ניו קידס און דה בלוק

הבנות עומדות בצד אחד של הכביש וצורחות. הן הגיעו מכל רחבי אמריקה: עשרות ילדות עמוסות שלטים וקרטונים המעוטרים בבקשות מסוג "ג'ו, הינשא לי" ו"ג'ו, תעשה לי ילד", למרות שלא בטוח שבגילן הן יודעות בכלל איך מגיעים ילדים לעולם. השוטרים עומדים בתווך, מנסים לכוון את התנועה שזוחלת בעצלתיים. והכל קורה בצילו של תיאטרון זיגפילד, על רחוב 54, בין השדרה החמישית והשישית במנהטן, ניו יורק.

הסיבה לחגיגה: הקרנת בכורה עולמית של הסרט החדש מבית היוצר של וולט דיסני, "קמפ רוק", בכיכובם של האחים ג'ונאס, אולי להקת הפופ הכי מצליחה כרגע. ולא סתם, זה אפילו סרט הבכורה שלהם שישודר אצלנו בשבוע הבא בערוץ ג'טיקס.

כשהם מגיעים אל השטיח הלבן (כי כאן זה לא הוליווד, כן?), כל הרחוב מתמלא בצווחות אושר ושאגות שמחה. כמעט בטוח שגם ברחובות הסמוכים כולם יכולים לשמוע שהאחים ג'ונאס באזור. אבל באמריקה כבר מורגלים לאפקט ההיסטריה שמלווה את להקת האחים הזאת, שנמצאת בסביבה עוד מ־2005, אבל בשנה וחצי האחרונות הפכו לדבר שהכי מעניין את בני ה־15 ומטה בארצות הברית רבתי. לכולם ברור שהשאגות לא ידעכו בקרוב.

למרות שהם כבר בחזקת מגה סטארים, הם נשארים חייכנים, מקדישים בשמחה זמן לכל אנשי התקשורת שמנסים לצוד את תשומת ליבם. קווין, ג'ו וניק ג'ונאס, יחד עם כוכבים נוספים עוצרים לשעה ארוכה על השטיח כדי לספר לכל המראיינים, צוותי הטלוויזיה והצלמים כמה היה חשוב להם להופיע בסרט החדש שלהם, כמה נהנו להשתתף בו וכן, הם בהחלט היו רוצים להמשיך ולעשות סרטים. ואל דאגה - "קמפ רוק 2" כבר נמצא בשלבי הפקה.

שעתיים הקדישו האחים ג'ונאס לכל אמצעי התקשורת, לפני שהצטרפו אל 1,600 האורחים שגדשו את האולם כדי לצפות בסרט. אולי, בניגוד להרבה כוכבים אחרים בגילם, הם זוכרים שלתקשורת היה חלק לא מבוטל בהצלחה המסחררת שלהם. קווין, 21, ג'ו, 19 וניק, 16, נולדו וגדלו בניו ג'רזי לזוג הורים נוצרים אדוקים שלימדו אותם בבית במקום לשלוח אותם לבית ספר וחינכו אותם להישאר בתולים עד הנישואין. יש להם גם אח קטן, פרנקי, בן שמונה, שלעיתים מכונה ה"בונוס ג'ונאס".

דווקא ניק הקטן היה זה שהצליח ראשון: סוכן כישרונות שמע אותם מזמזם באיזו מספרה כשהיה בן שש והסתער עליו. כבר בגיל שבע הוא התחיל להופיע במחזות זמר בברודוויי. שני האחים הגדולים שלו הצטרפו אליו בסוף 2005 והקימו יחד את להקת הג'ונאס ברדרס.

הם הופיעו בפרסומות, חיממו הופעות לקלי קלרקסון, ג'ס מקרטני והבאקסטריט בויז, עד שהשיקו את אלבום הבכורה שלהם, "It's about time", באוגוסט 2006. מאז הם הספיקו לשחרר שני אלבומים נוספים - "Jonas Brothers" בסוף 2007 ו־ "A Little Bit Longer" שיצא ב־12.8. הם הופיעו בבית הלבן, הצטלמו לתוכנית ריאליטי משלהם בערוץ דיסני ("The Jonas Brothers – Living the dream"), השירים שלהם שימשו כפסקול לעשרות סרטים, הם הופיעו בפרסי המוזיקה האמריקאיים ועל השער של מגזין "הרולינג סטון" והשתתפו בסדרת הלהיט של דיסני, "האנה מונטנה" (מה שלווה בשמועות על רומן בין ניק לכוכבת הסדרה, מיילי סיירוס) ובסרט "הייסקול מיוזיקל 2".

"קמפ רוק" כבר נחשב לפרויקט ישן שלהם, מאז שהסתיימו הצילומים הם כבר הספיקו לחתום על סדרה מקורית משלהם לערוץ דיסני ולתכנן אלבום נוסף.

