סעודיה מציגה: ההנפקה הגדולה אי פעם

בנובמבר 2017 נעצרו בהפתעה מוחלטת 240 מעשירי סעודיה - נסיכים, שרים ושרים לשעבר, מפקדי צבא בכירים, טייקוני תקשורת וגם שלושה בעלי עיתונים. חלקם התבקשו להגיע למלון ריץ קרלטון שבבירה ריאד, אחרים נלקחו מביתם או ממקומות העבודה שלהם והוסעו לפתח המלון במיניבוסים או במכוניות מרצדס. המלון פונה מאורחיו, והאח"מים נשלחו לעבור חקירות בחדריו המפוארים. המבצע תואר על ידי השלטונות הסעודיים כתוצאה של מדיניות חדשה למיגור השחיתות במדינה, אך יש מי שפירשו כי מדובר במהלך שנועד לחזק את שלטונו של הנסיך יורש העצר מוחמד בן סלמאן, השליט בפועל של סעודיה המלוכנית.

• בסעודיה בונים את עיר העתיד

בכיר העצורים, הנסיך המיליארדר אל-וואליד בן טלאל, שהוכתר בעבר כאיש העשיר ביותר בעולם הערבי, ישב 80 יום במעצר המפואר עד שהסכים, כמו רבים אחרים, לוותר על כל הונו בסעודיה, מאות מיליוני דולרים. עיתונאית מסוכנות הידיעות רויטרס קיבלה אישור מיוחד להגיע אליו, ואל-וואליד שיחק אותה ש"הכל בסדר" ואפילו הציג לפניה את מתקני הספורט בחדרו אדיר הממדים. כעבור ארבעה חודשים, אחרי שיצא מהמעצר, נתקל "במקרה" ביורש העצר הנסיך בן סלמאן, ומיהר להתחבק ולהתנשק איתו מול המצלמות, אבל פניו העגומים סיפרו סיפור אחר: בן טלאל, כמו 200 אח"מים אחרים, לא רשאי מאז לעזוב את סעודיה, הונו הצטמצם, ואת עסקיו בחו"ל הוא מנהל במיילים או באמצעות שליחים (אם היו לו כספים בחו"ל - השלטון הסעודי לא הצליח לגעת בהם). 

גל המעצרים העצום הניב לקופת הממלכה 106.2 מיליארד דולר, ומתברר שלא רק מלחמה בשחיתות או חיזוק השלטון עמדו מאחוריו. הייתה מטרה נוספת שלשמה הכסף יועד. מדובר בחזונו של הנסיך בן סלמאן לצמצם את תלותה של סעודיה בתעשיית הנפט (שאחראית היום לכ־70%־75% מהכנסות המדינה), לפתח ולחזק תעשיות חדשות, להביא משקיעים זרים למדינה, להפוך אותה למדינה ליברלית יותר ולחזק את מעמדה בעולם. "הפנינה של MBS (ראשי התיבות של יורש העצר מוחמד בן סלמאן)" קוראים לפרויקט בסעודיה.

וכך, חלק מהכסף שהושג מעשירי המדינה במבצע יוצא הדופן יועד למימון הקמת העיר הסעודית החדשה ניאום (Neom), שנבנית במהירות קדחתנית במדבר המערבי. בעיר מתוכננות לקום תעשיות היי-טק, תיירות ואחרות, והיא לא תתבסס כלל על תעשיית הנפט. במקביל להקמת העיר, עומדת סעודיה להנפיק בהדרגה חלקים מחברת הנפט הלאומית שלה, ערמקו - החברה הגדולה והרווחית ביותר בעולם, שמפיקה 10% מכלל הנפט בעולם וב־2018 הסתכמו רווחיה ב־112 מיליארד דולר. גם ההכנסות מההנפקה אמורות לסייע בפיתוח תעשיות אחרות במדינה בת 34 מיליון התושבים.

