היד השחורה

בכל משחק פוקר, לא משנה אם הוא נערך בסלון בטקסס או אצלכם בבית, קיים חשש שמישהו מיושבי השולחן מנסה לקבל יתרון באמצעים לא כשרים. במערב הפרוע היו גוררים לרחוב את מי שנתפס כשאס בשרוולו, ומטפלים בו בדרך הראויה. היום, מי שעושים את כל המאמצים למנוע תופעות של רמאות הם אתרי הפוקר. כדי להמשיך להרוויח את הסכומים האדירים, השחקנים צריכים להיות בטוחים שאם הם מפסידים, זה רק בגלל שהם שיחקו רע (או בלשון השחקנים, לקו בחוסר מזל), ולא בגלל שעבדו עליהם.

הקושי ללכוד רמאי באינטרנט הוא גדול במיוחד, כי בניגוד למשחק חי, אין לך איך לדעת אם אתה משחק מול תוכנה או מול אדם אמיתי. אלא שכאן בא לידי ביטוי היתרון היחסי של הטקסס הולד'ם: שלא כמו במשחקים אחרים, או אפילו בסוגי פוקר אחרים, אין כיום תוכנת מחשב שמסוגלת להתמודד בהולד'ם עם יותר ממתמודד אחד. כל אחד יכול ללמוד לחשב את ההסתברויות, אבל כל תוכנות הסימולציה שנוצרו עד היום לא הצליחו להתמודד מול שחקנים בעלי מעט ניסיון וידע בסיסי במשחק.

אוקיי, אז אף מחשב לא ינצח אותך. אבל מה אם שחקנים אחרים בשולחן משתפים פעולה מאחורי גבך? זה נשמע כל כך פשוט, שכמעט אין מישהו ששיחק פוקר און־ליין ולא חשב על הרעיון. אתרי הפוקר מצידם מרגיעים ומדווחים על ניתוחים יומיומיים של נתוני המשחקים, בחיפוש אחרי דפוסים חריגים שעשויים להצביע על מקרים כאלה. יש גם גופי תקינה בינלאומיים שמפקחים על תוכנות המשחק, ודואגים שהערבוב הווירטואלי וחלוקת הקלפים יהיו הוגנים ככל שאפשר. אבל מי שומר על השומרים? ומי ימנע מגורמים אינטרסנטיים בתעשיית משחקי הפוקר ברשת לגנוב נתח ממיליוני הדולרים שזורמים שם?

התשובה הלא לגמרי מספקת לשאלה הזאת היא "אתה והחברים שמשחקים איתך באינטרנט": כיום, כשהרשת הומה בלוגים ופורומים מקצועיים בכל נושא וגם בתחום הפוקר, אין אפשרות מעשית לבצע תרגיל מלוכלך כזה בהיקף גדול ולצפות שהוא לא יתגלה. והסיפור של האתר "אבסולוט פוקר" מוכיח את זה.

הכל התחיל כששחקן שהפסיד יד בלתי אפשרית בשלבי הסיום של טורניר באבסולוט פוקר פנה להנהלה, וביקש את היסטוריית הידיים שלו. אותו שחקן לא הבין איך הבלוף המושלם שלו - על השולחן היו זוג קינגים ולו היו תשע ושתיים - נענה בקריאה מהצד השני, שחקן בשם "גונב הקופות" (Potripper), שבסופו של דבר לקח את הקופה כשבידיו לא יותר מעשר גבוה. הרי כדי להיכנס אול־אין עם עשר גבוה לשולחן שיש עליו שני קינגים, אתה צריך להיות מסטול - או בטוח מעל לכל ספק שהצד השני לא רק מבלף, אלא שגם אין לו קלף גבוה מעשר.

מסיבה לא ברורה - טעות תמימה או ניסיון מכוון של אחד מעובדי אבסולוט פוקר לחשוף את האמת על מה שקורה באתר - השחקן המפסיד קיבל את היסטוריית הידיים המלאה של כל השחקנים בטורניר. ואז הוא עשה את הדבר המתבקש: העלה את הנתונים הגולמיים לרשת, ובעזרת חבריו השחקנים בפורומים שחזר באמצעותם את כל מהלך הטורניר בווידאו, יד אחרי יד, כשכל הקלפים של כל השחקנים גלויים. התוצאות היו כל כך ברורות, שרק מי שבאמת לא מבין מהחיים שלו בפוקר היה חושב שמדובר בסתם משחק ממוזל או בשחקן מעולה (כדי לראות את מהלך המשחק בעצמכם, חפשו ביו־טיוב את Absolute Poker).

בגדול, זה עבד ככה: הרמאי שלנו נכנס לכל קופה, וידע לברוח ממנה ברגע שלמישהו היתה יד טובה יותר (סטטיסטיקאים שניתחו את התוצאות קבעו שיש סיכוי גדול יותר לזרוק עץ או פאלי ולקבל את אותה תוצאה 1,500 פעמים מאשר להגיע להישגים של הרמאי בלי לדעת מה הקלפים של היריב). התברר שלשולחן של potripper הצטרף משקיף שכל הידיים היו גלויות בפניו. המשקיף הגיע לשולחן רק ביד הרביעית, וזאת גם היד שבה התחיל הרמאי לשחק. מספרו הסידורי של המשקיף היה 363 - מספר נמוך שאופייני למי שהוא חלק מצוות הפיתוח של האתר. גלי ההאשמות שטפו את הרשת כמו צונאמי; אפילו הכלכלן הידוע סטיבן לויט מהניו יורק טיימס נדרש לפרשה.

למשך זמן מה ניסתה אבסולוט פוקר לצמצם את הנזק בטענות שונות, אבל בסופו של דבר הודתה שאחד ממנהליה לשעבר אכן היה מעורב בסיפור, החזירה לשחקנים 1.6 מיליון דולר שנגנבו מהם והתנצלה עמוקות. היום, אפילו אחרי הפרשה המביכה הזאת, אבסולוט עדיין שומרת על מעמדה כאחד מעשרת אתרי הפוקר המובילים בעולם, אבל המקרה שלה צריך לשמש תמרור אזהרה ענקי לכל מי שעומד לשים את כספו הממשי על משחק פוקר וירטואלי.