אם תרצו - ביקור ב"אגדה"

לא הייתי מודע לקיומו של יום הרצל אלמלא שלטי החוצות שזעקו ובישרו על כך. לפתע דיוקנו המזוקן וההדור של חוזה המדינה מתנוסס בחוצות העיר. כשתהיתי למה, התברר שהכנסת חוקקה חוק הפוסק כי יש לחגוג את יום הולדתו של בנימין זאב (י' באייר).

מאחר שאני אזרח שומר חוק (בדרך-כלל), מיהרתי לציית לתקנה: יצאתי לחגוג את הולדת האיש שטבע את המשפט הנצחי "אם תרצו אין זו אגדה", כמתבקש, במסעדה תל-אביבית ושמה "אגדה". המסעדה נפתחה לאחרונה בבית העיתונאים על חורבות המזנון המיתולוגי, על-ידי יזמים שכנראה מאמינים במשנתו של הרצל ובמשפט הספציפי במיוחד.

נסיונות קודמים להשיב את המקום לגדולת העבר שלו כשלו, וניכר שהפעם זה דווקא כן הולך לקרות. אלכס גורדון, אקס "טאבולה" בהרצליה פיתוח וניצול "פיצה מטר", גייס את השף יניב מוכתרי, שאוהב לעשות קניות בשוק לוינסקי, ויחד הם יצרו מסעדת טאפאס ים-תיכוני כשרה (בהשגחת הרבנות) המציעה מנות גריל וטאבון.

כדי לפתות את העיתונאים לשוב לגינה הקסומה הם מעניקים 20% הנחה על התפריט לחברי האגודה. האוחזים במקלדת יכולים לבחור באופציה נוספת: ארוחה עסקית סופר-משתלמת ב-35 שקל (מבחר מאזטים ומנה עיקרית: קבב/מעורב תל-אביבי/קובה עיראקית). לפענוח העסקית הצטיידתי ביועצת הסתרים שלי מ', שחגגה, ממש כמו הרצל, את יום הולדתה.

מחיר העסקית הרגילה נקבע לפי המנה העיקרית, והיא מאוד נדיבה: שתייה קלה, פתיח סלטים ופוקצ'ות, עיקרית, קינוח ותה הבית. ההתחלה הייתה מבטיחה: סלטים טריים, מטופלים ומדויקים (מטבוחה לוהטת, טחינה, סוג של סחוג, עשבי תיבול שהוגשו עם שמן וגרעיני כוסברה). בלטו במיוחד החומוס תוצרת הבית והחצילים בטחינה. נהנינו לטבול בהם את הפוקצ'ה, שנאפתה על אבני חימר. אחרי המאזטים הגרועים שטעמתי לאחרונה בשיפודיות נלוזות, אלה של "אגדה" היו שינוי מרענן ומבורך. בעיקריות תוכלו להתחבט בין בשרים (ממגדל פרגיות צלויות ועד נתחי בשר ביישון עצמי) לבין דגים (פילה דניס או בס צלויים וגם דג שלם בטיגון עמוק), אותם משיג השף מחבריו הדייגים ביפו.

באגף הבשרי סיקרן אותנו המעורב התל-אביבי (48 שקל) – התשובה של העיר הלבנה למעורב המפורסם של הבירה. מסתבר שגירסת השפלה בחרה לפזול  לכיוון האוריינטלי: חלקי הפנים (כבדים ולבבות) שניצלו יחד עם נתחי פרגית ואנטרקוט הוגשו על אטריות אורז. המעורב נוסח תל-אביב היה משובח, ורק דבר אחד פגם בהנאה: הוא היה מתובל מדי, לפחות לחיכי. גם הקבבים (49 שקל) היו מהנים ומושקעים, אבל גם הם תובלו יותר מדי בנדיבות. אותו כנ"ל לגבי תפוחי האדמה השחמחמים. שוקי העוף (58 שקל) השמנמנות ניצלו ביין אדום והיו סקסיות ומענגות. הן השתרעו בחינניות על פירה מעניין וירקרק מאפונה.

באגף המעמקים דגנו את המנה עם השם הכי מבטיח: "קישוא עגול ממולא בקוביות מוסר מאודות בהרבה עשבי לימון טריים ולימונים, מוגשת על קוסקוס" (72 שקל). וזה דבר היועצת: המנה" טעימה מאוד, אם כי המוסר צלל בתוך הקישואים וכמעט נעלם. הקוסקוס מתקתק, אוורירי וראוי ביותר".

הקינוחים (סורבה קוקוס או תות שדה) הכלולים בעסקית נעשו כמובן לפי מגבלות הכשרות, אבל הצליחו לעקוף אותן. התעמקנו בדיזרטים, שהוגשו בצורה מושקעת ואסתטית, ופסקנו ש"אגדה" היא המקום לעשות ראיונות עיתונאיים יצירתיים (וזה המקום לציין שהרצל עסק אף הוא בעיתונות). המרואיין הקשוח ביותר ייפתח בזכות האלכוהול והאווירה המשחררת. אגב, בגינה שוטטו שישה שפנים, במקום ברווזים עיתונאיים, מה שהופך את המקום לאידיאלי לאנשים שמטופלים בילדים: בעוד הצאצאים יתרוצצו בגינה בעקבות השפנים, הבוגרים יוכלו לבלוס, משוחררים מדאגות. ואם השף רק יואיל לכוונן עוד טיפה את כפתור הטעמים הפיקנטי ופחות ייסחף עם התיבלון, המקום אכן יצדיק את שמו, ונוכל להכריז בצורה מוחלטת: היה "אגדה".

• "אגדה", רח' קפלן 4 (בחצר), תל-אביב 03-6091004.

• מחיר העסקית: בהתאם למנה העיקרית (הטווח נע בין 45 שקל ל-78 שקל). לחברי אגודת העיתונאים: הנחה של 20% (או ארוחה של 35 שקל)
• מטבח: טאפאס ים-תיכוני, גריל (כשר)
• שעות העסקית: א'–ה' 12.00–17.00, ו' 12.00–14.00
• חנייה: ברחובות הסמוכים ובמגרשי החנייה של האזור (בתשלום)
• ואם חורגים מהדיל: אלכוהול
• ציון: 8.7