איך מורידים את גור הכלבים החרמן מהרגל?
אוננות גורים היא עניין נפוץ ונורמלי, אך עם זאת, איננו רוצים לחזק התנהגות זאת כדי למנוע אי נעימויות או התנהגות לא נורמטיבית במושגים שלנו, בני האדם. תנועת אוננות בקרב כלבים מהווה חלק מהתקשורת שלהם, אך זו תקשורת אותה כדאי לא לעודד כבר מגיל צעיר בקרב הגורים. המשמעות המיידית אצל הגורים היא לעלות אחד על השני, דבר הנחשב לסוג של שתלטנות.
במידה והדבר קורה בין כלבים, לא צריך להתערב בהיסטריה או לנזוף בכלב, אלא פשוט לגשת אליהם, להפריד ולאפשר הפסקת המשחק לפרק זמן של כעשר שניות. תמיד כדאי לאפשר לגור שעלו עליו, לבחור האם הוא מעוניין לחזור לשחק עם אותו כלב צעיר שעלה עליו, או לא. באם הוא בחר להמשיך במשחק, משמעות הדבר שהכל כשורה.
בנוגע לאוננות על בובה או שמיכה - צריך לוודא שהגור לא הופך את האובייקטים לחפצים עליהם הוא שומר או תופס בעלות. כשימלאו לגור שישה חודשים לערך מומלץ מאוד לסרסו אצל וטרינר.
מבחינה אסתטית והתנהגותית זה לא מחזה נעים לראות את הכלב חושק ברגליים שלכם, לכן יש להוריד את הכלב ברגע שהוא החל בתנועות, אך בלי דרמות מיותרות. אם הוא מתעקש לחזור אליכם שוב כדי לענג את עצמו, יש להפריד אותו מהרגל למספר שניות ולאפשר לו להביע התנהגות חדשה. אם תציעו לו משחק, ההתנהגות תיעלם בהדרגה (נגה רונן)
