פרפרים בבטן: מה עובר לנו בגוף בזמן התרגשות?
אין מי שלא מכיר את התחושה הזו: רחש בלתי פוסק בתוך הקרביים בזמן התרגשות, מתח וגם התאהבות. מה עובר על הגוף שלנו כשאנחנו מרגישים "פרפרים בבטן"?
זה קורה לפני בחינה, אירוע חשוב וגם כשחווים התאהבות. ההתרגשות הזו גורמת לדפיקות לב מואצות והרגשה שמשהו קורה בפנים - פרפרים בבטן, אנחנו נוהגים לכנות את זה. הפרפרים האלה רק מלחיצים עוד יותר, וגורמים לא אחת לתהות - מה קורה שם בפנים? ובכן, לא מעט.
רגע לפני, ניקח צעד אחורה ונבין מעט ממה שמתחולל עמוק בפנים. הכל מתחיל מהעיקרון העתיק הקרוי Fight or Flight המאפיין את מערכת העצבים שלנו. הראשון שתיאר את התופעה היה החוקר וולטר קאנון בשנת 1929. התיאוריה שלו גרסה שבעלי חיים מגיבים לאיומים באצעות מערכת העצבים הקרויה סימפתטית.
המדובר בחלק של מערכת העצבים הפועל באופן אוטומטי, עליו אין לנו שליטה. כשאנו שלווים, מערכת העצבים הסימפתטית פועלת על "טורים נמוכים". אלא שבזמן סכנה, לחץ או התרגשות, יורה המוח ממוקדים שונים אותות חשמליים המפעילים את המערכת במלוא עוצמתה.
כתוצאה מההפעלה הזו משוחרר החומר אפינפרין (המוכר יותר כאדרנלין), וחומר דומה הקרוי נוראפינפרין מבלוטות האדרנל. הפרשת החומרים הללו מתווכים על ידי שחרור של חומר נוסף הקרוי אצטילכולין. כל המערכת הזו מורכבת ומסובכת למדי, ולא נלאה אתכם אודותיה.
החשוב הוא התוצאה של ההפעלה הזו: האצת קצב הלב ופעילות הריאות, עיכוב פעילות הקיבה, כיווץ כלי דם במקומות שונים בגוף כדי לאפשר לדם רב יותר לזרום לעבר השרירים, עיכוב הפרשת בלוטות דמעות ורוק (ומכאן היובש בזמן התרגשות), הרחבת האישונים, הרפיית שלפוחית השתן (ומכאן תכיפות ההשתנה) ועיכוב הזקפה.
הרעיון המרכזי עליו פועל הגוף בזמני דחק הוא הפחתת זרימת הדם לאיברים החשובים פחות, ושיגור דם עמוס בחמצן לאיברים חיוניים יותר.
וזה בדיוק מה שגורם לאותם פרפרים בבטן: זרימת הדם למערכת העיכול מופחתת. כך, כל תהליכי העיכול מואטים, הקיבה מתכווצת והתנועתיות המאפיינת את המעיים (פריסטלטיקה, בשפה הרפואית) מופחתת אף היא. מה הפתרון? פשוט, להירגע, לזה עוד לא מצאו תרופה.
יש לכם שאלות על תופעות התרחשות בגוף האדם? כתבו לנו. השאלות המעניינות יפורסמו במדורים הבאים