ביום ראשון בשבוע שעבר כינס מנכ"ל ערמקו אמין אל-נאסר מסיבת עיתונאים בעיר דהראן, כדי להכריז על ההנפקה המתוכננת. בשלב הראשון יימכרו 5% מהמניות. 2% יימכרו תחילה לאזרחי סעודיה, שיקבלו בונוס מיוחד: מי שירכוש מניות ערמקו דרך אחד מ-13 הבנקים הסעודיים המורשים, ויחזיק בהן חמישה חודשים, יקבל מניות נוספות שאותן יוכל למכור כעבור ארבע שנים. בשלב זה יימכרו מניות גם לזרים שהם בעלי חשבונות בנק בסעודיה. אחרי המכירה למקומיים יונפקו 3% נוספים לחברות ולאנשי עסקים זרים. בשלב מאוחר יותר, באמצע השנה הבאה, יונפקו מניות נוספות של החברה, טרם ידוע כמה.

אמין אל-נאסר (58), מנכ"ל ערמקו משנת 2015, הוא מהנדס שהתחיל לפני 36 שנים בתפקיד זוטר בחברה, עבר לנהל חברות מקומיות אחרות, ואפילו הספיק לעבוד כסוחר וכיבואן של מוצרי היי־טק. כשהתמנה מוחמד בן סלמאן לכהונת יורש העצר הרשמי, הוזנק אל־נאסר לתפקיד הכי גבוה בערמקו, ולצידו מהנדס נפט נוסף, יאסר אל־רומיאן, יד ימינו. השניים מדווחים ישירות לבן סלמאן, מכניסים אותו לתמונה העדכנית, ואפילו, בעדינות מרומזת, מעיזים ללמד אותו איך להתנהל בעסקי הנפט.

ההכרזה על ההנפקה הגיעה אחרי עיכובים של שנים. מאחורי הקלעים, בחדרי חדרים, התנהל ויכוח ממושך: הנסיך בן סלמאן ביקש להתנהל עם ערמקו באיטיות, כדי לשמור על שווייה ואולי אפילו להגדיל אותו, בתקווה שמחיר הנפט יעלה שוב. הוא קבע כי החברה, שרווחיה פירנסו בעושר מופלג מאות נסיכים ואת בני משפחת המלוכה, שווה 2 טריליון (טריליון = אלף מיליארד) דולר. לעומתו, כלכלנים ופרשנים מובילים בארה"ב ובאירופה טענו שהחברה שווה פחות, ולחצו על שליחי בן סלמאן להעמיד את ערכה על 1.6 טריליון דולר. גם נציגים בכירים מסין, רוסיה, ואפילו מנסיכויות המפרץ הפרסי טענו כי שווייה של החברה נמוך מזה שנקב הנסיך.

השבוע פירסם ערוץ הטלוויזיה הממלכתי בסעודיה הערכות כי החברה תגיש ביום ראשון הקרוב תשקיף להנפקה של 2% מהמניות בבורסת ריאד לפי שווי שינוע בין 1.5 ל־1.7 טריליון דולר.

זו תהיה ההנפקה הגדולה ביותר בעולם אי פעם, והרבה-הרבה יותר גדולה ממה שראינו עד כה. עד כמה? את התואר ההנפקה הגדולה בעולם החזיקה עד עתה ענקית המסחר המקוון הסינית עליבאבא, שהונפקה לפני חמש שנים לפי שווי של 169 מיליארד דולר - כעשירית מהשווי המוערך של ערמקו. 

איימן חאטיב, כלכלן מנסיכות דובאי, עשה באחד הראיונות שנתן את חשבון הרווחיות של ערמקו: לחברה עולה 2.80 דולר לחצוב בקרקע ולמלא חבית נפט, בעוד שחבית כזאת נמכרה בימיה הטובים ב־62 דולר, והיום נמכרת ב־35־40 דולר. בחצי השנה הראשונה של 2019 הפיקה ערמקו 13.2 מיליון חביות נפט ליום. המספרים מדברים בעד עצמם.

