בטעם רע

"משחקי השף" יצרה לעצמה שם של תוכנית מקצוענית ושכלתנית בהרבה מהתחרה הרגשנית "מאסטר שף". בעוד האחרונה השקיעה בסחיטת כל טיפה של סנטימנטליות מהחריימה של סבתא, הראשונה הביאה למסך קצת מהאינטנסיביות והאגרסיביות המאפיין את עולם המסעדנות.

עם פתיחת העונה השנייה נדמה שלמישהו עלה הקוויאר לראש. כמעט כל המתמודדים אמש הגיעו מתוך תעשיית הקולינריה הישראלית: טבחית במסעדה של השופט מאיר אדוני (זה שהתלונן באחרונה על מידת האותנטיות בריאליטי, כן?), בעל מסעדה לשעבר, "אחד מילדי הפלא של ישראל" ועוד. באוויר עפו מילים כמו "קורדון בלו", "אלן דוקאס", "נומה" ועוד שמות של מוסדות גורמה ושפים. לפרקים היה נדמה שמלהקי ועורכי התוכנית שכחו שהיא משודרת בערוץ 2 ולא בערוץ הטלוויזיה של מדריך מישלן. אולי בשל כך לא שמו לב בהפקת התוכנית שהביטוי "להעניק לך את הסכין" הוא לא ממש רעיון מבריק בימים אלה. מזל שהחשיפה הגבוהה למוצרים של נספרסו הזכירו לכולנו שעם כל הכבוד לדאגה לקיבה של האלפיון העליון, בסוף כולנו פה בשביל התוכן השיווקי.

הרגע המקומם ביותר בתוכנית התרחש באודישן של גיל אקרמן, מבקר מסעדות במגזין "טיים אאוט". כשהשופטים הבינו במי מדובר ובמה הוא עוסק, האודישן הפך לטריבונל. אסף גרניט עלב בו ובמבקרי מסעדות בכלל ("כאלה שאפילו לא העזו להיות שפים"). מושיק רוט, שביקורות קטלניות תרמו להתרסקותו המפוארת במסעדת "טוטו", הטיח בו שהוא "מה־זה מעצבן". כשנדמה היה שישחטו אותו סופית, התברר ששלושת השופטים העבירו אותו – טעימה עיוורת, בכל זאת. הם עשו זאת בפרצוף של מי שאכלו מנה מקולקלת, אבל פיצו את עצמם בעוד סיבוב של הטפת מוסר. כצפוי, המבקר למד את הלקח: "זה גורם לי לרצות להיות אולי קצת יותר צנוע", אמר.

אלו היו דקות מביכות ומשפילות לשני הצדדים: לשפים, העלק־רוקסטארים של התקופה, שהתגלו כילדים קטנים שניצלו את ההזדמנות כדי להתנקם במבקרים באשר הם; ולמוסד הביקורת העיתונאית, שאחרי ההשתתפות של אריאנה מלמד ב"האח הגדול" קיבל עוד בעיטה הגונה בישבן מהמכונה המשומנת והצינית להחריד של ערוץ 2.

אי־זוגי 

"בלתי הפיך", ערוץ 2, 22:35

העונה הראשונה של "בלתי הפיך" הייתה מוצלחת למדי כיוון שידעה לאזן בין מרירות למתיקות וכי עדי אשכנזי. על פרק פתיחת העונה השנייה ניתן להגיד שלפחות אשכנזי נותרה דינמו קומי בתפקיד רונה קליין. דווקא הריקוד העדין שנקרא היומיום הבורגני של רונה ובעלה אודי (מולי שולמן) לא נהנה אמש מההמחשה המקורית שאפיינה את מרבית העונה הקודמת. הסדרה מסוגלת ליותר מקו עלילה שבו הגבר הניאנדרטל מתענג על כדורגל לצד חברים בעודו שוכח את יום ה"ביחד" עם אשתו ובסוף דופק ערב מוצלח כי התקמצן על גלגל רזרבי. בנוסף, אם כבר רונה מקנאת באחותה המנהלת רומן סוער עם גבר חתיך ועשיר, ניתן לצפות שהוא יהיה קצת יותר מקריקטורה של מאהב לטיני (ועוד בגילומו של אנחל בונני, כי אם קלישאה, אז עד הסוף). מאז עלתה "בלתי הפיך" ב-2013, ז'אנר הקומדיה הרומנטית די התקדם – מי אמר "קטסטרופה" - במיוחד בטריטוריית הנשואים עם ילדים. לפחות בינתיים, "בלתי הפיך" נותרה מאחור.