מחמישה יוצא אחד

חמישה סינגלים חדשים של אמנים מבוססים מנהלים כרגע מלחמת הישרדות ברדיו. נתונים לחסדיו של המזל ההפכפך, לגחמותיו של העורך המוזיקלי ולחסדי הקהל, ינסו השירים לתפוס מקום סביר ברשימות השידור. מהפינה לשיפוטכם:

ארקדי דוכין - "דגים"

הבשורה הטובה היא שהסינגל החדש של ארקדי הרבה יותר טוב מהקודם. או ליתר דיוק, הרבה פחות גרוע. "דגים" מחזיר את דוכין לטריטוריה הטבעית שלו: שירי אהבה רומנטיים-קיטשיים, מהסוג שמילא בעיקר את אלבומם השני של הנטשות. הכינורות, הטקסט (שמיכה שטרית מקבל קרדיט על ייעוץ בכתיבתו) והאהבה, כולם כאן, רק מותכים בצורה הרבה פחות שנונה ומעניינת. זה לא שיר נורא, אבל זה עדיין לא זה. ציון: 7

נמרוד לב - "כדורים פורחים"

כמעט חמש דקות נמשך שירו החדש של נמרוד לב. אחרי דקה בערך התחלתי לחכות לאורלי פרל. מה לעשות, עצוב מאוד כשיש לזמר שיר אחד כל כך מוצלח, שהופך את כל השירים האחרים שלו לחיוורים. זה עוד יותר עצוב כאשר מתברר שלהצלחה של השיר ההוא אחראית בעיקר הפרטנרית. "ימים טובים", הסינגל הראשון שיצא לרדיו מתוך האלבום החדש שצפוי להגיח בינואר, כבש בחודשיים האחרונים את האוויר, ניחן בהפקה מרשימה ושימש מקור לאופטימיות, אבל "כדורים פורחים" חלש יותר וסובל ממחלת מיינסטרים קשה: האקורדים הכי צפויים בעולם, לחן שחוק להחריד ושירה משועממת מעצמה. ציון: 5

שלומי ברכה - "מחמיץ"

שלומי ברכה הוא שמעון פרס של הרוק הישראלי. מי שאחראי על כמה מהשירים היפים ביותר של הפופ-רוק הישראלי, בעידן המשינה שלו, סובל מכל כך הרבה בעיות של ביטחון עצמי. בסך הכל, תפקיד הלוזר הולם את מידותיו הקוליות של ברכה, אבל חייבים להזהיר אותו שגימיקים לשוניים, מהסוג שהשיר הזה מבוסס עליהם, נוטים להפוך למעצבנים אחרי זמן לא רב. ציון: 7.5

שרון חזיז - קורא לי לחזור

שרון חזיז מעולם לא הרגישה בנוח עם המיניות המתפרצת ששודכה לה כמקדם מכירות. לא שזה עזר לה. חזיז, מה לעשות, פשוט משדרת את זה, גם אם לא בכוונה. השנים שחלפו מאז עזרו לה לעמעם מעט את הכריזמה המושכת. "קורא לי לחזור" הוא שיר פופ חמוד, מופק היטב (עברי לידר) אבל נטול כל שארם, וחסר בו קצת ריח של בושם זול. זה נחמד, אבל העדפתי את חזיז הישנה. ציון: 7

השמחות - "אנשים מספרים"

המשימה לחמוק מהמלכודת המנצחת של "יודה יודה", לא היתה פשוטה, אבל ישראל ברייט וחבריו לשמחות עומדים בה בכבוד רב. "אנשים מספרים" הוא שיר פשוט, כובש ומחמם לב. הוא היה צריך להיות הימנון מיידי ובטוח, אם כי גלגל"צ הרסו להם את התוכניות ולא הכניסו אותו לרשימת השידור. וחבל.

השיר נכתב בהשראת המחזה "שיץ" של חנוך לוין, ומצליח ללכוד משהו מרוח התקופה. בלי לזייף, בלי להישמע מאולץ, השמחות מצליחים ליצור מוזיקה ישראלית שמושפעת ממקורות מערביים ומזרחיים כאחד, ולמזוג את הכל לתוך מלודיה בסיסית, אבל משכנעת. ציון: 9