ובחזרה להווה: הסרט מסתיים במחיאות כפיים סוערות יש לציין, ומיד עוברים כולם למועדון ממול כדי לחגוג על פיצה וקולה (ילדים, כבר אמרנו?) והאחים? הם מגיחים למסיבה לכמה דקות, אפילו עולים לבמה הקטנה שבמקום, מרביצים הופעה ונעלמים בשדרות מנהטן אל הלילה החמים. וכל אותו הזמן ממשיכות הילדות לצווח על המדרכה. אז על מה בעצם כל המהומה? "קמפ רוק", הפקה של דיסני, מספרת את סיפורו של מחנה קיץ מהסוג שכל כך פורח שם באמריקה, אלא שכאן מדובר במחנה שמיועד לשוחרי מוזיקה. מיץ' (הכוכבת העולה דמי לובאטו), בת העניים, מאוד רוצה להגיע למחנה, אבל האמצעים הדלים של הוריה לא מאפשרים לה להגשים את החלום. הפתרון מגיע כאשר אמה של מיץ' מקבלת את עבודת השפית במקום וכך מתקבלת גם בתה למחנה בתמורה לעזרה במטבח. לעומת מיץ' האביונה, שיין (ג'ו ג'ונאס), שחבר בלהקת בנים, נשלח למחנה על ידי חבריו כדי שיבדוק את האגו המנופח שלו וכדי להזכיר לו מדוע הוא אוהב ועוסק במוזיקה. הפגישה בין מיץ' ושיין היא בלתי נמנעת וגורלית לשניהם אבל לא נגלה לכם מדוע.

למחרת, כשהאחים ג'ונאס מתיישבים מולנו ועדת עיתונאים מרחבי הגלובוס, מתנצלים על הזמן שנאלצנו להמתין להם, הם מתגלים כילדים חביבים, מנומסים, ובעיקר, יודעים את העבודה. הם לא יאמרו דבר שיכול להשתמע לשני פנים, תמיד מציגים חזית אחידה ובעיקר, נותנים לקווין את רשות הדיבור. כבוד לבכור.

יש לכם מעריצים רבים כל כך. מה הדבר המטורף ביותר שבו נתקלתם עם המעריצים?

קווין: "לפעמים יש לנו בעיה כשאנחנו במסע הופעות באוטובוס שלנו. כשהמעריצים מגלים אותו על הדרך המהירה הם מכתרים אותנו מהצדדים ומלפנים ומנסים לגרום לנו לעצור בצד הדרך. זה קרה לנו כמה פעמים. זה מפחיד כי הם ינסו הכל..." ומיד הוא מתעשת כדי לא לנשוך את היד שמאכילה אותו, "אבל הם מדהימים. אנחנו אוהבים אותם".

האחים ג'ונאס מחנה רוק

האם אתם מחפשים את עצמכם בגוגל?

ג'ו: "בעיקר אחרי ליל הופעה. לראות מה חשבו האנשים על הקונצרט".

איך היה להקליט את שיר הנושא מתוך הפסקול של "בת הים הקטנה"?

ג'ו: "דיסני הציעו לנו את השיר ואהבנו אותו ואת הסרט. גדלנו על סרטי דיסני וגם כשגילינו שזהו השיר של האיש הרע בסרט התלהבנו".

קווין: "זה היה לאוסף שדיסני הוציאו בדיסק מיוחד ואנחנו היינו חלק מהיוצרים, שזה ענק. אל תשכחו שגם הסרט יוצא וגם אלבום שלנו וגם מסע הופעות שאנחנו יוצאים אליו".

האם נכונה השמועה שכל האלבום הוקלט תוך כדי נסיעה באוטובוס ההופעות? לא היה קשה להקליט אלבום בצורה כזו?

ניק: "זה לא היה קשה. למעשה זה מה שרצינו. לא היה לנו זמן להיכנס לסטודיו והעדפנו להקליט תוך כדי נסיעה. נכון, חלק הוקלט בסטודיו, אבל החלק הגדול נעשה תוך כדי נסיעה".

יש לכם תוכניות למסע הופעות גם מחוץ לארצות הברית?

קווין: "אנחנו נלהבים מהאפשרות לבקר במדינות אחרות. האמת שפנו אלינו מכל מיני מקומות ברחבי העולם, מבקשים שנגיע, שזה בשבילנו חלום שהתגשם! תמיד רצינו להיות אמנים בלהקה שמטיילת ברחבי הגלובוס. יש דיבורים על טור עולמי להופעה שלנו, אבל בינתיים אלה רק דיבורים. אי אפשר לדעת. אבל מאוד היינו רוצים".

מה הכי טוב בלהיות מפורסם ומה הכי נורא?

ניק: "החלק הנורא, וזה אפילו לא כל כך נורא, זו ההשכמה בבוקר. אני אוהב לישון ולא אוהב להתעורר כל כך מוקדם בבוקר. לדעתי, כל מה שנקבע לפני 7:00 בבוקר איננו חוקי!".

