איך נראה פיצוץ בחלל?

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, נציג מדי שבוע לקט שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן.

יש לכם שאלה? כתבו לנו.  

שאלה 1: איזו מדינה זכתה במונדיאל הראשון?

תשובה: לגולש היקר שלום. משחקי הגביע העולמי (המונדיאל) נערכו לראשונה ביולי 1930, במונטווידאו בירת אורוגוואי. במשחקים השתתפו 13 נבחרות בלבד, בהן 4 נבחרות מאירופה. אל משחק הגמר הגיעו שתי נבחרות דרום אמריקניות: המארחת אורגוואי ונבחרת ארגנטינה. במחצית הראשונה הובילה ארגנטינה בתוצאה 2:1, אולם במחצית השנייה התהפכו היוצרות והמשחק הסתיים בנצחונה של נבחרת אורגוואי בתוצאה 2:4. אגב, למקום השלישי במשחקים הגיעה נבחרת ארה"ב.

שאלה 2: שלום רב, האם באמת אפשרי לפוצץ פצצה בחלל כמו בכל סרטי המדע הבדיוני? היות ופצצה דורשת חמצן בשביל המשך קיומה, האם העדר החמצן ימנע פיצוץ? מה בדבר פצצה גרעינית?

תשובה: לגולש היקר שלום, לצערנו, האפקטים של סרטי מדע בדיוני אינם מקפידים על הדיוק המדעי באותה המידה שמקפידים עליו סיפורי המדע הבדיוני. עקרונית פיצוץ אינו מחייב נוכחות של חמצן: חומרים רבים יכולים להתפוצץ בלעדיו, או ביתר דיוק, בלי תוספת של חמצן מהאוויר שמסביב. וביניהם, כפי שציינת, אפשר לציין פצצות גרעיניות ותרמו-גרעיניות. לכן ייתכנו פיצוצים בחלל, כמו גם מתחת לפני המים. אבל השאלה היא מה אנחנו רואים: פיצוץ בלי חמצן יפלוט אור לרגע קט, כל עוד הוא נמשך, וזהו זה. כדורי האש הענקיים שאנחנו רואים בסרטים, הם הבעייתיים: איך הם יכולים להיווצר ולהתנפח?

פיצוץ גרעיני, בחלל זה הרבה פחות מרשים (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

כאשר חללית מתפוצצת, כמות החמצן הזמינה לפיצוץ היא בדיוק זו שנמצאת בתוך גוף החללית, והיא אינה גדולה. לכן כדורי האש שאנחנו רואים על המסך צריכים להיות קטנים למדי, ולדעוך במהירות רבה. כמובן, הדף הפיצוץ ימשיך לפזר את שברי החללית לכל עבר, אבל אנחנו לא נוכל לראות זאת, מפני שבחלל העמוק אין אור שיגלה את השברים לעינינו (וגם אילו היה, זה הרבה פחות מרשים מכדור אש). לפיכך, ספק רב אם התפוצצותו של "כוכב המוות" היתה נראית כמו סופר-נובה בשמי ירחו של כוכב הלכת יבין 4.

באותה המידה, ספק אם מישהו היה יכול לראות מן הצד את קרן הלייזר ששיגר כוכב המוות לעבר אלדראן. קרני לייזר, כמו כל קרני האור האחרות, נראות לעין רק כאשר הן פוגעות במשהו – למשל, כשהן עוברות בתוך אבק המפזר אותן במקצת ומחזיר חלק מאורן לעבר עינינו. אבל קרן אור שעוברת בחלל ריק מאבק, לא תיראה כלל מן הצד. יראה אותה רק מי שהיא מכוונת היישר לעיניו, וגם זה רק לרגע חטוף, לפני שיתעוור.

שאלה 3: ישנה אגדה אורבנית שטוענת שבעבר שמו של המלפפון היה "קישוא", ושמו של הקישוא היה "מלפפון". עם השנים התחלפו השמות, ולכן יוצא שמה שבעצם מוכר היום כקישוא, הוא במקור מלפפון, ולהיפך. האם יש אמת באגדה? אודה לכם מאוד מאוד מאוד על תשובתכם! גורלו של כובעו של חברי המכותב תלוי מאוד בתשובתכם.

