הבחירות בגרמניה - שאלות ותשובות
גרמניה הולכת לבחירות שבכוחן לשנות את פניה של המדינה ואולי את עתידה של אירופה כולה. גם אם המירוץ על משרת הקנצלר נראה מונח בכיסה של אנגלה מרקל, המאבק טרם הוכרע. הקרב בין הגושים הפוליטיים צמוד וכשליש מהמצביעים עדיין מתלבטים. הרכבה של הממשלה הבאה, ואופיו של השלטון בגרמניה בארבע השנים הבאות עדיין מעורפל
- מי עומד לבחירות?
הבחירות הן לבית התחתון של הפרלמנט (הבונדסטאג) בו יש 598 מושבים. הגרמנים אינם בוחרים ראש ממשלה (קנצלר) בבחירות ישירות; המפלגה שזוכה ברוב הקולות בפרלמנט ממנה את המועמד מטעמה לתפקיד. אם אין לה רוב יציב, היא תצטרך שותפות קואליציוניות כדי לשלוט. בגרמניה ישנם כ-62 מיליון בעלי זכות בחירה, מתוך כ-82 מיליון אזרחים.
- מי מתמודד?
ישנן שתי מפלגות גדולות ועוד מספר מפלגות בינוניות וקטנות. המפלגה השלטת כיום היא מפלגת מרכז שמאל - הסוציאל-דמוקרטים (SPD) בראשות הקנצלר גרהארד שרודר. השותפה הקואליציונית שלה היא מפלגת הירוקים בראשות יושקה פישר.
בניין הרייכסטאג (צילום: רויטרס)
היריבה הגדולה שבאופוזיציה היא מפלגה שמרנית (מרכז-ימין) - הנוצרים-דמוקרטים (CDU) בראשות אנגלה מרקל (יחד עם מפלגת האחות שלה מבוואריה המפלגה הנוצרית-סוציאלית (CSU); השותפה הטבעית שלהן היא המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP), התומכת בליברליזם כלכלי.
שחקנית נוספת שהצטרפה למשחק השנה היא מפלגת השמאל, המורכבת מ"מורדים" שפרשו מה-SPD במחאה על הרפורמות הכלכליות של שרודר והתאגדו עם יורשיה של המפלגה הסוציאליסטית של מזרח גרמניה (הקומוניסטים). בימין הקיצוני קיימות מספר מפלגות קטנות שלא צפויות לעבור את אחוז החסימה.
- מדוע נערכות הבחירות עכשיו?
המפלגה הסוציאל-דמורקטית ספגה בתחילת השנה מפלה משפילה בבחירות האזוריות במעוז פוליטי מובהק שלה, שבאה בעקבות שורה של כשלונות בבחירות אזוריות אשתקד. הרקע היה אכזבה משרודר, שקידם רפורמות לא אהודות במדיניות הרווחה הגרמנית אך לא הצליח להוריד את שיעור האבטלה הגבוה (11 אחוזים) כפי שהבטיח לעשות כשנבחר.
שרודר זיעזע את המערכת הפוליטית הגרמנית בסוף מאי כשהביע את רצונו בקיום בחירות חדשות, שנה לפני מועדן המתוכנן. הוא הסביר כי הוא מעוניין לקבל מחדש את אמון הציבור בו וברפורמות הכלכליות והחברתיות שהוא מוביל.
בהצבעה בפרלמנט ביולי הוא קרא לכמה שיותר חברי פרלמנט, גם ממפלגתו שלו, להצביע נגדו בהצבעת אי-אמון כדי שיוכל ללכת לנשיא ולבקש בחירות חדשות. פרשנים טענו כי מדובר בהתאבדות פוליטית שכן הסקרים הראו שלמרקל יש סיכוי גדול להחליפו בתפקיד.
- מהם הנושאים שעל הפרק?
בראש ובראשונה סוגיות של רווחה, אבטלה ורפורמה כלכלית: הרפורמות שקידם שרודר נועדו לכסות על הגירעון הממשלתי המעמיק, להפחית את שיעור האבטלה ולהחזיר את המשק לצמיחה. כדי לעשות זאת הוא ביקש, בין השאר, לקצץ במדיניות הרווחה הנדיבה של גרמניה, לאלץ מובטלים לעבוד על ידי שינוי מנגנון תשלום הקיצבאות ולשנות את חוקי המס כדי לעודד השקעות.
המהלך לא התקבל באהדה בציבור, שהמשיך לסבול ממיתון ואבטלה. שרודר הפציר בהם להתאזר בסבלנות אך היאוש גבר, בעיקר במזרח, שם שיעור האבטלה כפול מהממוצע הארצי. התוצאה היתה שחיקה קשה בתמיכה בסוציאל-דמוקרטים לטובת מפלגות כמו השמאל או הנוצרים-דמוקרטים, שהבטיחו רפורמות עמוקות יותר בתחום התעסוקה והמסים. גם אם לפעמים הצעותיהם נראו מרחיקות לכת (כמו מס הכנסה אחיד של 25 אחוז מהמשכורת), הציבור הבין שאין מנוס משינוי.
