השופטת מלעונה לא קטנה וז'ונגלרית

13:00בצהריים, ובית המשפט עמוס בתובעים, נתבעים וקהל שצמא לקרבות אכזריים. בחוץ השמש יוקדת בכל עוצמתה, אבל גם באולם הקריר המצב לא קל. תכף ייכנסו המקרים הקשים שיידונו מול השופטת המכובדת, אבל לפני זה צריך להבהיר עוד דבר קטן: "כשמרגול תיכנס, אתם מוחאים לה כפיים", מנחה מנהל האולפן את הקהל הנרגש. כשנכנסת מרגלית צנעני לאולפן, עטויה בגלימת שופטים שחורה, הקהל באקסטזה.

יש לי מה להגיד מפה ועד נתניה, שם נולדתי. מרגול (צילום: דביר כחלון)

ברוכים הבאים לבית המשפט שבו הצדק נעשה במהירות, מתובל בהומור ואין חובה לקבל את הדין, אם אין לכם בעיה להגיד לא למרגול. השופטת של "כוכב נולד" עוברת לערכאה רמה יותר, והפעם היא השופטת של העם. בתוכנית החדשה שלה, " מרגול שופטת", שהיא מעין הכלאה בין ריקי לייק בתימנית ל"השופטת ג'ודי", רק עם תואר בשליכטה בלב, היא מביעה את דעתה בכל דרך אפשרית, שרה, מתפלפלת בהומור ומתייעצת עם סלבריטאים שיזומנו לאולפן מדי שבוע.

המקרים שיעלו באולם של כבודה יהיו עניינים שבין אדם לחברו, יחסים בתוך המשפחה, במקום העבודה, בין שכנים ועוד. הפסיקות שלה מתאפיינות יותר בהחלטה מי צודק ופחות בפסיקת פיצויים. גם הקהל באולפן יתבקש להביע את דעתו, וכתבנו יובל אברמוביץ' הוא הכתב המשפטי שיציג את המקרים בתחילת כל תוכנית, וזה שידבר עם הצדדים אחר כך על ההחלטה ("אני ההילה נחשון של מרגול, רק בלי ציצים ופחות יפה", הוא אומר). את התוכנית עורך טל ברמן.

האולפן מרשים ביותר. במרכז הבמה עומד כס המלכות של השופטת, לידה שולחן ליועצים שיעזרו לה לקבל את ההחלטה, ומשני צידי הבמה נמצאות עמדות התובעים, הנתבעים ועמדת העדים שיובאו לתת עדות. ריח של יראת כבוד שורר באוויר וצלילים מרגשים מתפזרים ברקע: מנגינת הפתיחה של האירוויזיון מתנגנת מתוך המכשיר הסלולארי של המאסטרו צביקה פיק, היועץ של מרגול היום. לידיעת קובי אוז.

מאסטרו, איך זה לייעץ בעניינים לא מוזיקליים?

"אני על תקן של יועץ למרגול?".

אתה לא יודע מה אתה עושה כאן?

"אני יודע שבאתי לתוכנית של מרגול, לא התעניינתי" .

בעוד אנשי ההפקה מתדרכים את צביקה פיק על תפקידו בכוח, המקרה הראשון כבר מחכה בחוץ בהתרגשות. הוא, גולן שריר, 28, היא, עמיטל שריקי, 24, שחיים יחד ארבע שנים באהבה גדולה. הבעיה היא שלזוגיות המושלמת נכנסו חמישה נחשים ששריר מגדל בביתם הקטן, ואחרי כמה פעמים שהם ברחו מתוך האקווריום שלהם והסתובבו בתוך הבית, שריקי חיה בפחד. "היא לא נגד בעל החיים, כי בעל החיים זה אני", מסביר לי שריר. "אני בא לתוכנית במטרה לקרב את האנשים לנחש, כי יצא לו שם רע", הוא ממשיך לנאום ופותח את הסל שבו הם כרוכים זה בזה.

"אני באה במטרה לקבל חיזוקים שאני צודקת", אומרת שריקי, ושריר מאיים שהוא הולך לפזר את הנחשים באולפן ועל מרגול. פרופ' רפי קרסו, שהגיע להעיד מטעם התביעה, מזהיר אותי שהנחשים מסוכנים. "נחש באורך שניים וחצי מטר מסוגל להרוג כבשה, ויש כאלה שגם הרגו את בעליהם", הוא ממשיך להפחיד, ואני מחשבת כמה זוגות נעליים אפשר להוציא מפה.