האחים ג'ונאס מחנה רוק

והחלק הטוב בלהיות מפורסמים?

קווין: "הכל. להתעורר כל בוקר בעיר אחרת. לפגוש את המעריצים, לעשות יחסי ציבור כדי לקדם משהו שאנחנו כל כך גאים בו, כמו הסרט. היום למשל, אנחנו עולים על מטוס וטסים למילנו. מעולם לא היינו שם ובשבילנו זו חוויה. כל יום אנחנו חיים את החלום של כל כך הרבה אנשים ואנחנו מאוד מעריכים את זה".

הגיע הזמן לשאלה שכולם ידעו שתישאל, בהתחשב בעובדה שרק כמה שבועות קודם לכן נקלעה מיילי סיירוס, חברתם הטובה, לסערה תקשורתית אחרי שהצטלמה בגוף חשוף למגזין "ואניטי פייר".

מה אתם עושים כדי לא להסתחרר מההצלחה וכדי שלא תיכנסו לסקנדלים כמו כוכבים אחרים?

ניק: "יש לנו זה את זה ויש לנו את המשפחה שלנו. וזה תמיד היה חשוב לנו. בסופו של יום זו המשפחה שאיתם תמיד אנחנו יכולים לדבר, תמיד היה לנו חשוב להיות קרובים ותמיד חיינו על פי המוטו - אם אתה בפסגה חייה כאילו אתה בתחתית. תמיד נישאר צנועים ותמיד ניקח הכל בגישה חיובית".

אתם מאוד מסוגננים. אופנה מעניינת אתכם? אתם קונים לבד?

ג'ו: "בכל עיר שאליה אנחנו מגיעים אנחנו משתדלים גם לקנות בה. אנחנו אוהבים אופנה. אולי באחד הימים ניכנס לתחום ונייצר קו אופנה של הג'ונאס ברדרס. אנחנו לא מתיימרים להיות מעצבים מדהימים אבל אנחנו אוהבים להתלבש".

כמה קשה לחיות בצמידות שכזו?

קווין: "זה נהדר. אנחנו אוהבים את זה. גם כשאנחנו לא בהופעות או עסוקים בענייני המופע, אנחנו עדיין מסתובבים יחד. בחירה שלנו".

אין אפילו ניצוץ של שנאה ביניכם? אי הסכמה? משהו?

קווין: "לא. אנחנו מסתדרים מצוין. אנשים מופתעים אבל זו האמת".

האחים ג'ונאס מחנה רוק

עשינו סקר בין הבנות שעמדו בחוץ מי הג'ונאס האהוב עליהן והתשובה הגורפת היתה פראנקי.

קווין: "כמובן. זו התשובה הנכונה. הוא הגדול מכולם. אנחנו אוהבים את אחינו ועתידו עוד לפניו.הוא יהיה ה-כוכב!".

פרויקטים עתידיים?

ניק: "יש לנו סרט בעבודה. ספר שעומד לצאת לאור בקרוב, יש לנו את מסע ההופעות, האלבום שעומד לצאת (ובינתיים כבר יצא ושבר שיאי מכירה - נ.ו) ובספטמבר אנחנו עתידים לעלות עם תוכנית טלוויזיה".

ואז מגיעה אלינו הכוכבת של הסרט, הצלע הנשית לצד הג'ונאסים. דמי לובאטו (16), כולה חיוכים ויודעת את העבודה - היא על הבמות מגיל חמש, מנגנת בפסנתר ופורטת על גיטרה וכמובן, השירה בראש מעייניה. הסרט עשה לה רק טוב. אבל אל תטעו בה, הנושאים העולמיים הבוערים - התחממות כדור הארץ, רעב, מלחמות - עומדים בראש מעייניה והיא מאוד היתה רוצה לפעול להצלת הכדור. בינתיים היא מסתפקת במופע החימום במסע ההופעות של האחים. הרכילות אומרת שמנהלי דיסני מייעדים אותה לרשת את מקומה של מיילי הסוררת, אבל לכו תאמינו לשמועות.

כשהיא נשאלת "איך התקבלו האחים על הסט?", היא צוחקת צחוק גדול. "מלבד העובדה שכל הבנות התאהבו בהם, הם אנשים מרשימים. יש להם משפחה קרובה ונחמד לראות את הקשר החזק שביניהם".

אל מי מהם הכי נקשרת?

"אל קווין. אנשים אומרים לי שיש לי נשמה זקנה ואיתו יכולתי לדבר על דברים חשובים, פוליטיקה וכלכלה".

איך ישפיע התפקיד הראשי בסרט על חייך בהמשך?

"אין לי מושג למה לצפות. שמעתי ילדים צורחים את שמי, דבר שנראה לי לא אמיתי. אני לא מאמינה שאני עוסקת במה שאני אוהבת, שאני פוגשת אנשים מדהימים כמו הג'ונאסים".

•  עזרה בהכנת הכתבה: חגית גינזבורג