מדיניות חוץ: השמרנים מאשימים את שרדר שלקח את גרמניה למחוזת חדשים כשנכנס לעימות ישיר על ארה"ב על רקע סוגיות כמו המלחמה בעיראק, הגרעין האיראני והידוק הקשרים עם צרפת, רוסיה וסין. שרדר מקווה שיצליח לרכוב על גלי האהדה בציבור להתנגדות שלו למלחמה בעיראק, אך הציבור אינו שש להצטרף לתמיכה הנלהבת שלו לצירוף טורקיה לאיחוד האירופי.
מרקל, כקודמיה השמרנים, תפעל לחיזוק הקשר עם ארה"ב, אם כי גם היא מתנגדת בתוקף לשגר חיילים לעיראק או לפעול צבאית נגד איראן. היא תמתן את הקשר ההדוק עם צרפת לטובת הידוק קשרים עם מדינות במרכז אירופה. היא תתרחק מעט מהחיבוק הרוסי (אולי בגלל ילדותה במזרח גרמניה הקומוניסטית), ובניגוד לעמדת ארה"ב תתנגד לצירוף טורקיה לאיחוד האירופי ותציע לה "שותפות מועדפת" בלבד.
- יש גם פן אישי בהתמודדות?
בהחלט. שרודר הוא דמות אהודה בארצו. בבחירות הקודמות ב-2002 הוא הצליח למחוק פער של 12 אחוזים בסקרים תוך חודש וחצי ולנצח את מועמד השמרנים. גם הפעם הוא הצליח לצמצם פער משמעותי בסקרים ועלה 8 אחוזים בסקרים תוך כחודש. אחוזי התמיכה בו עלו ב-11 נקודות אחרי העימות הטלוויזיוני עם מרקל.
מרקל ידועה כאישה נמרצת וחדה, אנליטית ויסודית, אישה פרוטסטנטית אסרטיבית ששרדה בזירה פוליטית של גברים קתולים. רבות דובר בגרמניה על המהפך התדמיתי שעברה כשטיפסה בזריזות במעלה הסולם הפוליטי, ואולם הפיסיקאית האפרורית ממזרח גרמניה עדיין אינה חשה בנוח באור הזרקורים.
- מי לשון המאזניים?
הסקרים מצביעים על כ-30 אחוז מהמצביעים שעדיין מתלבטים ושהמירוץ בין הגושים צמוד למדי. לפיכך גם מגזרים קטנים יחסית באוכלוסיה יהפכו ללשון מאזניים. הגרמנים ממוצא טורקי, למשל, שמונים חצי מיליון בעלי זכות בחירה.
באופן טבעי הם תומכי הסוציאל-דמוקרטים, ולו רק מפני ששרודר הוא מהתומכים הנלהבים ביותר של צירוף טורקיה לאיחוד האירופי. אך במשך שבע שנות ה-SPD בשלטון היו גם לא מעט חיכוכים, כמו למשל התעקשות הממשלה לא לאפשר אזרחות כפולה טורקית וגרמנית, והעובדה ששיעור האבטלה בקרב הטורקים עומד על כ-27 אחוז, כפול מהשיעור באוכלוסיה. מנגד, הם חשים שמעולם לא היה להם בית אצל השמרנים, שהצטיירו כמתנגדים להגירה.
- מי ינצח?
הסקרים מעניקים לשמרנים יתרון ולכן רוב הסיכויים שמרקל תהיה הקנצלרית הראשונה בתולדות גרמניה. אך לשמרנים ולשותפים שלהם אין את הרוב הדרוש כדי להקים קואליציה יציבה. לפיכך הם יידרשו ככל הנראה להקים קואליציה רחבה יחד עם הסוציאל-דמוקרטים, מהלך שפרשנים סבורים יקפיא את תוכניות הרפורמה הגדולות של השמרנים או לפחות ירכך אותן מאוד.
- למה הבחירות הללו כה משמעותיות?
גרמניה, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, היא המנוע הכלכלי של אירופה. אם היא במיתון – אירופה במיתון. גם פוליטית, עם 80 מיליון אזרחים, היא מדינה משמעותית באיחוד האירופי. שינוי אופי המשטר עשוי ליצור אפקט שיסחוף את אירופה כולה. גם בצרפת יש כיום ויכוח דומה על עתיד מדינת הרווחה, וגם שם יש מטאור פוליטי בדמותו של ניקולא סרקוזי. אם מרקל תיבחר זה עלול לסייע לשינוי בצרפת.
כשגרמניה וצרפת תחת שלטון שמרני בעל נטיות פרו-אמריקניות, גם האיחוד עשוי לשנות מעט את פניו. במקום ההגמוניה של ברלין-פאריז יכנסו לתמונה גם לונדון והשפעה חזקה מוושינגטון. האיחוד עשוי, בין השאר, לאמץ שינוי במדיניות החוץ כלפי ישראל כי השמרנים יותר פרו-ישראלים משרודר ושיראק.
מומלצים