בעוד היצורים ממשיכים להתפתל זה בזה, אני חוזרת לאולם, כשמנהל האולפן ממשיך לתת הוראות לקהל: "אתם שותפים פעילים ותתבקשו לדבר, אבל שיהיה גיוון. אני לא רוצה כל פעם את אותם אנשים".

עוזר הצלם מזהיר אותי שזה לא הולך להיות קל. "את כבר תראי את הרמה של הקהל. בשביל הכסף שהם מקבלים הם כבר יספקו חומרים טובים", הוא מתריע. מתברר שהקהל הם ניצבים, שמבחינתם זה עוד יום עבודה מתיש בו מצלמים מספר רב של תוכניות.

התוכנית הראשונה מתחילה, ובעוד אדם וחווה מציגים את המקרה שלהם, פיק מחליף צבעים. "רק תרחיקו את הנחשים ממני, אחרת אני הולך", הוא מיילל בכל כמה דקות. בזמן שפרופ' קרסו נותן את העדות שלו בדבר הסכנה שבגידול נחשים, שריר מבקש לעצור את הדיון.

מרגלית צנעני (צילום: דביר כחלון)

"אני חושב שאחד הנחשים ברח", הוא אומר, והפאניקה מתחילה. פיק מזנק מהבמה, ניקי גולדשטיין, יועץ בכיר, קופץ על מרגול. מרגול צועקת: "בשביל מה אני צריכה את זה?", שריקי רצה בצעקות, ורק קרסו ממשיך לנאום מול הצונאמי הרגשי ששורר באולם. בעוד פיק מחרחר ואני בודקת איפה יציאות החירום, מרגול צועקת: "עבדנו עליכם!". כמקובל במדינתנו, זה היה תרגיל. אין נפגעים לכוחותינו, למעט כתבת אחת בהלם ומאסטרו שאיבד הרבה נצנצים.

קהל הניצבים, שישב עד עכשיו בסבלנות, מקבל את שתי דקות התהילה שלו ומתבקש לחוות את דעתו. קשיש אחד מתעניין מה קורה כשהנחש נכנס להם למיטה, קשיש שני טוען שלבחור יש שריטה, ובחורה צעירה אומרת שבשביל שריר היא מוכנה לחיות גם עם פרה.

גולדשטיין נראה משועשע. "יש פה כמה טיפוסים מעורערים בנפשם", הוא אומר.

למה אנשים בכלל באים לתוכנית? שיפתרו את הבעיות בבית.

"מרגול היא מהעם, אין אצלה חארטה בארטה. זה קטע ענק שמרגול שופטת, זה כמו בעולם התחתון שמגיעים לבורר. היא יכלה לפתור את הסכסוך בין מאיה בוסקילה לרוברטו בן שושן".

לך יש השכלה משפטית?

"החברה שלי עורכת דין ועברתי איתה ביחד את בחינות הלשכה, אבל פה זה יותר קטעים וצחוקים".

לאיזו אסכולה אתה שייך, בית הלל או בית שמאי?

"אני מבית הפנקייק".

14:30 בצהריים, ובעוד זוג הנחשים הולך להתראיין אצל אברמוביץ', המקרה השני כבר מתחמם. שירי וליאור הן שתי חברות בנות 17 שרבות על הזכות לשיר דואט (משירו של פיק) עם החתיך של הכיתה, ירון תכול העיניים. המפיקה מתדרכת אותן שהן לא באו לעשות פאן, ושמדובר פה במלחמה שבה כל אחת מהן צריכה לעמוד על שלה. אמא של ליאור אומרת לה שתחשוב שהיא בסיירת מטכ"ל, ואני מקווה שגם הפעם זה רק תרגיל.

התוכנית בשיאה, והבנות מתחרות מול השופטים בשירה. פיק מצטרף בשמחה, ורק חסר שג'קו אייזנברג יקפוץ לבקש סליחה (על מה? על הנחשים שהוא פיזר באולפן).

צביקה פיק וניקי גולדשטיין (צילום: דביר כחלון)

אחרי החגיגה השופטת המכובדת נותנת את הפסיקה שלה, והבנות יוצאות מרוצות. ירון פחות, במיוחד אחרי שפאני, הניצבת בקהל, הציעה להן להיפטר ממנו. המפיקה צועקת לתחקירן שכל הזמן אותה אחת מדברת. אין ספק, תפקיד חייה.

