סוף סצנה, מסך

רק לפני חודש התיישבתי לשיחה עם נציגיה השונים של תעשיית הבידור. סוכנת השחקנים זוהר יעקובסון, קרן מור, הבמאי רוני ניניו והמפיק חיים שריר דנו במאבק בזכייניות השידור, שמסרבות לעמוד בתקציבים שנדרשו על פי חוק להקדיש ליצירה הישראלית. בזמן ששאר עם ישראל עקב אחרי המצב בעזה, הם ניהלו מלחמה משלהם.

הארטילריה, הלא כבדה במיוחד, נפרשה בחזיתות שונות: הפגנות מחאה, איומים לשבש את השידור החי של "ארץ נהדרת" ודיבורים על מיזוג אפשרי בין רשת לערוץ 10 (שכרגע מסתמנים כאיום אסטרטגי בלבד). המלחמה בעזה הסתיימה מאז, אבל הפתרון לבעיית תקציבי היצירה עדיין לא אותר.

בתחילת השבוע החליטו נציגי הארגונים השונים (שחקנים, מפיקים, במאים, תסריטאים) לקחת את הלחימה שלהם צעד אחד קדימה: עכשיו הם מאיימים להשבית לשלושה ימים את כל ההפקות הטלוויזיוניות באשר הן. בעברית פשוטה, הם רוצים להחשיך את המסך הקטן לשלושה ימים.

מדובר באיום מכובד בסך הכל - איום שהסיכויים שאכן ייצא לפועל הם קלושים עד בלתי הגיוניים. אלא שיש כאן קאץ' אחד קטנטן: שביתה, החשכת המסך, אם תהיה, תתרחש לדבריהם של המאיימים רק בעוד חודש, כדי לאפשר לזכייניות מספיק זמן לעמוד בתקציבים שלהן. כלומר, פתאום הדחיפות הגדולה לנהל מאבק משמעותי על היצירה הישראלית, הפכה ממיידית ובהולה לשוטף פלוס שלושים.

יוצרים יקרים, הגיע הזמן שתיקחו את המלים המפוארות שלכם ותתרגמו אותן למשהו שבאמת יגרום

לזכייניות להתייחס אליכם ברצינות. כן, אני יודע, אתם עכשיו קצת מרחמים על הזכייניות, שהפסידו לא מעט כספים עקב המלחמה והמשבר הכלכלי ורוצים לתת להן מרחב נשימה, אבל מה עם לרחם על היצירה הישראלית, שסובלת כבר מאסטמה כרונית? לזכייניות יש כסף.

תסתכלו על "האח הגדול" או על כמות הפרסומות שמובלעת בתוך כל שידור של "שבוע סוף!" ו"הישרדות". חוצמזה, המאבק שלכם הוא לא רק למענכם, אלא גם למען הקהל שלכם, שצורך את היצירות שעליהן אתם נלחמים. אז די להסס. קומו, עשו מה שאתם צריכים. אנחנו מאחוריכם. וגם אם לא תצליחו להחשיך את המסך, לפחות תדעו שבאמת ניסיתם.