השאלה היומית: האם ההחלטה להעלות את המהירות המותרת בכביש 6 ל־120 קמ"ש נכונה?

המהירות לא הורגת | אודי עציון

העלאת מהירות הנסיעה החוקית בכביש 6 ל־120 קמ"ש, והמעשית ל־130 קמ"ש, היא צעד הצהרתי אמיץ ומוצדק.

צעד הצהרתי, כי כבר היום, בשעות בהן הכביש פנוי, המהירות בכביש קרובה ל־120 קמ"ש, ועדיין מבחינת הרוגים לקילומטר, מצבו של כביש 6 טוב בהרבה מרוב הכבישים המהירים האחרים בישראל, שבהם מותר לנסוע 100 או 110 קמ"ש. צעד אמיץ, כי שר התחבורה ישראל כץ שאישר אותו, היה חייב להתגבר על המשטרה שמתנגדת אוטומטית לכל העלאת מהירות, ומקדשת אותה כאילו נכתבה בתנ"ך.

האמנם? לפני כחמש שנים החלו המשטרה והמשרד לביטחון פנים בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, בהצבת מצלמות מהירות דיגיטליות חדשות בכבישים. מאז שילמו נהגי ישראל מאות מיליוני שקלים בדוחות לקופת המדינה, אבל תאונות במגמת עלייה בשלוש השנים האחרונות. השנה למשל נהרגו בכבישים 326 בני אדם — עלייה של 13 אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד. וזה כשמאה מצלמות כאלו כבר פועלות ברחבי הארץ.

המהירות היא לא השטן, והיא גם לא בהכרח הורגת. בשנת 2013 הועלתה המהירות החוקית בכביש מספר 1, בכביש החוף (2) ובכביש 5 (מהכפר הירוק עד ראש־העין) ל־110 קמ"ש. חוקרים מאוניברסיטת בן־גוריון ואריאל שפירסמו בתחילת החודש דוח על השפעות השינוי, הראו כיצד עלייה זו הובילה לעלייה נוספת של כחמישה אחוזים במהירות הנסיעה בפועל, ולירידה של כשניים עד שבעה אחוזים בתאונות הדרכים. וזאת כשבאותה תקופה עלה מספר ההרוגים ברחבי הארץ ב־25 אחוז.

אולי כדאי שהמדינה תפסיק להשתמש במהירות כתירוץ לתאונות, ותתחיל לטפל במי שבאמת גורמים להן: נהגים שחותכים אותנו בכביש, תשתיות מסוכנות, נהגי אוטובוסים ורכב כבד שמועסקים יותר מדי שעות בכלי רכב פחות מדי בטוחים, ועוד.

לא זו הדרך | שמואל אבואב

ההחלטה להעלות את מהירות הנסיעה בכביש ל־120 קמ"ש ובפועל ל־130 קמ"ש, בוודאי לא תוסיף לבטיחות בדרכים. 49 תאונות קטלניות אירעו בשנת 2014 בשל נהיגה במהירות מופרזת, יותר מאשר כל סיבה אחרת לתאונות דרכים שאירעו באותה שנה. זה ברור לכל — כאשר מהירות הנסיעה עולה, מרחק העצירה של כלי הרכב מתארך, עוצמת הפגיעה במקרה של תאונה תגדל והנהג יתקשה להימנע ממנה.

ועדה שמינה משרד התחבורה במטרה לקבוע את מהירות הנסיעה בכבישי ישראל, קבעה חד־משמעית כי מהירות הנסיעה בדרך מהירה לא תעלה על 110 קמ"ש. חברי הוועדה ציינו כי רמת הבטיחות של דרכים מהירות בישראל אינה גבוהה יחסית למדינות המתקדמות ולכן ההחלטה של שר התחבורה לא רק שאיננה תורמת לבטיחות בדרכים, אלא היא אף עלולה להסב נזק למאבק בתאונות הדרכים. במילים אחרות, תשתית הכבישים אינה מתאימה לנסיעה במהירויות גבוהות. תמוה ומוזר אם כן ששר התחבורה פועל בניגוד גמור לעצת מומחי הבטיחות, שהוא עצמו מינה.

זו השנה השלישית ברציפות שמדינת ישראל רושמת עלייה במספר ההרוגים בכבישים. שנת 2015 טרם הסתיימה וכבר עברנו את מספר ההרוגים של השנה שעברה. ארבעים משפחות נוספו השנה למשפחת השכול וזהו כישלון מתמשך של המשרד לבטיחות בדרכים ביעד שהציב לעמו — ירידה של חמישה אחוזים במספר ההרוגים השנה.

לא זו הדרך בה תוריד מדינת ישראל את מספר ההרוגים, כפי שעושות כל מדינות אירופה. משרד התחבורה חייב לדאוג לאכיפת המהירות כפי שעושות המדינות המתקדמות, במקום להעלות את מהירות הנסיעה ולסכן את כולנו בכביש.

התקנות החדשות לא יתרמו לבטיחות בדרכים, אלא רק יגבירו את מהירות הנסיעה גם בשאר הכבישים.