ועדת שריד: שכר השופטים לא יעלה
פרסום ראשון: חברי הוועדה מתנגדים להעלאת שכר השופטים, שעומד על 27-62 אלף שקל בחודש, אך תומכים בשמירת הפער לטובתם בהשוואה לבכירים במגזר הציבורי. ההמלצות יוגשו בימים אלה לאישור חברי ועדת הכספים
שכר השופטים לא יעלה, אך ישמר הפער הגדול לטובתם בהשוואה לבכירים במגזר הציבורי - זו ההמלצה שהתגבשה בוועדה הציבורית בראשות הח"כ לשעבר יוסי שריד, שהוקמה ליד ועדת הכספים לאחר בדיקה יסודית של דרישות השופטים להטבת תנאי שכרם.
ההמלצות יוגשו בימים אלה לאישור חברי ועדת הכספים, שהיא הגוף המוסמך בחוק לאשר את תנאי העסקתם של נושאי משרה שיפוטית.
השופטים לא הסתפקו במעמדם הגבוה בראש סולם השכר הציבורי ורצו הרבה יותר. יש להם נציגות לוחצת שמתחרה בוועדים הגדולים. הם השמיעו באוזני הח"כים טענות קשות על עבודה מפרכת וקיפוח במעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, שמעכבים את רענון השורות בכוחות טובים.
הם ביקשו פיצוי הולם, גם בדרכים עקיפות כמו פרישה מוקדמת מתחת לגיל הרשמי. לאור זאת הוקמה לפני כשנה ועדת שריד, כדי לבדוק את הטענות בדיקה נקיה משיקולים פוליטיים, שהיו נלווים לכל צעד שהיתה עושה ועדת הכספים בעצמה.
"שכר השופטים הוא שכר סביר"
ועדת שריד קובעת כי שכר השופטים, אשר נע היום בין 27 אלף ל-62 אלף שקל בחודש, הוא שכר סביר למרות הפער בינו לשכר הבכירים במגזר הציבורי כולל חברות ממשלתיות מדרגת סמנכ"ל ומעלה, שנע בין 20 אלף ל-40 אלף שקל בחודש (כולל ראש הממשלה, שרים חברי כנסת ומנכ"לים). הוועדה שוכנעה אמנם כי השופטים אכן כורעים תחת עומס כבד ועובדים בתנאים פיזיים קשים, אך נראה לה שהתגובה לקשיים איננה באמצעות השכר.הוועדה אמנם מצדיקה את הטענה כי השופטים הפסידו יותר מכל קבוצה במגזר הציבורי במעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, אבל היא לא סבורה שהדבר מצדיק לפצות אותם בהטבות ייחודיות. היא לא מצאה תרופה לעיוות, אבל היא ממליצה לפחות כי כל סטייה בתנאי הפנסיה הצוברת במגזר הציבורי חייבת לחול מיד על השופטים.
לפיכך נדחו ההצעות לשפר את תנאי הפרישה של שופטים שיבקשו לפרוש אחרי גיל 60, בעיקר כדי לא לעודד פרישה מוקדמת של הטובים בהם לפני הגיל המקסימלי של 70 שנה. כן נדחתה ההצעה להקל לפחות על שופטים שסובלים מ"שחיקה מקצועית" בפרישה לפנסיה מוקדמת לפני הגיל הרשמי (67). שופטים אלה טענו כי החוק מאלץ אותם לשבת על כס המשפט רק כדי לממש את זכויות הפנסיה שלהם. לדעת הוועדה, מדובר כעת בתופעה שולית שראויה לטיפול נקודתי, ואולי לבדיקה נוספת בעתיד.
הוועדה גם לא מצאה הוכחות לטענה כאילו שופטים שמתמנים בגיל גבוה הם המקופחים ביותר בזכויות הפנסיה שלהם. היא מציינת כי רובם ככולם שרתו קודם במגזר העסקי או הציבורי, והם גוררים רצף זכויות או הפרשות לקופות גמל, לקרנות פנסיה או לביטוח מנהלים. הוא הדין לגבי מי שהיו עורכי דין עצמאיים.
ככלל קובעת ועדת שריד כי סבירות תנאי השכר של השופטים היא נכונה בכל הדרגות והרמות. שכרם החודשי הממוצע של שופטי שלום הוא 39 אלף שקל, ושל שופטי בית המשפט העליון הוא 61 אלף שקל. לשופטים יש עדיפות על פני הבכירים במגזר הציבורי גם בתנאים הנלווים. הם צמודים לשכר הממוצע במשק שמתעדכן אחת לשנה; תוספת הוותק עולה עם הקידום, והם נהנים גם מתוספת ימי חופשה בנוסף לחודש שבתון בשנה.
ממליצים לא להרחיב את הפער
פערי השכר הגבוהים לטובת השופטים התקבלו על ידי הוועדה כחלק מהמציאות ולכן היא לא ממליצה להרחיב את הפער, לפחות כיום. הטענה כאילו עניין השכר מרתיע משפטנים מלהציג את מועמדותם לתפקידי שופטים בכל הרמות לא התקבלה. הוועדה מצאה כי מספר המועמדים נע כל שנה סביב 200, בהם עורכי דין מהמגזר העסקי ברמות שכר גבוהות. 45 שופטים שנבחרים מתוכם נראים לוועדה כמספר סביר.ועדת שריד מסתייגת בתוקף רק מהצמדת תנאי השכר של הפרקליטים הבכירים במגזר הציבורי לתנאי השופטים. ההצמדה איננה מקובלת עליה. אבל היא מקבלת מאונס הסדרים אלה בכורח המציאות ורק מזהירה מההשלכות הרוחב השליליות של כל שינוי בהסדרים הפנסיונים של השופטים שיחולו גם על הצמודים אליהם.
לצדו של שריד ישבו בוועדה הכלכלן יורם גבאי ופרופ' גבריאלה שלו. הם הגישו עוד שורת המלצות בבקשות מיוחדות כמו אישור תשלום הוצאות לינה בבית מלון בירושלים לשופטים ולדיינים במינוי בפועל בבית המשפט העליון ובבית הדין הרבני הגדול שאינם גרים בירושלים; השוואת תנאי נשיא בית הדין השרעי המוסלמי לערעורים לאלה של נשיא בית הדין הרבני הגדול; ותשלום גימלה לשאיריו של השופט עדי אזר ז"ל שנרצח לפני 3 שנים לפי שכר של שופט מחוזי.
הוועדה גם המליצה לאשר את סולם השכר המיוחד שהציע משרד המשפטים לשופטים עמיתים שיתמנו לפי תיקון בחוק להקל על העומס בבתי המשפט. מדובר בשופטים בגמלאות שיקבלו את שכרם לפי שעות בהתאם לגיל (מעל או מתחת ל-70) ולרמה השיפוטית (שלום או מחוזי). התשלומים ינועו בין 80 שקל עד 144 שקל לשעה.
כל המלצות הוועדה יקבלו תוקף לאחר שיאושרו בוועדת הכספים.
