סוגר מעגל
בילי האוורדל ("א פרפקט סירקל") ממשיך ליצור סאונד שיירשם בהיסטורית הרוק. בראיון בלעדי הוא אומר שישמח להגיע אלינו ומספר על האלבום החדש, "הסיבה שבכלל רציתי להתחיל הכל"
אבל העבודה ששינתה את חייו היתה העבודה עם "טול" (Tool), להקת האלטרנטיב-מטאל המוכשרת כל-כך. האוורדל וזמר הלהקה הענק, מיינארד ג'יימס קינן, הקימו להקה משל עצמם בשם "א פרפקט סירקל" (A Perfect Circle) כשאיתם עוד כמה מוזיקאי-על מלהקות אחרות שהצטרפו למיזם.
עכשיו, אחרי שלושה אלבומים, ניצב האוורדל, שבחודש הבא יהיה בן 38, במקום שבו תמיד רצה להיות: בהרכב משלו בו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. לפני כשבועיים הוא יצא עם "אשז דיווייד" (Ashes Divide), מין להקה של איש אחד. לאלבום המצוין, האפל אך האופטימי, קוראים "Keep Telling Myself It’s Alright" והמנטרה הזו חוזרת שוב ושוב בטקסטים שבתוכו.
"התחלתי לכתוב שירים לאלבום עוד לפני שהאלבום האחרון של 'א פרפקט סירקל' יצא והמשכתי גם אחר כך", מספר האוורדל בראיון בלעדי ל-ynet על התהליך היצירתי של "אשס דיוייד", "ממש צללתי לתוך האלבום הזה, זה היה תהליך מרוכז של שלוש שנים".
איך הרגשת כששמת את עצמך במרכז ושרת בפעם הראשונה?
"כשאתה יוצא מהצל של זמר כמו מיינארד, זה ממש קשה. היתה לי תחושה שונה, אז ניסיתי למצוא את המקום שלי. אף פעם לא באמת הרשיתי לעצמי להיות הזמר, אבל העבודה עם הלהקה בהחלט עשתה לי קיצור דרך בנושא, במיוחד העבודה עם מיינארד. אני בר מזל, כי משך הרבה זמן הייתי סביב מוזיקאים גדולים. הרף היה מאוד גבוה ויכולתי לראות פחות או יותר איך נראה קו הסיום. אם היית אומר לי לפני שנה שהאלבום יהיה גמור, הייתי רגוע יותר, באמת שלא ידעתי אם אצליח לעשות את זה. לא הפסקתי לנחש ולא הפסקתי לחפור בנשמה".
האוורדל (משמאל) עם מיינארד ג'יימס קינן. "היה קשה לצאת מהצל שלו"
הקושי לשיר בעצמך, אחרי שיצאת מהרכב עם סולן כמו קינן, גדול בהחלט. קינן היה לכדור בכפפת הבייסבול של האוורדל, המוזיקה והצלילים שהילד מג'רזי ייצר התאימו במדויק לשבטיות ולתחושת השיגעון שבקולו של קינן. יחד עם זאת, ב"א פרפקט סרקל" היו חברים מוזיקאים אדירים נוספים כמו ג'יימס איהא, הגיטריסט של הסמשינג פמפקינס, מתופף העל ג'וש פריז, שניגן עם "ניין אינץ' ניילז", כריס קורנל , ג'ורדי וייט, הבסיסט של "מרלין מנסון" ומי שניגן עם "ניין אינץ' ניילז", המוזיקאית פז לנצ'נטין, שניגנה עם "זוואן" ו"קווינס אוף דה סטון אייג'" והגיטריסט טרוי ואן-ליואן, שעבד גם הוא עם "קווינס אוף דה סטון אייג'" ועם להקה נוספת מצוינת בשם "Failure". בקיצור, סופר גרופ של ממש.
בתוך כל הסלט המוזיקלי הזה, האוורדל הצליח להפיק סאונד שיירשם בהיסטורית הרוק. האוורדל הצליח לקחת את הבאסים הכבדים, הגיטרות הרועשות, את התופים שבועטים בלב ואת השירה המתפתלת של קינן ולהפוך את הכל להרמוניה מושלמת. לצליל כבד ובועט אך טרי וחלקלק ולא מלוקק, לסאונד הרוקיסטי-אמריקאי המושלם. רוצים לדעת מה הסוד? המאסטר מסביר.
לא ישובו. האוורדל (שני משמאל) עם "א פרפקט סירקל"
"זה תמיד היה בטבע שלי", אומר האוורדל בקולו השקט על דרך ההפקה, "יש לי חברים שמקליטים באולפן שלי ואני יודע שלכל אחד יש סגנון משלו. באופן כללי, המוזיקה, לא רק הנגינה על גיטרה, תלויה באוזן שלך ולאן שהיא מובילה. איך שאתה אוהב שדברים יישמעו. למזלי, התחלתי לפתח את הנטייה הזאת בשלב מוקדם. כשקניתי גיטרה, גם קניתי מכשיר הקלטה של ארבעה ערוצים ומכונת תופים. מהדברים ששמעתי סביבי, צמחתי והבנתי מה אני יכול לעשות.
