תרופה חדשה הכפילה את רמות הכולסטרול ה"טוב"

בשורה לסובלים מכולסטרול גבוה: תרופה ניסיונית חדשה בשם torcetrapib של חברת התרופות "פייזר" הצליחה להעלות בצורה משמעותית את רמות הכולסטרול הטוב (HDL) אצל חולים שסבלו מכולסטרול "טוב" נמוך. תוצאות המחקר פורסמו בגיליון האחרון של The New England Journal of Medicine, ירחון הדגל של הקהילה הרפואית בעולם. הביטאון אף הקדיש את מאמר המערכת שלו לעניין.

"זאת פריצת דרך משמעותית מאוד בתחום", אומר ל-ynet מנהל המכון לחקר שומנים וטרשת עורקים במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, פרופ' דרור חרץ, "וזה פותח פתח חדש להעלאת הכולסטרול הטוב". המחקר שהתפרסם נמצא עדיין בשלבי מחקר ראשוניים. כדי שהתרופה תאושר בידי ה-FDA ותגיע למדפים, עליה לעבור בהצלחה עוד שני שלבי ניסוי.

כולסטרול מסוג HDL (High Density Lipoprotein) "מנקה" את הכולסטרול ה"רע" (LDL) מן הגוף, ומחזיר כולסטרול מהרקמות אל הכבד. רמה נמוכה שלו (בשילוב רמה גבוהה של כולסטרול "רע") גורמת לטרשת עורקים ולמחלות לב. הדרכים הידועות והמקובלות כיום להעלאתו היא באמצעות פעילות גופנית מבוקרת, שמירה על משטר דיאטטי קפדני ותרופות. רק השילוב של שלושתם, תוך מאמץ ניכר, מצליח להעלות במעט את רמות ה-HDL בדם. כיום אין בשוק תרופה יחידה שרק מעלה את רמות ה-HDL.

"בחזית המחקר היום בכולסטרול", מסביר פרופ' חרץ, "נמצאים היום חוקרים שמחפשים דרכים להעלות את ה-HDL, בשני אופנים שונים. הדרך שעובדת עליה התרופה החדשה היא עיכוב של אנזים בשם CETP. דרך אחרת, שגם נבדקת, היא על ידי הגברה של כל מיני פקטורי גרעין או חלבונים. העבודה הראשונה שהתמקדה בעיכוב ה-CETP פורסמה ב-2002, והיא הצליחה להעלות את ה-HDL ב-30% במינון המקסימלי. העבודה שפורסמה שם התייחסה לארנבות, ועדיין לא נעשו בה ניסויים בבני אדם".

שלוש קבוצות, שלכל החולים בהן היה HDL נמוך השתתפו, במחקר: קבוצה של תשעה נבדקים קיבלה פעם ביום כדור של torcetrapib בשילוב "ליפיטור", התרופה המוכרת להורדת LDL; קבוצה שנייה של 10 נסיינים קיבלה רק כדור אחד של torcetrapib ליום; קבוצה שלישית, שישה מאותם 10, קיבלו את הטבליה פעמיים ביום. תוצאות המחקר היו מרשימות: הקבוצה שקיבלה את הכדור פעמיים ביום הכפילה את ה-HDL שלה – מ-34 ל-70 מ"ג/אחוז; הקבוצה שקיבלה את התרופה פעם ביום בלי ליפיטור העלתה ב-46% - מ-32 ל-46 מ"ג/אחוז; הקבוצה שקיבלה את הכדור עם ליפיטור העלתה את ה-HDL ב-61% מ-29 מ-47 מ"ג/אחוז.

"הדבר המאוד חשוב הוא שמעבר לעלייה של ה-HDL זה גם שינה את כל הפרופיל של השומנים לפרופיל שעושה פחות טרשת עורקים", ממשיך פרופ' חרץ, "כי כשהחלקיקים יותר גדולים הם פחות אטרוגניים (כלומר, גורמים לטרשת עורקים – ע.מ.). גם ה-HDL וגם ה-LDL נהיו יותר גדולים. אמנם זאת קבוצה קטנה של חולים, אבל לא היו תופעות לוואי משמעותיות, והתוצאות הן מאוד מרשימות. זה הדבר הכי משמעותי שקרה בתחום ה-HDL בשנים האחרונות והראשון שנותן תוצאה כל כך מרשימה".

לפני שרצים לרופא המשפחה לבקש מרשם לתרופה החדשה, חשוב לזכור שהיא תצטרך לעבור בדיקה על כמה מאות חולים בתקופה של מספר חודשים. בשלב השלישי, החשוב מכולם, "יצטרכו לבדוק שההעלאה ה'קוסמטית' הזאת ב-HDL אכן מקטינה את טרשת העורקים ואת האירועים הלבביים לאורך זמן", מדגיש מנהל המכון לחקר שומנים. אם כל השלבים יוכתרו בהצלחה התהליך ייקח במקרה האופטימלי כשנה עד שנתיים; ואם ב-FDA ידרשו בדיקות קפדניות במיוחד, הוא עשוי לקחת גם ארבע עד חמש שנים עד להגעתו למדפי התרופות. כל זאת בהנחה שגם ניסויי ההמשך יראו תוצאות חיוביות.