שליש מהרווח העצום מופרש כל חודש לחשבונות הבנקים של 400 נסיכי בית המלוכה הסעודי, שליש זורם לקופת האוצר, והשליש הנוסף - למשכורות, תנאים נלווים ובונוסים שמנים לעובדים. 65 אלף (!) עובדי ערמקו יכולים לספר על תנאי שכר ותנאים נלווים מעוררי קנאה. אין כאלה במקומות אחרים. אם אתה עובד בכיר בערמקו, תקבל וילה מרווחת בשכונת "ערבייה" שליד דהראן, במתחם מגורים סגור של עובדי החברה, עם בריכת שחייה צמודה, צוות משרתים, ביטוח רפואי לך ולבני משפחתך, גני ילדים ובתי ספר, והכל חינם. שלא לדבר על הבונוסים המופלגים, על המכונית המפוארת והנסיעות לחו"ל במחלקה הראשונה. מנהלי ערמקו מציעים עכשיו לרוכשים פוטנציאלים של מניות החברה להגיע לסעודיה, לבקר במתקני הנפט ולהתרשם ממגורי העובדים הזרים בדהראן, שכבר אומנו לדקלם סיסמאות בנוסח "אם אתה עובד בערמקו, אתה כמו רוק-סטאר והחיים שלך הם גן עדן".

גם עובדים זוטרים יותר משתכרים הרבה יותר מעובדי חברות נפט בכל מקום אחר בעולם, בלי הוצאות ועם בונוסים והטבות כלכליות לבני המשפחה. בשנה שעברה חילקו בחברה 220 מיליון דולר בונוסים לעובדים הזוטרים והבינוניים, בנוסף להטבות כלכליות אחרות. וכל זה נכון לא רק לעובדים אזרחי סעודיה, אלא גם לזרים העובדים בחברה. רק תסכים לעבור להתגורר במתחם הסגור של החברה בסעודיה, תפגין את כישוריך ולא תייצר בעיות מול המקומיים (לזרים שאינם מוסלמים מותר לשתות אלכוהול), והשמיים יהיו הגבול.

כדאי לשים לב להשתלבותן של הנשים בערמקו. לפי "חוק האפוטרופסות" המקורי שהיה קיים בסעודיה, הנשים הן למעשה רכושו של הגבר. לכל אישה צריך להיות "אפוטרופוס" גבר (אב או בעל או קרוב אחר), והיא חייבת את הסכמתו כמעט לכל תנועה שלה. במסגרת הניסיון להפוך את סעודיה למעט יותר ליברלית, נעשו תיקונים שונים בחוק, אבל עדיין יש מגבלות שונות על החופש האישי של נשים, מכוח החוק או מכוח הנוהג.

לא מזמן הותר לראשונה לנשות סעודיה לנהוג. לנשים מותר לעבוד, ויש נשים מהנדסות, רופאות, יועצות, ובעיקר מורות, גננות, מעצבות אופנה ומוכרות בחנויות בגדים. הן גם יכולות לנסוע לחו"ל ללא ה"פטרון" שלהן. מצד שני, אסור להן לקבל טיפול רפואי בלי נוכחות הפטרון, כיוון שטיפול רפואי כרוך בחשיפת הגוף. בדרך כלל נשים גם לא ייצאו לעבודה ללא הסכמת הבעל או האב. וכך, לפי הערכות, הנשים מהוות עדיין רק 5%־10% משוק העבודה, והנשים העובדות הן בעיקר נשים לא נשואות.

ייקח מן הסתם זמן עד שהתפיסות התרבותיות והנוהג יתאימו עצמם לשינויים החוקיים. בסמה חשוגי, למשל, עורכת דין בולטת בסעודיה, שלמדה בבריטניה ועובדת בחברות כלכליות גדולות, עדיין אינה נוהגת. "לא מצאתי זמן ללמוד לנהוג", הסבירה בראיון. לא מן הנמנע שיש לכך גם הסבר אחר, שקשור יותר למוכנות התרבותית שלה ושל סביבתה לפתיחות החדשה.

מי שנתנה דחיפה גדולה ליציאת נשים לעבודה בסעודיה היא הנסיכה רימא בת בנדר, שגרירת סעודיה בארה"ב. רימא היא האישה הראשונה שמונתה לשגרירה של המדינה בעולם. היא בת דודתו של הנסיך בן סלמאן ובתו של מי שהיה בעצמו שגריר סעודיה בארה"ב. הנסיכה, שבבעלותה חברות שונות בסעודיה, בהן חברות בתחום האופנה, יזמה העסקת נשים בחנויות האופנה שלה. עד אז החנויות העסיקו גברים, ששירתו את הנשים שהגיעו לחנויות, ובשל כך הנשים היו לוקחות את הבגדים ומודדות אותם בביתן, כדי שלא למדוד בנוכחות גברים. רימא החליפה גברים רבים בנשים (תוך שהיא מוצאת תעסוקה חלופית לגברים), וכך עודדה תעסוקת נשים, וגם איפשרה ללקוחות למדוד בעודן בחנות.

