חייבים להתעמת עם האיסלאם הג'יהאדיסטי
המאזן בעימות בין האיסלאם הג'יהאדיסטי לבין התרבות המערבית הוא בשלב זה מעורב. העולם החופשי מסוגל וחייב לבנות אסטרטגיה בהירה כדי להביס אותו
חוסר הנחישות וההתעלמות של ארה"ב ומדיניות המערב מהתפתחות איום האיסלאם הג'יהאדיסטי, ואף סיוע שניתן לו לעיתים נגד אויבים משותפים (למשל, למוג'אהידין באפגניסטן), תרמו אף הן לתחושת הביטחון שלו. רק פיגוע ה-11 בספטמבר הביאו להתעוררות נגד האיום.
החלטת הנשיא בוש לעבור ממגננה למתקפת מנע שינתה את המצב: הפלת משטר הטליבאן באפגניסטאן והפגיעה בראשי אל-קאעידה הפכו את ראשי הארגון לנרדפים, באופן שמקשה עליהם לממש פיגועים גדולים. התעוררות המערב הביאה לשיתוף פעולה מודיעיני, שהוביל להצלחות סיכוליות בארה"ב, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, גרמניה, אפריקה, המזרח הרחוק ועוד. ההתעוררות במדינות ערב (כולל סעודיה) הביאה לפגיעה נוספת בגורמי האיסלאם הג'יהאדיסטי.
הצלחת שלב א' של מתקפת המנע, בצירוף ההצלחות הסיכוליות, הביאו לתחושה שהאיסלאם הג'יהאדיסטי מצוי במגננה ואף בנסיגה, אבל ההסתבכות האמריקנית בעיראק, במה שאמור היה להיות שלב ב' של מתקפת המנע, הביאה לעצירתה – וגרם להרמת ראש מחודשת של האיסלאם הג'יהאדיסטי. איראן (וגם סוריה) וגורמים איסלאמיים אחרים מצאו בעיראק זירה נוחה לפגוע בארה"ב, בבעלות בריתה ובאינטרסים שלה באזור. גם בלימת מתקפת הנגד הישראלית נגד גל הטרור הפלסטיני והנסיגה מרצועת עזה הפיחו רוח במפרשי האיסלאם הג'יהאדיסטי, וכמוהן גם ההתנהלות הישראלית במלחמת לבנון השנייה.
גורמי האיסלאם הג'יהאדיסטי באשר הם התעודדו מכל אלה, ממה שנראה בעיניהם כירידת קרנם של ארה"ב בכלל והנשיא בוש בפרט, וכן מצבירת הכוח הפוליטית של האחים המוסלמים במצרים ושל החמאס בזירה הפלסטינית. לפיכך, המאזן בעימות בין האיסלאם הג'יהאדיסטי לבין התרבות המערבית הוא בשלב זה מעורב.
את האיסלאם הג'יהאדיסטי, כמו גם ארגוני הטרור והגרילה הפועלים בשמו, ניתן (וחייבים) להביס. ניצחון כזה מחייב אסטרטגיה בהירה של מדינות העולם החופשי, המשלבת אמצעים מדיניים, כלכליים, הסברתיים, חינוכיים וצבאיים.
האסטרטגיה צריכה לכלול את המרכיבים הבאים:
- בשום מצב ובשום תנאי אין כניעה לטרור או לכל איום אחר.
- מלחמה בלתי מתפשרת בכל גורמי האיסלאם הג'יהאדיסטי, כאשר לנגד עיני מנהיגי העולם החופשי עומד העיקרון ש"ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה".
- מערכת מדינית לחיזוק "הסדר העולמי": בידוד וסנקציות כלכליות נגד מדינות סוררות (כמו איראן וסוריה), וכמובן כנגד ארגוני האיסלאם הג'יהאדיסטי (כגון אל קאעידה, חיזבאללה וחמאס).
- הפניית הסיוע הכלכלי של המערב למדינות המוסלמיות אל גורמים המוכנים להוביל לשינויים, בכיוון של תרבות המקדשת חיים ולא מוות. רבים מהמוסלמים מבינים שלתרבות שמקדשת מוות י שמנגנון השמדה עצמית. איתם צריך לדבר ואותם צריך לעודד.
גם בימים שלפני מלחמת העולם השנייה היו גורמים במערב שהעדיפו לא להתעמת עם האידיאולוגיה הנאצית, ואף היו מוכנים לוותר לה, כדי לקנות שקט לטווח קצר. נושאי דגל האידיאולוגיה האיסלמו-ג'יהאדיסטית אינם מגיעים לעוצמתה של גרמניה הנאצית, ועוצמתם אינם משתווה לעוצמת מדינות העולם החופשי. לכן, אם תהיה נחישות של מדינות העולם החופשי, האיסלאם הג'יהאדיסטי יוכרע גם בלי שפיכות דמים כמו זו של מלחמת העולם השנייה.
רב-אלוף (מיל') משה (בוגי) יעלון היה הרמטכ"ל ה-17 של צה"ל. כיום הוא עמית בכיר במכון אדלסון לאסטרטגיה שבמרכז שלם
