ההתפכחות

הנה אחת הבדיחות שסיפר עליה ג'יי לנו: "אתם יודעים מי הייתה במסיבה של 'ואניטי פייר'? מוניקה לוינסקי. אני ישבתי בשולחן 14 והיא מתחת לשולחן 12". ועוד אחת, של דיוויד לטרמן: "מוניקה לוינסקי התארחה בתוכנית של לארי קינג. מוניקה מאוד מחבבת את לארי קינג. למעשה, היא מחבבת כל גבר שיש לו שולחן כתיבה".

לטרמן, לנו, ג'ון סטיוארט, טינה פיי, קונאן או'בריאן, מי לא צחק על מוניקה לוינסקי באותם ימים? ועוד מול עשרות מיליונים בארה"ב. ולא רק שם, בכל העולם הסתלבטו אז על הבחורה בת ה־24 שניהלה רומן עם נשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון.

20 שנה אחרי שהפכה לאישה המושפלת בכדור הארץ, לוינסקי כתבה השבוע מאמר ארוך ואישי ב'ואניטי פייר', שבו בחנה מחדש את הקשר שניהלה עם קלינטון, באמצעות הפרספקטיבה שהעניקו לה תנועות MeToo# ו־Time's Up#, וניסתה להסביר עד כמה זה בעייתי שהיא וקלינטון בכלל הגיעו למקום שעלתה שאלת ההסכמה לקשר מיני ביניהם. היום זה ברור, בוס שמנהל קשר מיני עם מתמחה צעירה הוא מטריד מינית. אז קראו לזה סקנדל, ושנים הסיפור סופר בצורה אחת: לוינסקי, מתמחה צעירה ושובבה, נדלקה על הבוס השרמנטי שלה - נשיא ארה"ב - ובזמן שהוא ניסה להציל את העולם, היא שיעשעה אותו מתחת לשולחן.

לא רק לוינסקי התפכחה. עכשיו כשהקשר בין מין לכוח יצא לאור, אפשר לשנות את הנרטיב ההוא. לא רק בשבילה, בשביל כולנו. זה גם הזמן להוסיף לצידו של קלינטון עוד כמה מטרידים שניצלו את יחסי המרות ביניהם. בראשם ‑ קנת' סטאר, התובע המיוחד שניהל אז את החקירות מול קלינטון, ואיים שאם לא תשתף איתו פעולה, היא תיכנס לכלא ל־27 שנים. לצידו ‑ התקשורת כמובן, שזללה את הסיפור הזה בחזירות ונהנתה מכל רגע. בכל יום עלתה אפיזודה אחרת ‑ השמלה הכחולה מוכתמת בזרע הנשיאותי, הסיגר, התיאור הגרפי והפורנוגרפי של נשיא ארה"ב מדבר עם חברי קונגרס בזמן שלוינסקי ביצעה בו מין אוראלי. ודווקא האינטרנט, הכוח המניע של MeToo#, היה אז הכוח שהניע את זרימת המידע כשוועדת שופטים פירסמה דרכו את ממצאי החקירה, וכל העולם נחשף לשיחות הפרטיות של לוינסקי, להרהוריה ולחיי המין שלה.

בשנים הראשונות נחשבה לוינסקי לסמל סקס, היא אפילו הנחתה תוכנית שידוכים בטלוויזיה. אחרי זה באו טיפולים והכרה בכך שהיא פוסט־טראומטית. כל העולם הטריד אותה מינית, ומוניקה לוינסקי מתחילה להבין את זה. הגיע הזמן שגם אנחנו.