בערמקו תמונת עבודת הנשים נראית קצת יותר מעודדת. לפי סטטיסטיקה מהחודש שעבר, רבע מכלל העובדים בחברה הן נשים, מקומיות וזרות. יש בהן פועלות, רופאות, מהנדסות, משפטניות ומנהלות צוותים. בחברה סיפרו כי עובדים בכירים, בעיקר זרים, קיבלו על עצמם את המשימה לשכנע את האבות ואת האחים הבוגרים של הנשים הסעודיות להסכים ליציאתן לעבודה, אבל התברר שהמשימה הייתה קלה למדי: סכומי המשכורות הגבוהים שמשלמת החברה והשירותים הנלווים שהיא נותנת עברו מפה לאוזן ועשו את עיקר מלאכת השכנוע.

הנשים מגיעות לעבודה במכוניותיהן. האבסורד הוא שבעוד הן מוגבלות מאוד מבחינת החופש האישי, הן נהנות משפע כספי עצום. שלוש צעירות שעובדות בדהראן סיפרו לנו על אורח חייהן במתחם הסגור של עובדי ערמקו: "אנחנו נוסעות הביתה כל סוף שבוע שני. בסוף השבוע שמשאירים אותנו בתורנות, אנחנו בעיקר מתבטלות, מכייפות ומבזבזות כספים בבוטיקים בתוך המתחם הסגור". חלומן הגדול הוא שישלחו אותן להשתלמות מקצועית באחת מהאוניברסיטאות בארצות־הברית.

לקראת הנפקת ערמקו הממשל הסעודי כבר שכר ארבע חברות אמריקאיות, בראשן מורגן סטנלי, כדי לשווק את ההנפקה ולקיים פגישות עבודה עם מנהלי חברות בכירות. כבר לפני שנה וחצי, בביקורו בארה"ב, ערך הנסיך בן סלמאן עצמו סדרת פגישות מקדימה עם מנהלי חברות גדולות, כדי למשש אצלם את הדופק לגבי השקעה בערמקו.

המהלך לא יתרחש ללא קשיים. בספטמבר תקפו האיראנים, באמצעות בני בריתם החותים בתימן, את מתקני הנפט בסעודיה, וכל פעולות הקידוח שם שותקו בבת אחת. כך היה גם באוגוסט 2012, כשמתקני הנפט ספגו מתקפת סייבר. לקח חודש לתקן את הנזק. גם אז חיצי האשם הופנו לעבר איראן. לא מן הנמנע שדבר דומה יתרחש גם בעתיד, ואין ספק שהאפשרות הזאת עלולה לפגוע במוניטין ובתוכניות של ערמקו. השכנה כווית כבר הזהירה את משקיעיה "לא לרוץ לקנות מניות בסעודיה".

האם ישראלים יוכלו להצטרף לרוכשי מניות ערמקו? אין תשובה חד־משמעית: מצד אחד, ישראל לא מוזכרת ברשימת "הרוכשים המועדפים" של יועצי בן סלמאן. מצד שני, אם יעלה בידי ישראלי לפתוח חשבון בנק באחד מהסניפים של 13 הבנקים הסעודיים - באירופה, בארצות־הברית או במזרח הרחוק - סיכוייו טובים יותר. כך גם אם יצטרף לחברה בינלאומית שתרכוש מניות בהנפקה. או אז יהיה עליו להופיע כחלק בלתי נפרד מהחברה הרוכשת, להחביא את דרכונו הישראלי ולהוכיח שברשותו חשבון בנק בינלאומי מחוץ לישראל. רק במקרה כזה הצטרפותו תהיה בטוחה, אם לא יתגלה שיש לו בית, משפחה ומקום עבודה בישראל.