היו לי התלבטויות רבות באם לכתוב על אלי סורני, מאחר ואי אפשר להגיד שאלי הוא אמן אלמוני ולא מקושר, המחפש קצה של חוט שיאפשר לו להיכנס לעולם המוזיקה הישראלית. סורני, בן 34 מתגורר בתל אביב ואת השכלתו המוזיקלית רכש בבית הספר למוזיקה "רימון".
חלף כמעט עשור מאז שאלי החל את מסעו ברחבי הארץ, בו הוא מנגן על גיטרה אקוסטית ביחד עם קורין אלאל ואף השתתף באלבומיה האחרונים, הספיק להקליט אלבום עם להקתו "אנשי החצר" ולאחר פירוקה, הופיע עם אלונה דניאל.
"בשביל לילה אחד של שנינו הייתי נותן הכל".
השיר "מטוס בלי קשר" נכתב "בעקבות התאהבות שסופה ידוע מראש", מצייין אלי בטקסט המצורף לשיר. זהו שיר שקט על חלום שלא יתגשם, פנטזיה של קיץ שכיף להכנס לתוכה פעמים רבות, למרות חוסר ההצלחה.
לדעתי אחד מהדברים שנותנים לשיר הזה דחיפה קדימה לעומת השירים האחרים להם האזנתי, הם כישורי ההפקה של עידו אגמון, אחד המפיקים הצעירים והטובים ביותר בישראל בתקופתנו.
ההפקה ואולי הציוד המשופר (השיר הוקלט בסטודיו של סירני), גורמים לכך שהסאונד מאוד נקי, קולות הרקע וכלי הנגינה משתלבים זה בזה בצורה הרמונית ונעימה. למרבה הצער, זהו אינו השיר שיצעיד את אלי סורני לעבר קידמת הבמה, דרוש לו שיר אחר (ואולי אף מספר שירים) שיגרמו לאנשים לבוא להופעות ובעתיד אף לקנות את הדיסק. (עומר שוורץ)
לרשימת השירים המעודכנת: