הצד השווה של הרשת

העתיד כבר כאן

מה היינו עושים בלי הפרויקטים האקדמאים האלה מדי פעם? הפעם אוניברסיטת קליפורניה הכינה הפתעה - תערוכת רשת של כלי רכב עתידניים,

שנאספה מהצעות עיצוב אמיתיות, החל משנות הארבעים, שברובן נפסלו או נכשלו. מכוניות, הליקופטרים, מטוסים, רחפות, רכבות, ספינות ותחבורה ציבורית - האתר עמוס בתמונות ובפרסומות, שברובן מופיעים אמריקנים מאושרים בחיוך מלא שיניים.

באוקטובר 2005 יעלה המסך על פסטיבל Instant Films ה-16 של לוס אנג'לס, שיציג בין שבעה לשמונה סרטים קצרים, שכולם הושלמו במהלך 48 שעות - מכתיבת התסריט לצילומים ועד לסיום העריכה. מועמדויות של שחקנים, כותבים ובמאים, המעוניינים להשתתף בפרויקט, יתקבלו עד פברואר 2005.

בינתיים, תמצאו באתר את יבול השנה הנוכחית (והראשונה לקיומו ברשת): שמונה סרטים קצרים, שנוצרו כולם בין שמונה בערב שישי עד שמונה בערב יום ראשון. אם תעניינו בארכיון, תגלו שהאתר מציע כ-90 סרטים, שהוכנו באותו אופן. רעיון מצויין לפרויקט רשת קהילתי, שכרגע ממוקם בלוס אנג'לס, אבל שאין סיבה שלא לשחזר בארץ.

בניגוד לדעה הרווחת במקומותינו, יש יותר מאל אחד, ועל פי אתר God Checker, מדובר במינימום 1,700 אלים. המיתולוגיה היוונית, הנורדית, הקלטית, הסינית, האצטקית, האפריקנית, אלי המאיה והאינקה ויש עוד, כולם במאגר מידע יעיל (למרות שסגנון הכתיבה המשועשע מבלבל לפעמים, אם כל מה שרוצים זה מידע), המצויד גם במנוע חיפוש נוח, המאפשר חיפוש לפי שמו של האל, אבל גם לפי תפקידו בכוח (אל השמש, אל השאול וכו'). חוץ מהמידע, האתר מציע גם דירוג "עשרת הגדולים" לאלים שזכו במספר הצפיות הרב ביותר, ומדי פעם מוסיף מאמר מקורי.

והנה הפניה במיוחד לקולנוענים: נתחיל בסרט. Marla הוא סרט צרפתי קצר, שמבלה 13 דקות נוספות עם דמותה של מארלה מהסרט "מועדון קרב". הסרט, בינינו, לא כזה מעניין, והעניין המרכזי כאן הוא דווקא המצלמה. Another State of Mind, חברת ההפקה, צילמה אותו במצלמת DV (מדגם Canon GL1) והציגה תוצאות של סטילס. איך? הנה ההברקה: מצלמת ה-DV צילמה את הסרט בתיווכה של מצלמת סטילס של 35 מ"מ, כך שהתוצאה שהתקבלה הרוויחה את האיכויות המקצועיות של מצלמת הסטילס.

מה שנפלא בכל הסיפור הזה, הוא שחוץ מהאפשרות לצפות בסרט (הורדה בחינם מהאתר) ולראות את התוצאה, אפשר להוריד גם מסמך PDF שמסביר בדיוק את תהליך ההכנה של המצלמה ה"ביתית" הצרפתית, כדי שתוכלו לשחזר אותה בעצמכם, בעלות אפסית כמעט. בינתיים, המינוס היחיד שנרשם לגבי המצלמה הזו, היא שהיא כל כך מסורבלת, שבמקום בחצובה, נאלצו להשתמש עבורה בקרש גיהוץ.

