אף אחד לא מסתבך עם הקטנה
כשהעוזרת לקחה לקטנה את הטרולי הוורוד, הבנתי שאני צריכה לשלוף את הנשק לשעות חירום, העוף בתנור האהוב עליה, שיעשה את העבודה
עכשיו תבינו 1#:
הוזמנתי לפגישה עם אנשים אימפורטנטה . לא אמרתי את צמד המילים "אני בפגישה" שבע שנים בערך.
יושבת סביב שולחן מהגוני, מחכה לאנשים שהזמינו אותי בחדר הישיבות.
הגעתי ראשונה.
כמובן.
על השולחן בקבוקי פלגרינו קטנים כאלה לשתייה, עוגיות עבאדי עיראקיות שנראו פתאום כמו אירופה הקלאסית לצד קערת פירות העונה. מיד לוקחת שסק לבדוק שזה אמיתי ולא בלסטיק.
בחור מתוק עם מבטא הומואי מפריע לי בתחקיר:
"אהמממ אולי תרצי קפה, חמודה, עד שכולם יגיעו? אספרסו, מקיאטו, קפוצ'ינו, מוקצ'ינו, אמריקנו?"
"סטופ כדור הארץ!הלו, מה נהיה לנס קפה או תה", אני עוצרת אותו מסוחררת מהקפה ובעיקר מזה שקרא לי חמודה, אני הרי בגיל של אמא שלו ואני מחמיאה לעצמי.
"יאללה, תרביץ איזה מוקצ'ינו".
"תרצי אותו עם חלב סויה, חלב רזה, חלב מלא, שקדים?"
"אתה יודע מה, תביא לי בוץ עם שניים סוכר", עונה במבטא פלמ"חניקי.
"אין לנו בוץ. בוץ עושה בוץ, חמודה".
"אז מים?"
"מים יש לך על השולחן, חומד".
"אוי נכון חמוד", מחזירה לו.
כולם מגיעים נסערים מהישיבה הקודמת, אני נטועה עמוק עם המים והכרסומי עבאדי. איך שהם מתיישבים ואנחנו באמצע המתח של ההיכרות והאוונטה והפלאברה, פתאום "גלינג גלינג". העוזרת מתקשרת.
עכשיו תבינו 2#:
אין מצב בעולם שאסנן את הילדים, ואת העוזרת. אין!!! אני אהיה באמצע ניתוח - עונה; באמצע הרצאה בטד שאני מרצה באנגלית של אוקספורד - אחושילינג עונה; באמצע הצגה (את הולכת להצגות את?) - עונה; באמצע ססססססרט - עונה. בקיצור, עניתי.
"מה קרה?" כל המבטים אליי.
"אני נוסעת היום לקופש", היא צועקת.
"חופש??"
"כן. ים המלק, שישי־שבת־ראשון. אפשל לקחת את הטלולי?"
"את המה?" מהצעקה שלי נלחץ הספיקר.
"הטלולי!"
"אה הטרולי, בטח־בטח. צריכה לסגור, ביי", סוגרת את הנייד.
כולם מביטים בי.
אני מביטה בהם וכולנו מתיישבים בסלואו מושן.
הישיבה נכנסת להילוך ראשון מקרטע, שני צולע, בהילוך שלישי יש סוף־סוף כימיה, סוף־סוף נשבר הקרח ואנה ואלזה בלייב.
ואז, בדיוק אז, חודרת להכרתי הרכה ההבנה, שהעוזרת בטוח לקחה את הטרולי נצנצים ורודים של הקטנה, כי יש להן אותו טעם. בדיוק אותו טעם ורוד בזוקה מנצנץ.
עכשיו תבינו 3#:
אף אחד לא מסתבך עם הקטנה .
אף אחד.
היא רכושנית, רודנית, אגרנית כפייתית, היא אימלדה מרקוס של הילדים, יש לה תיק לכל תיק. היא שומרת בגדים לבת שלה והיא רק בת שבע. רק בת שבע, יא אלוהים.
אני מזיעה.
אני מים.
עוצרת את רצף אנה ואלזה וזורקת איזה "אני חייבת לשירותים".
יוצאת בבהילות, מתקשרת לעוזרת - היא לא עונה (איך זה שאני עם רגל אחת בקבר עונה לילדים ולעוזרת והם אף פעם לא עונים כשצריכים אותם? איך? איך? אינעל דינקום).
מתפללת שאולי היא בחרה מזוודה אחרת.
הנייד מתקשר חזרה - זה האקזמפלר.
"אמא, יש מצב שראיתי את העוזרת הולכת ברחוב עם מזוודה ורודה, בול אבל בול כמו של הקטנה? איזה קטע שיש להם אותו דבר!"
"קטע־קטע", מחזירה לו ובלב מתפללת לאלוהי הרחמים שהטרולי יחזור שלם נקי ויבש, כי להסתבך עם הקטנה זה הכי סכנה!
עוף בתנור זה כל הסיפור
עד שהטרולי יחזור מים המלח, הכנתי לקטנה את המאכל האהוב עליה ועל כל בן אנוש שאינו צמחוני - עוף בתנור. אין, אין על עוף בתנור. קלאסיקה בתבנית אחת, ב־10 דקות עבודה, בלי ברדק, בלי שלבים, בלי פלצנות יתר, הכי Back to Basics. יש עשרות דרכים להכין עוף בתנור, זו האהובה עלינו מכולן. מתחילים? מחממים תנור על 180 מעלות ושולפים מהארון תבנית תנור עמוקה, או סיר רחב לתנור.
מה צריך?
† 5 תפוחי אדמה גדולים
† 5 בצלים סגולים בינוניים
† 10־8 עגבניות שרי שלמות
† 5־3 כרעיים, החלק העסיסי יותר, אפשר גם פולקע
למשרה תפוחי האדמה והבצל (המשרה לעוף יבוא בנפרד. חכו רגע):
† 4 שיני שום כתושות
† 1 כפית גדושה פפריקה
† 1/2כפית כמון
† 1/2 כפית פלפל שחור
† 1 כפית גדושה מלח
† 1 כפית סוכר חום
† 3 כפות רסק עגבניות
† מעט שמן זית
מה עושים?
1. נחתוך את הבצלים ואת תפוחי האדמה לקוביות, ננסה שיהיו שוות בגודלן.
2. נערבב את חומרי המשרה: השום הכתוש, רסק העגבניות, התבלינים והשמן זית, בקערה גדולה. נוסיף את קוביות הבצלים ותפוחי האדמה ונעסה אותם טוב־טוב־טוב בידיים, ונעביר לתבנית התנור.
3. לאותה קערה נוסיף את המשרה לעוף (הנה זה הגיע!): כף רסק, 4 כפות שמן זית, שן שום כתושה, רבע כפית פפריקה, רבע כפית כמון, רבע כפית מלח ופלפל, נערבב ונעסה טוב־טוב־טוב את חלקי העוף עד שיצופו ברוטב. נניח את העוף מעל קוביות תפוחי האדמה והבצלים.
4. נפזר בחינניות כמה עגבניות שרי שלמות ונוסיף מים בגובה תפוחי האדמה, שהעוף יישאר מעל גובה המים. נסגור במכסה מתאים או בנייר כסף.
5. נכניס לתנור החם למשך שעה מכוסה במכסה או בנייר כסף בחום של 180 מעלות, ועוד כ־40 דקות, כשהתבנית גלויה בחום של 220 מעלות. זהו זה, כמה קל, ככה טעים.
