אחת בשביל כולן

צה"ל היה הצבא הראשון בעולם שגייס נשים לשירות חובה, אך במשך עשורים היו תפקידים רבים סגורים בפני נשים. באמצע שנות ה־90 הביא בג"ץ אליס מילר לדיון ציבורי נרחב בשילוב נשים בתפקידי לחימה, וב־2000 נוסף לחוק שירות הביטחון סעיף הקובע כי כל התפקידים בצה"ל, למעט כמה יוצאים מהכלל, יהיו פתוחים בפני נשים.

בג"ץ אליס מילר הוגש לאחר שמילר, בעלת רישיון טיס אזרחי ומהנדסת אווירונאוטיקה, חלמה להיות אסטרונאטית ופנתה לנאס"א, שם הוסבר לה שהיא חייבת ניסיון של אלף שעות טיסה בחיל האוויר. כדי להגשים את חלומה ביקשה מילר להתמיין לקורס טיס, אך בקשתה נדחתה בטענה שעל פי הוראות הפיקוד העליון אין לשלב נשים במקצועות לחימה.

מילר נפגשה עם בכירים בצה"ל ועם חברי כנסת, אך ללא הועיל. ב־1995 הגישה עתירה לבג"ץ נגד משרד הביטחון באמצעות שדולת הנשים והאגודה לזכויות האזרח. עתירתה התקבלה ובית המשפט פסק כי אי־מתן אפשרות לנשים להתקבל לקורס טיס אך ורק בגין היותן נשים הוא אסור ומהווה יחס מפלה.

החלטת בג"ץ פתחה בפני נשים תפקידים נוספים שהיו סגורים בפניהן, לרבות קורס חובלים, משמר הגבול ותפקידים במערך ההגנה של חיל האוויר. מילר עצמה קיבלה את הזימון המיוחל, אך לא צלחה את המיונים בגין "מוטיבציית יתר". היא שירתה כקצינה בחיל האוויר ופיקדה על גף מבנה וייצור בבסיס שדה דב.

ב־25 השנים שחלפו מאז, סיימו את קורס הטיס 60 נשים, בהן 4 טייסות קרב, 12 טייסות מסוקים, 6 טייסות תובלה, 24 נווטות קרב, 7 נווטות תובלה ו־7 מכוננות. כיום יש שתי מפקדות טייסות בחיל האוויר. "בעולם מתוקן היו 50 אחוז נשים בתפקידים האלה, אבל אנחנו לא שם", מסביר בכיר בחיל האוויר. "אחת הסיבות היא שגברים מחויבים בהגעה למיונים לקורס טיס, ואת הנשים לא ניתן לחייב ללוחמה בכלל או למיוני טיס בפרט. כחלק מהרצון להעלות את נתוני ההגעה למיונים ולקורס, חיל האוויר מנהל מרכז שמעניק ליווי צמוד לבנות המאותרות".

בנוסף החלו לאחרונה בחיל בפרויקט "מצנח הזהב", בעקבות ההבנה שיש נשים שחוששות מהנפילה מקורס הטיס. במסגרת הפרויקט מקבלות הנשים התחייבות שאם לא יצלחו את הקורס, ישובצו בתפקידים איכותיים.