"אז מה אמרת מידת החזייה שלך?" הוא שואל
שאלות אישיות כגון זו, וגם "מה את לובשת עכשיו?" או "אז אמרת שאת זורמת?" הפכו חלק מהשיחה המקדימה לדייט. אני תוהה אם מדובר ביצירת מתח מיני מתבקש לקראת מפגש ממשמש ובא, או שזו חציית גבולות אדומים בשלב מוקדם מדי
אני תוהה אם מדובר ביצירת מתח מיני הגיוני ומתבקש לקראת מפגש ממשמש ובא בין שני המינים, שסקס הוא חלק מהעניין ביניהם בשלב כלשהו, או שמא זו חציית גבולות אדומים בשלב מוקדם מדי. הפעם נעסוק במתיחת הגבולות: האם בוטה הוא השחור החדש?
הדרך לדייט עוברת בשיחת טלפון. זה בדרך כלל השלב בו שני אנשים בודקים אם לזה שמולם יש חוש הומור, "אני מאמין" מסויים, נושאי שיחה משותפים, ובמקרה שלי - גם חיבה לאותה גלידה. שלב שיחת הטלפון הראשונית, כך גיליתי באחרונה, כולל גם תהיות לגבי מיניות הבחורה ומידע על נתונים פיזיים, ואני לא מדברת על צבע עיניים. הגודל לא קובע? מוזר, פעם חשבתי שזה משפט שבחורים אומרים לגבי עצמם. אבל מסתבר שכשזה מגיעה לבחורה, הגודל קובע ועוד איך. עם זה אין לי בעיה, איש איש והעדפותיו, אבל למה לעזאזל זה צריך להיות המשפט השני בשיחה, כשאפילו את שם המשפחה שלי הבחור עוד לא יודע? (הארט. נצר לשושלת חובבי זהב אירופים).
ברירת המחדל היא לחשוב שמדובר בשאלה שבאמצעותה מחליט הבחור אם יתקיים מפגש. הוא אוהב פמלה-אנדרסון-לוק ואת דיווחת שיש לך CUP A? חבל על המאמץ שלו לחפש חנייה כדי לפגוש אותך. הוא אוהב ציצי קטן וקופצני, ואילו את העדת ש"שמך" הולך לפנייך? הוא מראש לא ייפגש, שמא יכרע תחת הנטל. פסילה בגין תכונות פיזיות היא סוגיה שניתן לדון בה רבות, אבל לא בכך נדון היום. ייתכן שגבר שואל על הגודל בגלל סיבה אחרת.
האם זה קשור לעזות מצח של המין הגברי? מעולם לא שמעתי על בחורה ששואלת בחור לפני המפגש שלהם מה אורך הזין שלו. לעומת זאת כן נתקלתי בשאלה מקבילה מלא מעט בחורים.
משהו בשאלות האלה מדיף ניחוח לא טוב, של גומי אולי?
ייתכן שאני מגזימה? אולי בכלל אני צריכה להבין שזה חלק ממונולוג שכולל מחמאות כחלק ממשחק הפלירטוט: כמו שבחור אומר לי שאני מצחיקה, כך הוא יכול לומר במקביל שיש לי חזה מעורר תשוקה. כמו שהוא אומר שהוא ישמח לשבת איתי לשיחה על דברים ברומו של עולם, כך הוא ישמח להיכנס איתי למיטה לדברים ברומו של איבר. מי אמר שמחמאה להומור חשובה יותר ממחמאה לפיזיות? מי אמר שזה שאני חכמה פחות חשוב מזה שאני סקסית? אני חושבת שבחורה היא מכלול תכונות, אבל איכשהו שאלות כגון אלה היו גורמות אי נוחות לרוב הבחורות. משהו בשאלות האלה מדיף ניחוח לא טוב, כזה של גומי אולי?
