מישהו שומע אתכם - שיר מס' 3
מבקרי פורום מוזיקה ישראלית בשיתוף עם המפיק דני רכט, האזינו לעשרות השירים שנשלחו לפרויקט "מישהו שומע אתכם" ובחרו את 12 הבולטים והמיוחדים מביניהם. מדי יום תוכלו להאזין לשיר אחד מתוך הרשימה (סדר פרסום השירים הינו אקראי לחלוטין) ולקרוא את דבר מבקרי הפורום. בתום השמעת עשרת השירים הראשונים, נפרסם את שני השירים הנוספים שבלטו לטובה. בואו להאזין
- שיר מספר 3: יובל נאדל - "זו לא אני"
הדבר הנורא ביותר שמבקר מוזיקה יכול לעשות, לפחות בעיניי, מלבד לאיית בצורה לא נכונה את שם המוזיקאי עליו הוא כותב, הוא לערוך אינספור השוואות על גבו ועל גב השירים שלו.
בעוד שהטרנד הכי אופנתי באירופה (ובבריטניה בפרט) הוא להתריע מדי שני וחמישי על ה"רדיוהד הבאים". נראה כי בביצה המקומית שלנו התופעה הזו רחוקה מלהשתרש, בעיקר משום שרף ההשוואות המקומי נמוך ממילא וכי המונח "סופרסטאר" לא ממש קיים כאן (מלבד אולי בשירים של רוני או אביב גפן). יחי ההבדל הקטן.
יחד עם זאת, על אף סלידתי האישית מעניין ההשוואות הנזכר לעיל, קשה להימנע מכך לאחר הקשבה חוזרת ונשנית לשיר "זו לא אני", מבית היוצר של יובל נאדל. הקשבתי לשיר שוב ושוב, כשבמוחי ריחפה מילה אחת ויחידה, שלוש הברות, וחמישה חברה'ס - "הדורבנים".
תהרגו אותי, אבל יובל נאדל, יותר מכל דבר אחר, הזכיר לי את חבורת גלוסקא ושות'. זה מתבטא בסאונד, בגרוביות, בצורת ההגשה הווקאלית ואפילו בריף של הגיטרה.
אני לא בטוחה שעצם ההשוואה טומנת בחובה מחמאה של ממש - אינני מעריצה גדולה של "הדורבנים", בעיקר משום שבעיניי, הם מציעים פן ליצני יותר מאשר אמירה מוזיקלית ברורה.
אל תטעו, שטותניקים תמיד שבו את ליבי (ע"ע הבילויים), אבל בתור חובבת טקסטים רווי משמעויות נסתרות ומטאפורות עמוקות, כוס התה שלי איננה כוללת משפטים דוגמת "מה המצב, יא גבר".
בכל זאת, "זו לא אני", הצליח ליצור עבורי עניין. מדובר במעין יצור כלאיים שמשלב פופ בניחוח סבנטיז עם סאונד חם ומקפיץ. לצד כל אלה, הפאן המקומי מבית חסותו של נאדל נלווה לטקסט מעניין יחסית, מתפתח, מסקרן. "זה לא אתה שמביט אליי מאלף מראות, איש בלי בית".
נכון שהוא לא אביתר בנאי, לא כל שכן לאה גולדברג, אבל יכול היה להיכנס בקלות יחסית לפלייליסט של גלגל"צ ואני לא מתכוונת לכך בתור מחמאה. כדברי השיר, "בשבילי אין תקווה או דרך חזרה".
ביחס לשאר השירים שנכללו בפרוייקט זה, "זו לא אני" היה אחד מהשירים המעטים שלא נקלע לשרשרת משפטי חריזה בנאליים ופשטניים להחריד. עובדה זו, בצירוף הלחן המשובב שלו, הופכים אותו לאחד מהשירים הבולטים ביותר, הן מלודית והן טקסטואלית. (ניצן שורר)
רשימת השירים המעודכנת:
- שיר מספר 1 : דונה פלסטיק - "אין לאן" (ביקורת מאת: עומר שוורץ)
- שיר מספר 2: CrossFire - Never Give it Up (ביקורת מאת: אבי בוחבוט)
