הדמוקרטיה שלנו בסכנה?

מתוך: The Onion, מגזין מקוון הומוריסטי: "'קבוצת אזרחים בעד פרטיות' קוראת להידוק הפיקוח על ספרי טלפונים. 'הטכנולוגיה החדשה של ספרי הטלפונים תאפשר לכל אחד לדעת מה מספר הטלפון של כל תושב, בכל מקום, תוך כמה שניות', מסרה הקבוצה. 'לעתים קרובות, הכתובת של התושב מודפסת ממש ליד הטלפון שלו. אם יופצו ספרי הטלפונים, כל אחד יוכל לדעת היכן אתם גרים. זה ממש מפחיד'".

בתקופה שבה תוכניות טלוויזיה כמו הישרדות זוכות לרייטינג שיא, מצלמות דיגיטליות מתעדות כמעט כל פשע, אסון ורגש אנושי ובה החשיפה הופכת לערך, הגבול בין הפרטי לציבורי מיטשטש והפרטיות הולכת ונעלמת. על כך שררה תמימות דעים בכנס "ממשקים: תקשורת ותיקה וטכנולוגיות חדשות", שנערך השבוע באוניברסיטה העברית.

"פרטיות אינה בהכרח דבר טוב"

"צריך להבין שהגענו למצב של אפס פרטיות. עכשיו אנחנו צריכים להתמודד אתו", מצטט פרופ' שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה את סקוט מקינלי, מנכ"ל סאן מיקרוסיסטמס,

"האם מצב זה כל כך נורא?", הוא שואל.

"פרטיות אינה בהכרח דבר טוב", הציג פרופ' רפאלי עמדה בלתי פופולרית בעליל, "פרטיות זה מצב של היעדר של מתן דין וחשבון. פרטיות היא המחסום הגדול שעומד בפני הסקרנות, בפני הרצון האנושי לדעת עוד ולצבור ידע. היא במידה רבה האנטיתזה של קהילתיות, של המשמעות של להיות ביחד".

"יש להפסיק לדון על פרטיות במונחים של מטבע שעובר לסוחר, כאל משהו שמוותרים עליו במחיר הנכון, ולדון בשאלה המהותית - 'מה זו פרטיות?'".

"אני רואה בפרטיות דבר חשוב ביותר, שנמצא בסכנה באינטרנט עקב תוכנות כריית מידע, שיוכלו להרכיב פרופילים שלי כאדם וכצרכן ולתת כוח עצום בידי גופים מסחריים. זו בעיה רצינית ואסור להקל בה ראש", ענה לו ד"ר למלשטרייך-לטר מאוניברסיטת תל-אביב.

האנונימיים לא מפחדים

ד"ר נעם למלשטריך-לטר תומך בשמירה על הפרטיות ובאנונימיות שהיא מאפשרת, למרות הסכנות הגלומות בה. בשנות ה-70, כאשר שהה במכללת MIT לצורך כתיבת הדוקטורט, ערך מחקר שצפה את ההתפתחויות בתחום הטלוויזיה האינטראקטיבית.

100 משתתפי המחקר יכלו להגיב לדיון שנערך דרך הטלוויזיה ולהביע את דעותיהם באופן אנונימי לחלוטין, באמצעות מערכת של הצבעה אלקטרונית אנונימית שבנו החוקרים.

מתוצאות המחקר התברר כי כל המשתתפים שמחו על האפשרות להשתתף באופן אנונימי ולהביע את דעתם. האנונימיות שיחררה את המשתתפים מלחצים חברתיים ונפשיים ואיפשרה להם לומר גם אמיתות קשות.

איך זה קשור לטלוויזיה

ד"ר למלשטריך-לטר סיפר כי לפני כמה שבועות איפשרה חברת הלוויין BskyB לצופיה להביע את עמדתם על תקציה המדינה בסקר אינטראקטיבי דרך הטלוויזיה ובמקביל גם באתר האינטרנט של החברה. כמות השתתפים שהצביעו בסקר דרך הטלוויזיה היתה גדולה פי 10 מאשר דרך המחשב.

הנתון אולי אינו מפתיע אך הוא מצביע כי המרוויחה הגדולה ביותר ממהפכת האינטרנט עשויה להיות הטלוויזיה.

"ככל שמאפשרים לציבור להשתתף באינטראקציה ביתר קלות, יותר אנשים ישתתפו. חשיבות עיצוב השלט היא קריטית בהקשר זה", אומר ד"ר למלשטריך-לטר.

לדבריו, חשוב לתכנן שלט פשוט עם ממשק ידידותי וללוותו בשלט גרפי שיוקרן על חלק ממסך הטלוויזיה ויפשט עוד את האינטראקציה. הוא סבור כי חברות הכבלים והלוויין אינן מקדישות מספיק מחשבה על הצופה הלא מיומן. לראייה, השלט הלא ידידותי של חברת הלוויין "יס". חוסר מחשבה זו עלולה להותיר קהלים גדולים מחוץ למשחק האינטראקטיבי.

משאלים אינטראקטיביים

למרות השלב ההתפתחות המוקדם של הטלוויזיה האינטראקטיבית בישראל, היום שבו צופים ישראלים יביעו את דעותיהם באמצעות הטלוויזיה אינו רחוק.

קבוצת "ישראל 10", אחת הזוכות במכרז לערוץ השלישי, שצפוי לעלות בסוף השנה, מתכננת להפיק תוכנית אקטואליה שבועית במתכונת פופוליטיקה, בהנחיית העיתונאית סימה קדמון, במסגרתה ייערך משאל אינטראקטיבי. הצופים יוכלו לענות על שאלות המשאל ובתוך כמה דקות ייראה גרף המציג את התשובות.

ד"ר למלשטריך-לטר סבור שמצב שבו מאות אלפי ישראלים יוכלו להצביע במעין "משאל עם" או טריבונל עממי בטלוויזיה עלולה להקשות מאוד על הדמוקרטיה בישראל.

"ההצבעה בטלוויזיה תיצור עמדות פוליטיות ברורות ותקטין את יכולת התמרון של הפוליטיקאים. הפוליטיקה מבוססת על פשרות ואילו ההצבעה היא תמיד הכרעה בין "כן" או לא". למשל, אם יקבעו בטלוויזיה שערפאת הוא רוצח, הפוליטיקאים יתקשו לנהל איתו מגעים. כך גם תקטן הנכונות להגיע לפשרה".

ד"ר למלשטריך-לטר אומר כי ההצבעות האינטראקטיביות יספקו כח רב מבעבר בידי מנחי הטלוויזיה ויאפשרו לפוליטיקאים מיומנים לבצע מניפולציות בקהל, כדי להשיג את התוצאות הרצויות להם.

סכנה לדמוקרטיה?

ד"ר למלשטריך-לטר צופה שהסכנה של עריצות הטלוויזיה תגדל עד כדי סכנה לתהליך קבלת ההחלטות. עם זאת הטלוויזיה האינטראקטיבית תאפשר ליותר אזרחים לגבש עמדה ולהשתתף בתהליך הפוליטי. נתון נוסף שצפוי להפחית את הסכנה לדמוקרטיה הוא חלוקת הצופים בין ערוצים רבים.