"אגב, חיקוי של יצירות או צלילים אחרים יכול להוביל לדברים הכי טובים ביצירה שלך. מצד שני, כשיש לך יותר מדי אופציות, זה עשוי לשתק אותך. תמיד עבדתי עם מספר אפשרויות מצומצם: אותה גיטרה, אותו מגבר ואותם מיקרופונים. אני פשוט משחק איתם על המחשב ובכל פעם מנסה להוציא מהם משהו חדש.
"בכל זאת, אני חושב שהבסיס של מי שאני, כמוזיקאי, מתחיל מהצלילים האלה, מאותם כלים ודברים שלמדתי במהלך השנים. הדבר הגדול והחשוב ביותר הוא לעמוד מאחורי זה. אסור לך להתנצל על מי שאתה מבחינה מוזיקלית".
ומה הסיכוי שהסאונד המשותף של "א פרקפט סירקל" ישוב ותחזרו לעבוד יחד?
"מיינארד ואני תמיד דיברנו על עוד פרויקטים שנוכל לעשות ביחד בעתיד, אבל 'טול' בסיבוב הופעות כבר כל כך הרבה זמן ובקרוב הם יתחילו בעבודה על אלבום חדש. מיינארד גם הוציא לא מזמן את פרויקט הסולו שלו, 'פוסיפר', והוא עובד על עוד אלבום רמיקסים. יכול להיות שנופיע יחד עוד כמה פעמים, אבל לא ברמה של סיבוב הופעות, וזה יכול להיות מעניין מאוד. אולי גם נקליט עוד שיר או שניים, אבל אני לא חושב שהעתיד טומן ללהקה עוד משהו גדול. כרגע אני רואה רק את 'אשס דיוייד"'.
איך הסתדרת כשהיית צריך לחלוק את הזמר של הלהקה שלך עם להקה אחרת?
"אני חושב שזה הפריע ל'טול' יותר מאשר לי. הם היו שם הרבה לפניי, וחשבתי שזה מאוד נדיב מצדם לקבל את זה. תמיד הייתה לנו את ההבנה הזו, שמיינארד ינדוד ממקום למקום.
האוורדל. אומר לעצמו שהכל בסדר
"אף פעם לא אמרתי את זה, אבל 'אשס דיווייד' זו הסיבה שבכלל רציתי להתחיל את הכל. אני רוצה להיות בלהקה ובעוד אני צריך לחלוק את מיינארד עם מישהו אחר, אני גם רוצה את הפרויקט שלי, פרויקט שאני יכול להשקיע בו את כולי ולשם אני מקווה שההרכב הזה יגיע".
ליצירת האלבום האוורדל גייס שוב את ג'וש פריז, שימלא את מקום המתופף, ואת פז לנצ'נטין. הפעם, במקום ליצור יחד עם קינן, הוא החליט לאחד כוחות עם בנו בן ה-14, דיבו קינן, שמנגן על צ'לו בשירי האלבום. אבל כלהקה של ממש, זו שיוצאת לדרכים, האוורדל גייס מוזיקאים אנונימיים יחסית ושוב הוא מתחיל הכל מהתחלה. "לא הכרתי אף אחד מהם", הוא מספר על החברים החדשים בלהקה, "עשיתי מין תהליך אודישנים ושמעתי עליהם מאחרים. תמיד עבדתי עם חברים או פרצופים מוכרים, אבל הפעם רציתי לעשות את זה בדרך אחרת. זו מוזיקה יותר מסובכת מהמוזיקה של 'א פרפקט סירקל' והסאונד יותר מכני ואלקטרוני עם יותר קלידים וצליל מתוחכם יותר. גם לקח יותר זמן להפיק את ההופעה החיה".
ומה הסיכוי שההופעה החיה גם תנדוד לישראל?
"אני לא יודע, אנחנו מופיעים בארצות הברית עד אוגוסט. דיברנו על להגיע
לאירופה בשנה הבאה, אבל כרגע זה בהמתנה. אני פחות או יותר נותן להנהלה ולחברת התקליטים לקבוע את הדברים האלה, התפקיד שלהם זה למכור את המוזיקה והתפקיד שלי לייצר אותה. אני רק רוצה לצאת ולנגן. אף פעם לא הייתי בישראל והייתי מאוד שמח לבקר שם. אני יודע שניין אינץ' ניילז ביקרו שם בשנה שעברה. זו הייתה הופעה טובה?"
"הם סיפרו לי והם ממש התרגשו ממנה. הייתי מאוד שמח להופיע בכמה שיותר מקומות, וישראל הוא אחד מהם. אז בתקווה שנתראה בעתיד".
_a.jpg "צילום: אור אלתרמן")
