כך הפך הסלולרי להרבה יותר מגאדג'ט
עידן הסלולר הפך את המידע ונגיש ונייד מתמיד, בצורה ששינתה את חיינו מן הקצה אל הקצה. בלא שהתכוונו לכך, באמצעות ה"ניידים" שלנו אנו נוגעים בכמה שאלות פילוסופיות מהותיות
בחודש מאי יצא אל האקרנים במקומות רבים בעולם הסרט הרביעי בסדרת אינדיאנה ג'ונס של ספילברג ולוקאס, ושמו "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח". באותו חודש הודיעה חברת "סמסונג" כי היא עתידה לשווק כרזות, רינגטונים של מוזיקת הנושא של הסרט ומשחקי מחשב לטלפונים סלולרים.
זו רק דוגמה אחת מני רבות מאוד של שילוב מדיות והפיכת חלק מהן לתוכן נייד. אולם לא רק בתחום התרבות הפופולרית אנו עדים להסתעפויות מעין אלה ולעליית חשיבותו של התוכן הנייד. כמעט אין תחום בחיינו שאינו "נגוע" בניידוּת ההופכת על פיה את כל הווייתנו.
הזיכרון שלנו – יומננו, ספר הטלפונים והכתובות שלנו, תזכורות, מסלולי הנסיעה או ההליכה שלנו – כל אלה קיימים היום בזיכרונות שמחוץ לגופנו, והם מרחיבים את המשמעות של הגוף האנושי. בכל רגע נתון אנו יכולים להתקשר עם כל מי שנחפוץ באמצעות דימויים חזותיים (תמונות, סרטי וידאו, טקסטים או מסרים קוליים מסוגים שונים). המחשב הנייד או הטלפון הנייד מאפשרים להתחבר בכל רגע נתון לרשת האינטרנט, לא רק כדי לדעת "מה קורה בחדשות" אלא גם כדי לצפות בסרטים, לקרוא ספרים, לשחק משחקים ולנהל עסקים או חיים חברתיים. אנו זזים במרחב ואתנו זזות מערכות תקשורת שלמות.
עם זאת, למרות שינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת כל כך, מתמיהה העובדה כי על פי רוב תופסים אותם כשרשרת של חפיצים (גאדג'טים) יותר משתופסים אותם כשינוי רדיקלי בבני האדם ובדרך שבה הם מתקשרים עם סביבתם ועם זולתם בכל דרך אפשרית.
בשנות התשעים של המאה העשרים העמידו דלז וגוואטרי (Deleuze & Guattari), שני הפילוסופים הצרפתים, את ה"נומדולוגיה" (nomadology), תורה הגורסת כי המציאות מורכבת ממבנים נוודים שקראו תיגר על המבנים הסטטיים. הם ראו את המדינה כסטטית ואילו את הצבאות כנוודים; גם המדע נתפס כסטטי וגילויים מדעיים מהפכניים כאירועים נוודים. דלז וגוואטרי הציעו אתיקה אפשרית להמצאה מתמדת, ניידת ושאינה מתקבעת. התוכן הנייד עשוי לייצג היבט מסוים של התפיסה הדלזואנית, שכן מעצם מהותו הוא קורא תיגר על כל מבנה תוכן סטטי, ומציע דינמיות, שינוי מתמיד ותמורות למיניהן.
נייח או נייד?
בלא שהתכוונו לכך, באמצעות ה"ניידים" שלנו אנו נוגעים בכמה שאלות פילוסופיות מהותיות, כגון מהי הזיקה בין תנועה ובין ידע? האם הידע עצמו הוא נייח או נייד? מהן ההשלכות של הזיקה שבין התנועה והידע על הידע, על נושאיו ומושאיו?
אין ספק שאנו חיים בעולם "מתנייד": מיליוני אנשים אוחזים בפלטפורמות ניידות והן הופכות לחלק מחיי היום-יום שלהם. בעקבות כך גם התפקוד שלנו לובש לעתים אופי נייד או אופי נייח. מחוות הגוף והשפה משתנות ביחס למחוות הגוף והשפה שיצרנו בניידים שלנו. עם זאת, אנו ממשיכים לחיות בעולם המערב את שני סוגי התפקוד שלנו, הנייח והנייד, והסתירות המהותיות הצומחות מקיומם של תפקודים אלה יחדיו אינן מפריעות זו לזו.
תחום החינוך מעלה שאלות משמעותיות מאוד בדבר החיים יחדיו של תפיסות עולם נייחות ושל תפיסות עולם ניידות זו לצד זו. בין היתר החינוך עוסק בהעברת ידע. אם הידע הפך לנייד ולנגיש באמצעות פלטפורמות ניידות, מהו היחס שהן מפתחות כלפי תהליכי העברת ידע נייח מהסוג המופץ במערכות החינוך נוסח בתי הספר? כיצד הידע הנייד משפיע על תכניות הלימודים ועל ספרי לימוד וכיצד המורים מתפקדים בעולם שבו הידע הוא נייד?
