שתף קטע נבחר

בת 20: "מתאהבת בגברים, אבל נמשכת לנשים"

"למרות שישנם דברים נוספים שמגרים אותי, כמו מחשבות על שני גברים או על עצמי עם שני גברים, נוצר מצב שבו המשיכה הרגשית-רומנטית שלי, התחושה של פרפרים בבטן היא במובהק כלפי בנים - אבל מבחינה מינית אני מוצאת עצמי נמשכת לבנות יותר. מה עושים?" שאלה של זהות מינית

שאלה:

אני בת 20, ומעולם לא היה לי קשר עם בחור. אני בחורה די ביישנית ועצורה (למרות שאני חכמה ורגישה, ונראית די טוב). היו מספר סיטואציות של "כמעט", בדרך כלל כי הרגשות שלי כלפי בחורים היו חד צדדיים. ובמקרים מעטים שמישהו רצה אותי, אני לא רציתי אותו.

 

הבעיה שלי היא כזו: מאז ילדותי ועד היום תמיד חוויתי התאהבויות בבנים, הן בדמויות על המסך והן במציאות. כשהייתי בת 16 בערך ראיתי בסרט סצינה מינית בין שתי נשים, וזה גירה אותי מאוד. אז התחילה אצלי תקופה מאוד מבלבלת, בה התחלתי לחוש משיכה לבנות (בסצינות על המסך או בסיפורים) ולשאול את עצמי שאלות לגבי הזהות המינית שלי. חשוב לציין שקודם לכן מעולם לא חשתי משיכה לבנות ומעולם לא עלו בי מחשבות חד מיניות קודם.

 

כעבור מספר חודשים הפחד הזה שכך ולא התעסקתי בזה יותר. הרגשות והמשיכה שלי כלפי בנים לא השתנו, אבל עדיין מצאתי את עצמי מתגרה, גם אם פחות מקודם, מסצינות או תמונות הסוג שהזכרתי, וגם נהגתי לאונן במחשבה על כך (מעולם קודם לכן לא אוננתי).

 

למרות שישנם דברים נוספים שמגרים אותי, כמו מחשבות על שני גברים או על עצמי עם שני גברים, נוצר מצב שבו המשיכה הרגשית-רומנטית שלי, התחושה של "פרפרים בבטן", היא במובהק כלפי בנים - אבל מבחינה מינית אני מוצאת עצמי נמשכת לבנות יותר.

 

חשה מתח מיני גם ליד חברות קרובות

בחצי השנה האחרונה הבלבול הזה חזר אליי משום מה. אני לפעמים גם שואלת את עצמי אם אני מרגישה משיכה כלפיי חברות קרובות שלי, מה שלא קרה לי אף פעם, ואני חשה לפעמים מעין מתח מיני כשאני בקרבתן, או עם בחורה שהרגע פגשתי. קשה לי להתמודד עם זה, כי אני לא חושבת על בנות בצורה כזאת.

 

זה יוצר אצלי בלבול: מצד אחד אני חשה משיכה כלפי בחורים ורוצה להיות בזוגיות עם גבר, מצד שני, אני לא יודעת מה לעשות עם המשיכה המוזרה הזאת לבנות מיני. אם אני משווה, אני מוצאת את עצמי מתגרה יותר במחשבה על בחורה, אבל נעים לי יותר לחשוב על מגע של בחור.

 

הפניתי את השאלה הזו לעו"ס קלינית שטיפלה בי, והיא אמרה שלדעתה זו רק תקופה, כי אני נמשכת רגשית לבנים. העניין הוא שקשה לי לחיות עם הבלבול הזה, ואני מרגישה שהוא מפריע לי ויפריע לי בעתיד. מה דעתך? יש משהו שאני יכולה לעשות בנושא?

 

תשובה:

שאלת שאלה חשובה, מתי וכיצד מתקבלת ההכרעה לגבי הזהות המינית. האם התנסות אחת עם אשה או גבר היא "גזר דין", או שניתן להימשך ולהתנסות עם גברים ונשים ולהגיע להחלטה בהדרגה? האם זה גורל ביולוגי או החלטה אישית? אני שומעת את הטלטלה בתוכה את חיה ואת הצורך במענה ברור לתהיותייך כדי להרגיע את הבלבול הגדול הזה.