ממתי היטשטשו הגבולות? ממתי דיאלוג חביב טרום פגישה הפך לתסריט של סרט פורנו רך? ממתי שאלה על צבע העיניים הפכה לשאלה על מידת החזה, וממתי אמירה כמו "יפה לך הצבע הזה" הפך ל"אני מקווה שתבואי עם קומבניזון סקסי" כשניפגש? ובהמשך, ממתי הנשיקה על הלחי בתחילת דייט הפכה לחיבוק עז ולחיצה לאזור החלציים? ייתכן שזה קשור לעולם המהיר שאנחנו חיים בו? סף הריגושים שלנו שעולה עם הזמן, מפני שהכל כל כך זמין, נגיש ומה שריגש אותנו אתמול כבר יהיה השעמום של מחר?
פעם היינו נבוכים אפילו מגבר ואשה שמתנשקים בטלוויזיה, והיום האינטרנט מלא בפורנו שצורכים כאילו היה חלב בסופר. האם אנחנו כבר מקצרים לעצמנו את הדרך לריגוש, כשאנחנו מניחים אותו קבל עם ועדה על השולחן? אם הריגוש הוא הקינוח, האם לא אנחנו בוחרים לוותר על המנות שבאות לפניו? הרי מידת החזייה שלי תתגלה בשלב הפגישה, למה לשאול עליה כבר בטלפון? אזור החלציים אולי יקבל יחס בשלב מתקדם, הוא לא חייב לעלות לדיון כבר בדקה הראשונה של המפגש.
נראה לי שהערות כאלה ממצבות את הפיזיות כדבר החשוב ביותר, אם לא היחיד. ובעיקר, זה ממצב את סוג האינטראקציה העתידית כמתבססת על סקס(יות). גם עם זה אין לי בעיה, מה רק שאולי כדאי לגשש בעדינות שזו שממול בעניין, ולא מיד למקם אותה באיזה סרט למבוגרים בלבד ולהלביש אותה בתלבושת של חדרנית צרפתייה, או להפשיט אותה כבר בהתחלה.
ואולי זה בכלל מנגנון סינון? מנגנון שמקל עליי מראש להבין אם הבחור חפץ בתאוות בשרים או חפץ בזוגיות? מנגנון שפועל גם עבור הצד הגברי, שאם הוא מחפש סקס ותו לא, מקל עליו לבדוק את הסיכויים שהבחורה שמולו תחליף איתו נוזלים, ולא רק אלכוהול.
כלומר, אם הוא מעלה תהייה לגבי מידת החזייה והיא עונה בנונשלנטיות "80 C" אז יש מצב שהיא בחורה משוחררת שגם תשחרר את תפס החזייה בשלב די מוקדם. לעומת זאת, אם היא תענה "יא חתיכת חזיר שוביניסט מסריח, מה אתה מתייחס אליי כאל חפץ שאתה רוצה לדעת את מידותיו?" ובכן, במצב כזה רוב הסיכויים שאם תהיה פגישה, ההלבשה התחתונה היחידה שהוא ייראה באותו ערב תהיה הבוקסרס שלו עצמו.
קומבניזון אדום או סגול?
לי באופן אישי אין בעיה ללבוש קומבניזון אדום, אם כי אני די בטוחה שסגול יותר מחמיא לי. הבעיה שלי היא יותר ברמת ההתייחסות של האמירות האלה לגבי החברה שאנחנו חיים בה. לדעתי, יש בכך מן החוצפה לשים את הבחורה עוד בשלב הטלפון בסיטואציה אינטימית ואפילו מינית משהו, עוד לפני שהביעה נכונות לכך.
כתבתי בעבר שסטוץ הוא לא משהו שצריך להסוות בעטיפה, כך שאם הכוונה מצד הבחור לגשש אם היא בעניין סטוץ, הרי טוב שכל הצדדים יידעו זאת, ויפה שעה אחת קודם. אבל האם הבחורה שממול יודעת שזה סוג של מבחן עבורה?
עד לפני זמן לא רב "קפה" היתה מילת הקוד לסקס, ובדור הקודם - "לשמוע תקליטים". האם היום שאלה על מידת החזייה או מה היא לובשת ברגע השיחה הוא הקוד החדש ל"אז את בעניין של להיפגש לסקס, הרבה סקס, ושום דבר מלבד סקס"? הייתכן שמדובר במהפכה לשונית המתרחשת מול עינינו ועוזרת לשני הצדדים להבין טוב יותר אם הלשונות שלהם יהיו מסונכרנות בשלב מאוחר יותר של הערב?