שאלות אלה נוגעות בעיקר לילדים ולנוער בעלי אוריינות ניידת, דיגיטלית ואינטראקטיבית, המיושמת בדרך כלל בפלטפורמות ניידות. מצד אחד ילדים אלה חיים בעולם הטכנו-תרבותי החדש ומצד אחר הם פוקדים מדי יום ביומו את בית הספר, שבמאות שנות קיומו שינה אך במעט את הטכנולוגיות המשמשות בו. "התוכן הנייד" אכן מעורר מחלוקות, קורא תיגר וכמו דורש לדון מחדש בכל אשר התרגלנו לחשוב עליו כעל שריר וקיים.
עם זאת, אנו בני האדם יצרנו את המשמעות של "תוכן נייח" ושל "תוכן נייד". נייחוּת וניידוּת הן דרכי הפעולה של תרבויות עתיקות יומין שבמהלך ההתפתחות של הציביליזציה האנושית פשטו ולבשו צורה. אנו חיים בתקופה שבה הנייחוּת והניידוּת עומדות זו מול זו ולכן נדרש דיון ערכי מחודש בתפיסות הבסיסיות של הסטטיות והדינמיות.
משפיע גם על תחומי חיים אחרים
נושא הניידוּת והנייחוּת הפך להיות חלק מתחומים נלמדים לא רק במחלקות לפילוסופיה במוסדות להשכלה גבוהה; לאחרונה ניתן למצוא רשימה בלתי מבוטלת של ספרים, של כתבי-עת ושל כנסים מדעיים העוסקים בשאלות הנוגעות לתקשורת ניידת, לתוכן נייד וללמידה ניידת, ובה בעת מתברר כי נדרשות הכשרות מקצועיות מיוחדות לתחום הניידוּת כתחום מקצועי ספציפי.
מאמרים בתחום התקשורת הניידת מתפרסמים גם בכתבי עת מדעיים ותיקים העוסקים בפסיכולוגיה, בסוציולוגיה ובטכנולוגיה, והם מנתחים את תופעת התקשורת הניידת מנקודת המבט של תחומים אלה. כתבי עת חדשים בתחום של תרבות התקשורת החדשה מטפחים מחקר וכתיבה על תחום הנייד מנקודת מבט רב-תחומית (סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מנהל העסקים, תקשורת ולימודי התרבות).
ההשלכות של הפילוסופיות של התקשורת החדשה נדונו בתחום הפילוסופיה במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים. הפילוסופים הפוסט-מודרניסטים בישרו את עידן התקשורת החדשה על כל ביטוייה ודנו בזיקתה לאנושות.
כתביהם עסקו בסוגיות ההגותיות שהתעוררו בעקבות המציאות שהתפתחה במאה העשרים. העיון, ההגות והמחקר של החושים בעידן המולטימדיה עשויים להרחיב את אשר אנו יודעים על זיקתנו אל העולם לא רק דרך הכרה מופשטת, אלא דרך מה שאנו שומעים, נוגעים, מריחים ורואים. אין ספק שממצאי מחקרים אלה תורמים רבות ליצירת הבסיס העיוני המשמש רקע להבנתנו את הדרך שבה אנו תופסים את המציאות דרך חושינו ומתוודעים אליה.
בעשור האחרון נערכו כנסים מדעיים באוניברסיטאות מובילות בעולם (ארה"ב, אירופה, אוסטרליה, הונג קונג, יפן וסין) שדנו באינטראקציה בין האדם והמכונה, בתקשורת ניידת ובתכנות, בשינוי החברתי והתרבותי בעקבות התקשורת הניידת, בבריאות ובטכנולוגיות ניידות, בלמידה בעידן הנייד ועוד.
תוך כדי כך צומח תחום עיון ומחקר חדש המשמש כבסיס להתפתחותן של הכשרות אקדמיות-מקצועיות בתחום. כל חוג לתקשורת המכבד את עצמו בכל מוסד להשכלה גבוהה בעולם כולל בתכנית הלימודים כמה קורסים שעניינם התקשורת הניידת. כיום קיימים בעולם 524 בתי ספר המכשירים בעלי תפקידים לתעשיית משחקי המחשב, המיועדים בחלקם לפלטפורמות ניידות.
אביזרים לסלולר כאומנות
בתערוכת עבודותיו האחרונה במוזאון לוס אנג'לס לאמנות מודרנית הציב מורקמי חנות אביזרי אופנה שעוצבו בהשראת יצירתו. מעשה זה השנוי במחלוקת נידון בעיתונות בהרחבה ועם זאת דווח שמספר בני הנוער שביקרו בתערוכה היה חסרת תקדים יחסית למספר בני הנוער המבקרים במוזאונים לאמנות. נזכיר רק כי בין החפצים שנמכרו בחנות המוצבת בתערוכה נמצאו תיקים ואביזרים נלווים לטלפונים ניידים, וכי הגיל הממוצע של קבוצת הצרכנים הגדולה ביותר של טלפונים ניידים נע בין 16 ל-24.
ספילברג ומורקמי אולי אינם עוסקים ישירות בתוכן נייד, אך אין ספק שיצירותיהם משמשות כדוגמאות מתניידות המניידות את ידיעותינו ומנהגינו לדרכים שבהן אנו בוחרים לתקשר עם עצמנו ועם סביבתנו.
פרופסור דיאנה סילברמן קלר היא ראש בית הספר ללימודים רב תחומיים במכללה האקדמית בית-ברל, וראש התכנית לפיתוח ועיצתוב משחקי מחשב וניו-מדיה.