מבחינתה של ליאור זו רק ההתחלה. היא עברה את השלבים הראשונים באודישנים של "כוכב נולד 5", היא התקבלה ללהקה צבאית, והיא פנויה. לידיעתו של ירון. בניגוד לשריר, הן כבר הודיעו למנהלת האקדמיה שלהן שהן יישמו את הפסיקה של השופטת המכובדת.

בחוץ כבר מחכה היועצת הבאה בענייני משפט, הדוגמנית ליהי אלון. "יש פה מקרים שאני מזדהה איתם", היא אומרת. "אני צריכה לייעץ במקרה של אספן טקילות, ואני יכולה להזדהות איתו כי אני אספנית של בגדים וחבר שלי כועס עליי שהבגדים שלי תופסים מקום בכל הבית".

אז את לא אובייקטיבית כמו ששופט צריך להיות.

"כן, קצת, אבל אני מזדהה עם המקרים האלה".

היית באה לתוכנית כזאת?

"לי זה היה קשה, כי אני בן אדם סגור. קשה לי לדבר על בעיות אישיות שלי, במיוחד בכתבות".

16:00 אחר הצהריים, והמקרה השלישי מגיע לסיומו. הפעם מדובר בשתי חברות שאחת מהן הועלתה בדרגה במסעדה שבה הן עובדות, ועכשיו היא תופסת תחת על חברתה. מטעם ההגנה הגיע ז'אק כהן, "שניהל בעבר מסעדה" בסדרה "המסעדה הגדולה", אי אז באמצע שנות ה־80.

כוכב נולד (צילום: הראל רינדלר וכפיר חרבי)

אפעס מתברר שלאיש ש"ניהל" מסעדה שדגלה בדו קיום בין יהודים לערבים, ושאחראי לכמה מהסולחות הבולטות יותר שנראו על המרקע שלנו בהפסקות הפרסומות, יש כמה רעיונות נועזים בשביל הבנות, וכל משפט שיוצא לו מהפה מרתיח את מרגול. "מה הבאתם לי את השוביניסט הזה?", היא צועקת לעבר ההפקה. היא פוסקת במהירות ויוצאת מהאולם, מפלסת דרכה בין הנחשים לשוביניסט.

"אני עושה פולו־אפ לפה שפתחתי ב'כוכב נולד'", מודיעה מרגול. "אנשים אמרו לי: אחרי 'כוכב נולד', הכרנו צד אצלך שלא ידענו שהוא קיים. אז מה? פתאום עשיתי ניתוח פלסטי ושתלתי לי תובנות? זו אותה גברת ואפילו האדרת לא השתנתה, פשוט לא תמיד היתה לי הזדמנות לבטא את עצמי כמו ב'כוכב נולד'. תמיד אהבו את העברית שלי ואת משחקי הלשון שלי. תוסיפי לזה שאני מלעונה לא קטנה וז'ונגלרית, וקיבלתי תוכנית".

ל"כוכב נולד" הגעת עם ההשכלה המוזיקלית שלך, פה זה ענייני משפט.

"משפט הרחוב יותר אמיתי, מדליק ואנושי מאשר משפט של משפטנים עתירי למידה. המקרים שבאים לפני שייכים לחלק הסאטירי של החיים. בוודאי שלא אשפוט בדיני נזיקין או פלילים. אבל אם מלצרית תפסה תחת על חברתה, יש לי מה להגיד מפה ועד נתניה, שם נולדתי. תארי לך שהיתה שופטת שהיתה אומרת להם, לפי חוק 28/238910 ודין זה וזה... משנת כך וכך... אני מוצאת אותך אשמה. זה אחרת. אבל אם אני אומרת לחברה שהיא תופסת תחת על חברתה, זה יותר מעניין".

זה לא נראה לך פתטי לפתור את הבעיות שלך בטלוויזיה?

"אנשים אוהבים להיחשף בטלוויזיה. צילמתי כבר כמה תוכניות, ובהתחלה היה חשש שלא יהיו מספיק מקרים, ועכשיו יש יותר מדי מקרים. אלו מקרים שהעין לא שזפה אותם בטלוויזיה, אנשים עם חוש סתלבט. הפסיקה היא פסיקה, הם צריכים לקיים אותה".

ואם הם ירצו לערער על הפסיקה שלך?

"אני לא יודעת אם הם מקבלים את הפסיקה שלי, אני רק מביאה את המקרה לטלוויזיה עם חיוך. אולי בעתיד נעשה פינת ערעורים, אבל ריבונו של עולם, אני ערכאה מספיק מפחידה".