האיש מאטלנטיס

אנשים כל הזמן אומרים דברים כמו "זה לא נשמע לי סביר", "לא נראה לי אמין", "אתה בטח טועה", כל מיני דברים כאלה. אנשים כאלה, שתדעו, הם אנשים בעיתיים. הם בטח רק בודקים דואר ברשת, אם בכלל יש להם חיבור רשת, והם בטח לא מחטטים כמו שאנחנו מחטטים.

היום, אחרי שהתחברנו לאינטרנט, כבר לא מעניין אותנו אם משהו אמיתי או לא. לא מעניין אותנו אפילו אם משקרים לנו. רוב הזמן, אם השקר בא עם סרטון פלאש, אנחנו אפילו נשמח עליו, וגם כשאנחנו נתקלים באיזה סיפור מוזר, נחמד לנו שנתקלנו בו.

למשל, ד"ר ריינר קון (Kuene), שמצא את יבשת אטלנטיס האבודה בספרד. אז לא שאנחנו לא מאמינים לו (למה שלא נאמין? זה ב-BBC), אבל בכל זאת, התמונה שהוא נותן נראית יותר כמו שביל הנחש במצדה מאשר יבשת אבודה. מילא, שיהיה במזל.

ולמי שבאמת מתעניין, ד"ר קון חיפש ומצא את האתר היחיד, לדבריו, שמתאים לתיאור שנותן אפלטון לעיר אטלנטיס, שמתאר אותה כעיר הבנויה מעגל בתוך מעגל, שמופרדים בתעלות מים ושבמרכזם מקדש. בפארק הלאומי דונאטה שבדרום ספרד נמצא אתר שלדעתו של ד"ר קון יכול להתאים לתיאור. תמונת הלוויין שפירסם קון מראה שרידי מבנה שעשוי להיות המקדש ועם הרבה רצון טוב, גם שרידים של משהו שיכול להיות מבנה מעגלי. מאמר של ד"ר קון במגזין Antiquity.

יש לי בננה באוזן

יש דברים ברשת שפשוט אין דרך להתמודד איתם. הרי אם נסתפק בלציין שמדובר בפרסומת פלאש פיקטיבית לטלפון בננה, לא תרדו לסוף דעתנו, ובעיקר, לא תוכלו לדמיין את הבואשים המפזזים (אולי אלה בעצם גיריות) ולא את המילים הקליטות ("רינג רינג רינג רינג רינג רינג רינג בננה-פון") ובעיקר לא את הטלפון עצמו, שאכן עשוי מבננה, שבמרכזה תקועה בובה של הרובוטריקים (או משהו דומה לזה). לשיר הבננה-פון אחראי אתר cookiethievery.com, ולאיורי הבואשים/גיריות והפטריות אחראי אתר weebls-stuff.com.

חיצים ומסורים

הנה שני משחקים מדממים, מצחיקים ופשוטים מאוד שמצאנו עבורכם: Bowman הוא משחק קשתים, שבו תצטרכו לפגוע ממרחק במתמודד השני בעזרת חץ וקשת. בדיוק כמו משחק הבליסטראות או הטנקים הישן, רק עם הרבה יותר דם. כל שדרוש הוא לכוון את החץ אל האוויר, לקבוע זווית ירי ועוצמה ולראות מה יקרה. אם פספסתם את היריב, תקוו שהוא לא ידייק. אם פגעתם, תקוו שזה בצוואר או בבטן, כי רק אלו מבטיחות ניצחון.

המשחק השני, SkullBoy, הוא חלומו של כל עובד: להגיע יום אחד לעבודה עם מסור חשמלי ומסיכה של גולגולת ולהתחיל להסתובב ולנסר אנשים וחפצים. אותה מידה של הנאה שמורה במשחק לשיפודו של הבוס ולביתורה של מכונת הצילום, ואתר ההתרחשות המשרדי, מוכיח שמי שתיכנת את המשחק - עשה זאת בדם ליבו.