המכשירים, מהיכן נלקחו, איפה כבר עברנו) ומעבדים את הנתונים כדי שניתן יהיה להשתמש בהם בהמשך למחקר, החיים על הספינה מחייבים גם את צוות הספינה והקצינים לעבוד קשה. אנו למעשה תלויים בהם.
כדי שנוכל לעסוק בעבודתנו, צוות ימאים יעיל וחברותי מאוד מטפל בכל צרכינו. המטבח פעיל משעה חמש בבוקר, עת ריח העוגות הטריות מתפשט ברחבי הספינה, עד לשעה תשע בערב, שעת הניקיון הכללי של הארוחה האחרונה. ברוב התאים שלנו שתי מיטות, ארונית קטנה וכן שירותים ומקלחות המשותפים לכל צמד תאים סמוכים. כל יום מנקים אותם ומסדרים עבורנו את המיטות.
הצוות נחוץ מאוד גם לצורך מילוי כל משימותינו. כאשר אנו מכניסים את המכשירים למים, אנו משתמשים במנופים גדולים שאיננו יכולים להפעיל. המכשירים כבדים ונוטים להתנדנד כאשר מעלים אותם מהסיפון ומורידים אותם אל תוך המים בעוד הספינה נעה כל העת, ונדחפת על-ידי הגלים מצד לצד. המכשיר המדעי הכבד מסוכן מאוד, שכן הוא יכול לפצוע אם הוא פוגע במישהו.
על מנת לנוע ממקום למקום, או על מנת לבצע מעקב אחר תחום פעולה של מכשיר הנמצא בקרקעית הים, אנו זקוקים לקצינים שינווטו את הספינה. פעולות אלה מסובכות שכן ספינות נועדו לנוע מהר (12 קשר או כ-25 קמ"ש), אבל כאשר אנו מניחים מכשיר כגון מצלמה דיגיטלית נגררת ה-'טווקאם' (Towcam) במים, אנחנו צריכים לנוע במהירות של 0.3 קשר (שזה בערך 0.5 קמ"ש- בהליכה אתם תצעדו לפחות פי שניים יותר מהר מהספינה !).
זה קשה מאוד, כאשר נושבות רוחות בכוון אחד וזרמים בכוון ההפוך, והמדענים בוחרים בתחום פעולה הפונה לכוון הגרוע ביותר שניתן. אנחנו לא רוצים להקשות על צוות המלחים ועל הקצינים אבל לפעמים מה שאנו מבקשים ללמוד הוא קשה להשגה, גם עבורנו וגם עבור אלה שעוזרים לנו.
כדי להשיט את הספינה אנשי הצוות ערים (וישנים) יום ולילה- מסביב לשעון. לכל אחד יש לוח זמנים, או "משמרת" בת ארבע שעות עבודה, פעמיים ביום: היממה מחולקת ל-6 משמרות מ-12 עד 4, מ-4 עד 8, מ-8 עד 12 וחוזר חלילה. זה מאפשר גם לישון וגם לנהל יום רגיל מחוץ לשעות העבודה בין שתי משמרות. קצב זה הוא הכרחי אך מעייף היות ומשך השינה הוא תמיד קצר (פחות משמונה השעות הנדרשות) כך שהימים בסיכומו של דבר הופכים לארוכים מאוד.
הצוות והקצינים הם ביסודו של דבר גם האחראים להשיט אותנו בחזרה הביתה לאחר שבועות רבים בים כדי שנוכל לפגוש שוב במשפחותינו, בחברינו ובעמיתינו לעבודה. הם לעומת זאת, נשארים על פי רוב בספינה. זהו עולמם וביתם בעוד שאנחנו "האורחים", באים לעבוד בספינה רק זמן קצר. ההפלגות שלנו אורכות בין 4 ל-5 שבועות, בעוד שהם נשארים בספינה בין 3 ל-6 חודשים, תלוי בספינה ובמיקום. אבל כיוון שאנו חוזרים שוב ושוב, עם חלוף הזמן אנו כבר לומדים להכיר חלק מהצוות.
ובפעם הבאה: על תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
להתראות
תרגמה: סמדר בוסתן. עריכה מדעית: מיכל רז-בהט. צילומים: Campagne GraviLuck CNRS-Ifremer 2006.