תשובה: לגולשת היקרה שלום, אין זו אגדה אורבנית, אלא האמת לאמיתה. אבל זו אמת קצת מסובכת: שמו המדעי של הירק שאנחנו מכירים כ"מלפפון" הוא קישוא הגינה (Cucumis sativus), ולדעת חלק מהמומחים, זהו הירק שאליו התגעגעו אבותינו אחרי צאתם ממצרים: "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, את הקישואים ואת האבטיחים" (במדבר י"א 5). לדעת מומחים אחרים, אותו מאכל תאווה הוא דווקא המלון (Cucumis melo), שנקרא פעם "אבטיח צהוב". בכל מקרה, שני המינים האלה שייכים לסוג ביולוגי אחד.

ואילו הירק שאנחנו קוראים לו היום בשם "קישוא", שמו המדעי הוא דלעת הגינה (Cucurbita moschata). הוא שייך למשפחת הדלועיים, שאליה שייכים גם המלפפון והמלון, אבל לסוג אחר. מנין אנחנו יודעים על הבלבול הזה בשמות? מפני שהמלפפון והמלון (לפי שמותיהם המקובלים עלינו) תורבתו שניהם בהודו, והגיעו ממנה לא"י (ולמצרים) בתקופה הפרהיסטורית; ואילו הקישוא תורבת לראשונה באמריקה הצפונית, ולכן הגיע אלינו רק בעת החדשה, יחד עם העגבנייה, תפוח האדמה, התירס, השעועית, הטבק ושאר צמחי העולם החדש. 

שאלה 4: שלום! יש לי שאלה. מדוע מי ים סוף יותר קרים ממי הים התיכון? אודה לכם אם תענו.

תשובה: לגולש היקר שלום, מי ים סוף אינם קרים יותר ממי הים התיכון. טמפרטורת פני המים בים התיכון, בחופי ישראל, היא בממוצע °17 בחודש מרס, ומכאן ואילך היא מתחילה לעלות לאט, עד ל-°28 באוגוסט. לאחר מכן היא יורדת שוב, בהדרגה. ואילו בים סוף, או ליתר דיוק במפרץ אילת, הטמפרטורה אינה יורדת כמעט לעולם מ-°20 מעלות, ומגיעה בקיץ עד °29 בקרבת החוף.

אז למה נדמה לנו שהמים במפרץ אילת קרים יותר? בגלל הפרש הטמפרטורות בין האוויר והמים. מי שנכנס למים באילת ביום קיץ, עובר מטמפרטורה של °40 או יותר בצל (ואין שם הרבה צל) אל טמפרטורת מים של °28, כאמור. ואילו בחוף תל אביב, המעבר הוא מסביבות °30 בצל לטמפרטורה די קרובה לזו במים.

הרגשת הקור בעורנו היא עניין אחד, טמפרטורה היא עניין אחר.

שאלה 5: שלום לכם, אני מעוניין לדעת על מנוע טורבו דיזל: מי המציא אותו ומתי?

תשובה: לגולש היקר שלום, מנועי טורבו-דיזל מסתייעים במדחס כדי להזרים לגלילי המנוע כמויות גדולות יותר של אוויר, מה שמאפשר שימוש בכמויות גדולות יותר של דלק בכל פעימה (מפני שכמות הדלק המוזרקת למנוע צריכה להיות בפרופורציה מסוימת לכמות האוויר המוזרם לתוכו). המדחס מקבל את הכוח לפעולתו מטורבינה, שלתוכה מוזרמים גזי הפליטה לפני צאתם מהמפלט.

ממציא מדחס הטורבינה למנועי דיזל היה המהנדס השוויצרי אלפרד בושי (Buchi), כבר ב-1905 – 13 שנה אחרי שהמציא רודולף דיזל את מנועו. אבל השימוש הנרחב במנועי דיזל בעלי מדחסי טורבינה החל רק אחרי מלחמת העולם השנייה. מכוניות הנוסעים הראשונות בעלת מנוע טורבו-דיזל הופיעו בארה"ב (מרצדס) ב-1978 ובאירופה (פז'ו) ב-1979.

לעוד שאלות מעניינות ותשובות אנציקלופדיות -  לחצו כאן.