רווק במאבק: בנות, החזירו את הרוך
כולם מסביבי מתחתנים, ובשלב מסוים כבר לא נעים, הקשר מתנתק, אין מכנה משותף, כל אלה שהתחתנו הפכו פתאום ל"גילדות" סגורות, מפגשים קבועים, שרים קריוקי, עושים ברביקיו, מדברים על מניות, כדורסל, טיולי שטח. לא נעים לבוא לחברים האלה לבד. אני מחפש להתאהב, אבל כבר מותש
בילדותי, כשלבשתי את חולצת סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים, וצילקתי את הראש כמה פעמים בגלל האשליה שאני איש ביוני, ממש לא דאגתי מכלום. החתכים שהגלידו מסתתרים היום מתחת לשערות שהרטבתי ומרחתי בג'ל. עכשיו כולם מסביבי מתחתנים, ובשלב מסוים כבר לא נעים, הקשר מתנתק, אין מכנה משותף, כל אלה שהתחתנו הפכו פתאום ל"גילדות" סגורות, מפגשים קבועים, שרים קריוקי, עושים ברביקיו, מדברים על מניות, כדורסל, טיולי שטח. לא נעים לבוא לחברים האלו לבד, והם גם כבר מתחילים לחשוד בנטיות שלי. אני יושב איתם בסלון, הנשים מלחששות במטבח בזמן שהן מדביקות ניילון נצמד למגשי הפיירקס. בטלוויזיה מראים קליפ של עברי לידר מ"יוסי וג'אגר", וכולם על הספה שותקים ודופקים מבט לראות אם אני עורג על החיילים מתגלגלים בשלג.
הם לא יודעים שכשאני עושה ביד אני חושב על אשה. מה אשה, בעצם, הן תמיד מופיעות בזוגות, לפעמים אפילו בשלשות. נכון, לפעמים כואבת היד כואבת מ-15 שניות של "פאסט סטרים", דוגמית חינם באינטרנט מאיזה אתר פורנו. אבל לפעמים אני חושב שרובם מתחתנים כי הם יודעים שיהיה להם סקס זמין כמו בּוּפֶה, אכול כפי יכולתך. וזה מספיק כדי לכבול את עצמם לאשה הראשונה שהם יוצאים איתה.
אני מחפש בחורה להתאהב. ממש קשה למצוא אותה, אני בטוח שהיא קיימת היכן שהוא, אבל התחרות קשה, אני כבר מותש, עייף. נמאס לי לחפש.
למה מלחמות? רבאק, למי יש כוח למלחמת מינים
משהו קרה בשנים האחרונות לנשים. אומרים שהן הפכו לחזקות, אז אנחנו מפחדים מהן. בולשיט, אני אומר. תביאו לי את האמזונה הראשונה, לועסת גריסים מסגסוגת טיטניום של סוכנות נאס"א. אם אתאהב בה, אדרבה. העניין הוא שזו סתם סיסמה של נשים משועממות ומרירות. רובן מחפשות פתרון במילה הזאת, "אסרטיביות", כתשובה לרווקוּת שלהן. הרי הרמתן כל כך גבוה את הרף לגבר המצוי, הכפשתן אותנו. אמרתן שהגבר הישראלי שעיר ומפליץ, בסופו של דבר יריתן לעצמכן ברגליים המגולחות למשעי שלכן ויצרתם מצב של סירוס, שרק פוגע בכן.
איך אפשר לעמוד בזה, נתברכתן בנשגבות אלוהית (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
למה מלחמות? רבאק, למי יש כוח למלחמת מינים. הזמן יקר מכדי לבזבז אותו על זיוני מוח, עדיף לבזבז אותו על זיונים אמיתיים. מי יודע אם מחר לא ייפול לנו פסנתר כנף על הראש.
בנות, תפסיקו להיות כוחניות, החזירו את הרוך. איך אפשר לעמוד בזה, כשהאבולוציה בירכה אתכן בנשגבות אלוהית. את החספוס תשאירו לנו, מה לכן ולזה. גם כך אנחנו מרגישים כמו נייר זכוכית משופשף.
החיפוש התמידי אחר זו שאולי תגמול אותי מהרווקות לא מש מנפשי. הפחדים מחלחלים בליבי כמו יחידות קומנדו וייטנאמיות במעבה הנהר. אני חרד, איך להתחתן, להביא ילדים, לפרנס אותם, מה שעוד יותר מנטרל אותי וגורם לי בסופו של דבר בכוונה לא לראות את "האשה של חיי".
תיהנה מהרווקות שלך, העולם יכול לחכות
אני ממש חייב להירגע. זה בסדר, עדיין אין משכנתה, חוגים לילדים, צעקות ליד שולחן השבת, זריקת מחית תפוחי אדמה לעבר הפנים שלי, אני מזכיר לעצמי. אני עדיין לא בסצנה של "אמריקן ביוטי", המשבר של הנשוי עדיין לא מתקיים בממד שלי. אז תיהנה מהרווקות שלך, העולם יכול לחכות. שים קצוץ על מה שחושבים עליך מסביבך, ורק תחשוב איך לעזאזל אתה מקים בבחירות הבאות מפלגת רווקים שתיקח 15 מנדטים.