 

ראשית, דעי שאינך לבד. יש הרבה צעירות החוות תחושות דומות. את עדיין בטווח הגיל בו נבנית הזהות המינית, הן על פי המשיכה והן על פי התנסויות. זו תקופה המאופיינת בבלבול, לחץ, התרגשות ובעיקר אי-ודאות בקרב לא מעט בני/ות נוער. נראה כי שני המינים מעוררים בך תחושות, הן במובן הרגשי-מיני והן במובן הרגשי-רומנטי, חברי. נשים יותר מעוררות אותך מינית, אבל את לא רואה אופציה לזוגיות רגשית איתן. גברים הם אלו המעוררים את הרצון לזוגיות, המחשבה על קשר איתם ומגע פיזי מענגת אותך.

 

הבלבול לגבי זהות מינית נוצר מכמה סיבות:

 

כולנו מחונכים בתהליך הגדילה והחיברות שלנו לבחור בבן/בת המין השני כפרטנרים רגשיים ומיניים. גם את כילדה קיבלת מגיל צעיר ביותר מסרים מהחברה ש"נכון" לך להתאהב בבחור ולהיות איתו. תחושות אחרות מערערות את המצע הבסיסי הזה, משום שהן מבלבלת לנו את סדרי העולם. בסופו של דבר, הסטטיסטיקה מעידה שבערך עשרה אחוזים מהאוכלוסיה בוחרים בסופו של דבר לנהל זוגיות וחיים משותפים הומוסקסואליים.

 

בהמשך לסיבה הקודמת, רובנו מחונכים לכך שהומוסקסואליות פסולה מטעמים שונים, כגון דת, מוסר, בריאות נפשית וכו'. החברה הרגילה אותנו לחשוב שזה "לא נורמלי". ממקום כזה, קשה ומבהיל לחוש משיכה כלפי אותו מיגדר. מה זה אומר עלי? האם אני בסדר? נורמלית? התשובה היא - כן. נורמלית לגמרי. אין שום פסול בבחירה כזו.

 

מהמכתב שלך נראה לי שהקושי העיקרי איתו את מתמודדת נובע מהרצון העז שלך לדעת, לקבל החלטה לכאן או לכאן - נשים או גברים. אני מסכימה עם אותה עו"סית קלינית שאמרה לך כי זו תקופה. כלומר, זה מצב זמני. בלב כזה או אחר של חייך, את תגיעי להחלטה הנכונה לך. מהי? נראה כי כרגע מוקדם מכדי להחליט. נשמע שאת פתוחה לבדוק את עצמך, את המשיכה וההנאה שלך, גם הרגשית וגם המינית, עם שני המינים. אני מאמינה שבעקבות בדיקות אלה תגיעי למסקנה הטובה לך. המסקנה יכולה להיות בנים, בנות או שניהם. זו גם אפשרות.

 

אז מה לעשות? שלושה דברים עיקריים יעזור לך לדעתי לצאת מהמצב הקשה הזה של אי-ודאות:

 

התנסות: צאי, הכירי א/נשים, הכירי את עצמך איתם/ן, ותחושי - תני לעצמך להרגיש בפתיחות מי ואיך עושה לך יותר טוב בנשמה ובגוף. החלטה על הזהות המינית יש גם לפעמים אפשרות לבחירה. לא הכל גורל שנגזר מראש. נסי לבחון לאן נוטה הבחירה, הרצון שלך.

 

שיתוף: נסי לבדוק את מי את יכולה לשתף בלבטייך. האם יש אנשים קרובים ואהובים שאפשר לסמוך עליהם? בנוסף, את יכולה להיעזר במסגרת טיפולית, בה תוכלי לבדוק בחופשיות ובביטחון את מגוון רגשותייך.

 

סבלנות: זיכרי, את בתהליך של בדיקה עצמית. היי סבלנית ואוהבת כלפי עצמך בתהליך הזה - והוא יגיע לסיומו המוצלח עבורך.

 

 

  • ד"ר ריבי אפרת היא מומחית בטיפול ומחקר בתחום המיגדר והקהילה ההומו-לסבית. האימייל של ריבי

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מצאתי את עצמי מתגרה
מצאתי את עצמי מתגרה
צילום: index open
מומלצים