אני, נעמה שנדר
בא לה להחזיק את היד של קלינט איסטווד בדרך לשקיעה, היא בכלל חזק בקטע האמריקני ועקב אכילס שלה הוא הלב. קבלו את נעמה שנדר
אני חושבת המון על... אמריקה. קאובויים, אינדיאנים וסופות חול, הרחובות החדים של שיקגו והשממה האינסופית של קליפורניה. נראה לי שכל מה שאפשר לדמיין נמצא באמריקה, לטוב ולרע.
התמונה האהובה עליי... "אדומים" של תמרה ריקמן. תמונה פשוטה ומרגשת שתלויה לי מול שולחן האוכל ותמונה של יונתן פליאקוף, דוב מקיפולי נייר שנמצאת מעל המיטה, מתנה ליום הולדת.
הצליל האהוב עליי... הקול של מרים, האחיינית הקטנטונת שלי.
הכי טעים לי... האוכל של סבתא שולמית. אבל כשאין, אז טחינה, גרעינים ואורז.
הדופק שלי מואץ כאשר... אני עוצרת את הנשימה שלי לחצי דקה ואז נושמת כמה נשימות מהירות.
יש לי בטן מלאה על... כרטיסי הביקור לבתי זונות שמדביקים לנו על המכוניות. כל מי שרוצה כבר לקח. תפסיקו.
אני קשורה בחבל הטבור ל... ספרים. אין תענוג גדול יותר מלקרוא ספר במשך כל היום.
בא לי להחזיק את היד של... קלינט איסטווד, בדרך לשקיעה, שק הדולרים ביד השנייה והגופות המרקיבות מאחורינו.
אם יכולתי לקום וללכת מכאן... אני יכולה לקום וללכת, לפעמים אני אפילו עושה את זה.
עקב אכילס שלי... שאלה טובה, אולי הלב.
כמו כל שחקנית ראויה אחרת, גם נעמה שנדר הגיעה לסט העונה הראשונה של "חשופים" חמושה ברזומה מפואר שכולל תפקידים בסרטים ובתיאטרון, אבל מה לעשות שבישראל כמו בישראל, למדנו להכיר אותה רק אחרי שנכנסה לנעליה של שירה מזור בטלנובלה. עכשיו היא חוזרת לשם גם בעונה השנייה (א'-ה', החל מה־1.2, 21:25 ב־HOT3). לפחות מדובר בטלנובלה הכי טובה שנעשתה אצלנו. גם משהו.
