חראם עלינו

בארה"ב ובמדינות אחרות מצליחים ארגוני צרכנים וארגוני איכות הסביבה להלחיץ חברות ולגרום להן לשנות מדיניות, לשפר שירות ואפילו לסגור מפעלים בעזרת הכרזה על חרם צרכני, שזוכה לשיתוף פעולה אקטיבי של הציבור.

אצלנו, החרדה הידועה של הישראלים מלהיות "פראיירים" לא מקבלת משום מה ביטוי כשזה מגיע להשתתפות בחרם צרכני. אולי אנחנו עסוקים בדברים "חשובים יותר", ואולי אנחנו סתם ישנים.

בסקר שנערך עבור "ידיעות אחרונות" בקרב מדגם מייצג של 500 ישראלים התברר, כי הצרכנים הישראלים אומרים שהם מעוניינים למדי בחרם צרכני ומוכנים להשתתף בו באופן אקטיבי, אבל כאשר מבקשים מהם להצביע על חברה או שירות מסוימים שאותם היו מוכנים להחרים, רובם (84%) לא מסוגלים להצביע על מטרה.

בקרב המיעוט שכן יודע את מי היה רוצה להחרים, יש שונות גדולה מאוד ביעדי החרם. רק חברה אחת, בזק, הצליחה לגבש נגדה גרעין זעיר של 2% צרכנים מתוסכלים, שטוענים כי היו מוכנים להכריז נגדה חרם עכשיו. מלבדה הוזכרו לא פחות מ-25 חברות ושירותים שונים, כשבחינת השמות לא משקפת איזשהו היגיון ברור האומר מדוע דווקא הן הוזכרו.

לרגל יום הצרכן הבינלאומי, שחל ב-15 במארס, ובשבוע בו הודיעה המועצה הישראלית לצרכנות על הקמת מועדון צרכנים אקטיביים, שיעשה בין השאר שימוש בנשק החרם הצרכני, ערך עבורנו מכון גיאוקרטוגרפיה בהנהלת פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני סקר, בו נשאלו המרואיינים האם היו מוכנים להשתתף בחרם צרכנים נגד חברות המקפחות אותם.

36% השיבו בחיוב, 44% השיבו בשלילה, 11% מהססים, ו-9% אינם יודעים. כלומר, מעבר לאלה שהשיבו כן, חמישית מהאוכלוסייה יושבת על הגדר. יעד שירגיז אותה בצורה מספקת וארגון מוצלח - עשויים לגרום לה להצטרף לחרם, אם יוכרז.

הסיבות העיקריות שיניעו צרכנים להשתתף בחרם, לפי הסקר, הן, לפי הסדר: הונאה של הצרכן - 14%, מחיר גבוה של מוצרים או שירות גרוע - 12% כל אחד, איכות לקויה של מוצרים - 7%, נזק לבריאות - 5%, צדקת החרם - 3%, וסיבה הלכתית - 2%.

80% מהמוכנים להשתתף בחרם מביעים נכונות להפסיק לקנות את מוצרי החברה המוחרמת. 61% יהיו מוכנים לוותר על נוחות אישית כלשהי, כמו להפסיק את הנסיעה בתחבורה ציבורית או להפסיק לרכוש מוצר אהוב, ו-18% נוספים מוכנים לשקול זאת.

33% מכלל הציבור סבורים שהמועצה לצרכנות מסוגלת לארגן חרם צרכני אפקטיבי, ושיעור ניכר, למעלה מחמישית, מקרב המוכנים להשתתף בחרם מוכנים לתרום להצלחתו על-ידי שכנוע אחרים להפסיק לקנות את מוצרי החברה (17%) או אפילו לאייש דוכני הסברה ולשכנע אחרים להצטרף (5%). אז אולי זה הזמן לשינוי המציאות הצרכנית בארץ.