מה פשר הקשר האמיץ בין סטרייטיות להומואים?
איך זה שהרבה פעמים החברה הכי טובה של דינה היא בעצם מושיקו הפייגעלע, ולהפך? מה למעשה מחבר את שני העמים השונים האלה? גברים ממאדים, נשים מנוגה (וגם הומואים, קצת)
מביני דבר יטענו בצדק כי אין כאן כל תגלית מרעישה. לכל היותר ניתן לראות לפנינו קאמבק של טרנד אופנתי, כדוגמת מכנסי הפדלפון או שמלת המקסי הרקומה מבית "משכית". שכן, משחר נעורי האדם, אפשר היה להתוות קשר על-חושי, סימביוטי כמעט, בין שני מיעוטים נרדפים ומדוכאים אלה: בנות המין היפה מחד – ומנשנשי-הכריות מאידך.
אותו קשר שאנחנו מדברים עליו לובש ופושט צורה כרובוטריק. נשים רבות מוצאות עצמן מגלות סודות כמוסים להומון כזה או אחר, למשל למעצב השיער שלהן המקפץ סביבן בדילוגים קלים, בעודו משפריץ רוב ספריי על תסרוקתן הנפוחה. ההומואים מצידם יעדיפו כמעט תמיד כתף נשית לבכות עליה אחרי פרידה מתוקשרת מבן-זוג: גבר סטרייט לא יבין מה יש כאן לבכות, וחבר הומו עוד יכול חלילה להשתלט על הפרוד הטרי. יש בנות שלא ייצאו לקנות בגדים בלי ליווי צמוד של חבר אגזוזן, שלא רק מבין בגחמות המודה לפרטי פרטיהן, אלא גם יכול לומר בדיוק איזה בגד מחמיא לרוכשת – וממה תרחק שומרת נפשה. ואילו הומון שתשאלו על מושאי הערצתו, יזכיר לעתים קרובות דמויות של נשים חזקות ועצמאיות, אליהן הוא מרגיש קשר רגשי עז.
מג'ודי גארלנד ועד מדונה - דיוות
קחו לדוגמה את מושג הדיווה, אותה אשה גדולה מהחיים, בדרך כלל זמרת אך לעתים גם אשת חברה, אופנאית, עיתונאית ועוד. ברוב המקרים מדובר במישהי בעלת נוכחות, לעתים קרובות נוכחות קולנית למדי, המתהדרת במלבושים יוצאי דופן, לפחות כאלה שלא ניתן להתעלם מהם. בין הדיוות הגדולות בעולם, שזכו לאהדת הקהל ההומוני, אפשר למנות למשל את ג'ודי גארלנד המנוחה ואת בתה לייזה מינלי תבדל"א. מדונה, הלא היא אסתר'קה שלנו, יושבת היטב גם היא על משבצת הדיווה ומוקפת נושכי-כריות לעשרות. אף לארצנו הקטנטונת ומוקפת האויבים ישנן הדיוות שלה, החל מריטה הבלתי-נלאית ועד לאורלי ווינרמן, שהיא עצמה סוג של תואמת פנינה רוזנבלום להמונים. גם אם תתאמצו, הרי שתתקשו למצוא גברים – חד-מיניים או סטרייטים – שזוכים להערצה דומה מצד בני הקהילה.
תופעה נוספת שיש להזכירה בהקשר זה היא fag-hag או "מכשפת הנשכנים". מדובר באשה שהיא מעין מגנט-הומואים. מישהי כזו, הרי שרוב ידידיה הקרובים הם משום מה אגזוזנים, ומסתבר שהומואים אוהבים את קרבתה לא פחות משהיא אוהבת את קרבתם. נשים אלה מוצאות את עצמן מסתובבות בחוגי הקהילה, יוצאות למועדונים הומואיסטיים, ומבלות לא מעט בברים אפלוליים שקהלם הוא על טהרת הגבריות. כאמור, זוהי תופעה נפוצה מספיק כדי שיהיה לה שם, אך סיבתה אינה ברורה לחלוטין.
ובאמת – מה פשרו של הקשר האמיץ הזה בין סטרייטיות והומואים? איך זה שהרבה פעמים החברה הכי טובה של דינה היא בעצם מושיקו הפייגעלע, ולהיפך? מה למעשה מחבר את שני העמים השונים האלה?
דמיון בהתנהגות וחשיבה, בתחומי העניין והתחביבים
ובכן, נראה כי שני העמים דנן אינם בהכרח כה שונים. במובנים רבים יש ביניהם אפילו דמיון. דמיון בצורת ההתנהגות והחשיבה, דמיון בתחומי העניין והתחביבים. נראה כי, אם גברים הם ממאדים ונשים באות מנוגה, אזי להומואים יש שמורת טבע על איילת השחר, ולאו דווקא מובלעת על כוכב המלחמה האדמדם. הומואים ככלל מתעניינים יותר בעיצוב ובאופנה, ופחות בכדורגל ובגרעפצים. הומואים ישמחו ללכת לקומדיה רומנטית, ופחות יתלהבו מסרט אקשן, שפס הקול שלו מורכב מנהמות חד-הברתיות. חשוב מזה: עם ידידה ההומו, שמיל, יכולה אביבית החביבית לרכל על עוז, החתיך ההורס ועוצר-הנשימה שזה עתה עבר לידם ולעשות ממנו צימעס. מצד שני, בשונה מהבאת ריכול עסיסי עם חברתה מירית החזירית, כאן אין כל חשש ששמיל יגנוב לה את עוז (אלא אם כן עוז הוא נשנשן בעצמו, ואז לא רלוונטי עבורה מלכתחילה).
אז מה היה לנו כאן? אין מתח מיני, אין מתח תחרותי, יש לא מעט נושאי שיחה משותפים, וגם איזו אחוות מיעוטים מדוכאים. האם יש להתפלא אפוא שהקשר בין סטרייטיות לאומואים הוא שידוך שהומצא בשמיים? ואם מישהו היה צריך את הגושפנקית האחרונה, הנה באה הטלוויזיה האמריקנית, אותו אורקל מדלפי של העידן המודרני, ונתנה לנו את האישור הסופי: וויל וגרייס, ג'ק וקארן, וכמובן סטנפורד וקארי, זוגות של נשכן וחמודונת – שפשוט בא לבכות.
טוב, אני הולך לקנות לי איזה רימל מ-א-מ-ם שלא יימרח לי מהדמעות. מישהי באה איתי?
- הכותב הוא בעל בלוג ותיק ומוערך על חייו כהומוסקסואל - מדריך למטייל בעולם ההפוך. כיתבו לו
