דפש מוד ניצחה את מתן תורה

אחדות נדירה התגלתה בעם ישראל: מחקר חדש מגלה כי כל המגזרים - חרדים דתיים וחילונים - מסכימים כי התקשורת מדווחת על החרדים בצורה עוינת. לו הייתי משתתף בסקר, הייתי עונה כי זה לא מדויק לומר שהתקשורת היא עוינת כלפי החרדים. התמונה מורכבת יותר: את החרדים שהתקשורת מכירה, היא עוינת, אבל מרוב החרדים היא פשוט מתעלמת.

החרדים שהתקשורת מכירה מספקים לה בדרך כלל כל מיני חומרות וחידושים, גימיקים קדושים וסקופים הלכתיים. בדרך כלל מדובר בידיעות כמו "עכשיו מפרידים בין בנים לבנות גם בחדרי התינוקות בבית החולים" או "פסק הלכה חדש: אסור לקרוא פסקי הלכה בשבת" (המצאתי את הכותרות האלה, תירגעו, אבל נכון האמנתם לרגע?).

עוד כוכבי תקשורת חרדים הם כמובן העבריינים. אם רב נתפס בחטא חמור כלשהו, זה מעניין יותר מאם סתם אדם מן השורה מועד, ולכן הסיקור של הפשע החרדי הוא לא פרופורציונלי. זה לא אומר שאין בכלל פשע חרדי, אבל אמא-טאליבן אחת תזכה כמובן לסיקור יותר ממיליון "אידישע מאמע".

אני לא מתבכיין. אלה כללי המשחק בכל תחום סיקור, לאו דווקא בתחום החרדי. הקיצוני והביזארי והפלילי מושכים הרבה יותר מהנורמלי והשקט והטוב. לכן את רוב החרדים הנורמטיביים התקשורת החילונית לא מכירה, ובצדק. אין להם שום אייטם למכור לה. הם מקיימים, אגב, מערכת ענפה של תקשורת מגזרית מרתקת ותחרותית, שמסקרת את האירועים החדשותיים החשובים להם. ובכל זאת, לפעמים אני מתאכזב לגלות כמה לא סופרים אותי.

ואני, מי אני? מה אני?

את שיא ההתעלמות התקשורתית ממני ומשכמותי חשתי לפני כמה ימים. הייתי שותף לאירוע חדשותי בקנה מידה ארצי, אפילו עולמי, אבל לא מצאתי עליו אף מילה בתקשורת. הגעתי לכותל המערבי בחג השבועות, לתפילת שחרית חגיגית, אחרי לילה של לימוד תורה (טוב, נו, של לימוד תורה וגם שינה, אני לא כזה צדיק). יחד איתי היו בכותל במהלך החג כ-150 אלף איש לפחות. ברחבי הארץ והעולם למדו והתפללו כך לאורך הלילה מיליוני יהודים.

בואו נספור: בהופעה של דפש מוד בישראל היו 50 אלף איש. בהופעה של פול מקרטני 40 אלף. התחושה שהתקשורת שידרה לפני, תוך כדי ואחרי ההופעות האלה הייתה של חג כלל ישראלי,

חוצה מדינה, חובק מגזרים. אבל ההגעה של 150 אלף איש מכל הסוגים, שצעדו שעה ארוכה ברגל לכותל המערבי בחג מתן תורה, לא זכתה לאזכורים בתקשורת. פתחתי את הרדיו במוצאי היום, חיפשתי משהו בעיתון, אבל סיפרו לי רק על המטיילים שהעבירו את החג בפסטיבלי חציר וגורן.

רק בעיתון "המודיע" מצאתי דיווח חדשותי אמין ומהימן: "רבבות חגגו את חג השבועות בהתרגשות בכותל המערבי", נכתב שם. יש, חשבתי לעצמי, מישהו בכל זאת החליט לדווח עליי ועל ההיסטוריה שאני ומאות אלפים נוספים עושים כל שנה, זכר למתן תורה. מעניין אם אז, לפני אלפי שנים, היו מחליטים בתקשורת כן לדווח על מעמד הר סיני, אם במקרה סוזן בויל לא הייתה מתאשפזת באותו שבוע.