הנסון של המאה ה-21
באלבום של האחים ג'ונאס, המילה האחרונה בפופ האמריקאי, אין להיטי ענק או המנונים לחיים, אלא מוזיקה נעימה באריזת מסטיק, שמתאימה לקהל בני גילם
מאוד קל לסווג את הגל של אמנים צעירים מארה"ב, שעושים מוזיקה עבור בני גילם, כגימיק שיווקי גרידא. אין ספק שמאחורי כל העניין עומד תאגיד שאיבחן כיצד לחלוב בצורה רווחית את אלה שעדיין לא מבחינים בין בית לפזמון, שלא לדבר על טעם מוזיקלי. אם עד לפני כמה שנים עמד הגיל הממוצע לכל מיני תגליות מוזיקליות בסביבות גיל ה-20, הרי שכיום זה כבר גיל מבוגר מדי. 15 זה השחור החדש, תתעדכנו באופנה, כאילו דה!
ואם אתם באמת לא מעודכנים, אפשר לפתוח ולומר שהאחים ג'ונאס הם מעין תשובה מאוחרת של חברת "דיסני" לאחים הנסון מלפני עשור (אם גם הם לא אומרים לכם שום דבר, נראה שאתם עדיין חיים בעולם הפטיפונים והויניל). קווין, ג'ו וניק ג'ונאס, הם המילה האחרונה בעולם הפופ והרוק הרך לצעירים האמריקאים. בארה"ב יש להם כבר שלושה אלבומים וכעת יוצא אחד מהם, הדיסק הנושא את שמם, בהפצה בינלאומית. כי גם לילדי העולם מגיע.
האחים ג'ונאס. קצר, קולע ובעיקר חמוד (צילום: Gettyimages)
אורכם של השירים באלבום הוא בסביבות השלוש דקות: מעבירים את המסר ועוברים הלאה. יוצא דופן הוא השיר "When You Look Me In The Eyes", בלדה אמריקאית ומלוטשת להפליא בת ארבע דקות שהיתה בקלות יכולה להתברג כלהיט חדש של בון ג'ובי או כל להקת רוק ותיקה שמחשיבה עצמה.
האחים ג'ונאס מבצעים ברמה טובה, עם טקסטים תמימים ולא מחייבים. הם עושים את זה בטבעיות, כפי שהם מעידים באחת הרצועות, "That’s Just The Way We Roll". ההגשה של שבט הג'ונאס בכלל לא רעה ומעידה על שני דברים: האחד, חברת התקליטים ציידה אותם במפיקים נחשבים. השני, אמנם הם בגיל התבגרות, אבל למזלם עברו את השלב המביך והקול כבר התחלף.
לאחרונה שימשו האחים כמופע חימום לאבריל לאבין במסע ההופעות האירופי שלה. ובאמת, האווירה באלבום מאוד מזכירה את אבריל בתחילת דרכה. הסינגל הראשון, "S.O.S", שכבר רץ ברדיו, יכול לשמש אינדיקציה כיצד נשמע האלבום כולו. אין צורך בהאזנה מעמיקה, זו לא המטרה ולא המקום. אם באמת תרצו, קצת יציאה מהמסגרת אפשר למצוא בשיר "Games", שמעיז קצת להוריד את קצב הרוק ולעבור לרגאיי קליל ונעים בבתים.
האלבום עושה את העבודה, מוסיקה פשוטה וקלילה עבור צעירים. לא מעבר לכך. אין כאן יומרה ללהיטים ענקיים או המנונים לחיים, בסך הכל פופ-רוק באריזת מסטיק. קצר, קולע ובעיקר חמוד. כן, אל דאגה, בגילאים האלו חמוד עדיין נחשב משהו טוב ולא מבזה שנאמר כדי לצאת ידי חובה. והאחים ג'ונאס? הכי חמודים.
בדומה למקומו של ערוץ הילדים לעומת הערוצים המסחריים הגדולים, כך גם הז'אנר אליו משתייכים האחים ג'ונאס, מיילי סיירוס ודומיהם. טבעי ונכון יותר שהילדים הרכים יתחילו בחיבור למוסיקה המיועדת אליהם, של בני גילם, ולא ימהרו להיגרר אל תהומות המבוגרים עוד לפני שהגיעו לשיאו של גיל ההתבגרות. אין ספק: עדיף כל אלבום של האחים ג'ונאס, תמים וקליל, על כל ריאליטי מוזיקלי, שסוגד אך ורק לכוכבי אינסטנט ומשאיר את השירים הרחק מאחור.
האחים ג'ונאס, Jonas Brothers, הליקון
