לא לעולם חוסן: אורך החיים של ניתוחים פלסטיים

"דוקטור, כמה זמן זה יחזיק‭"?‬ היא אחת השאלות היותר נפוצות ששומעים מנתחים פלסטיים ממנותחים פוטנציאליים, כשהכוונה היא לכמה זמן תישמר תוצאת הניתוח. התשובה אינה חד-משמעית. חלק מתוצאות הניתוחים הפלסטיים מחזיקות מעמד לשנים, חלק - לשנים קצרות, חלק - לשנים ארוכות, ויש אף ניתוחים פלסטיים שתוצאתם נשארת רק חודשים מספר.

התוצאה תלויה לאו דווקא במנתח ובשיטת הניתוח, אלא גם בסיבות סובייקטיביות כמו "חומר הגלם‭,"‬ כלומר - איכות העור של המנותח/ת, הגיל שבו הגיע לניתוח, הבריאות הכללית, גורמי התורשה, ולעתים גם גורמים סביבתיים.

ובכל זאת, לכל אחד מהניתוחים הפלסטיים יש "תאריכי תפוגה" מקובלים. את אלה כינס לבקשתנו, ד"ר יצחק מאייר, מנתח פלסטי מומחה, חבר באיגוד הישראלי ובאיגוד הבינלאומי לפלסטיקה ואסתטיקה, העומד בראש "מאייר קליניק‭."‬

אזור הראש

אף: אם הניתוח נעשה עד גיל 30-35 - התוצאה קבועה לכל החיים (כמובן, עם ההשתנות הביולוגית הרגילה של הפנים, כתוצאה מהזדקנות העור‭.(‬ במבוגרים, בגלל העובדה שהעור כבר לא גמיש, עלולה להיווצר לאחר שנים בודדות שמיטה של קצה האף.

הצמדת אוזניים: התוצאה - לתמיד, לא מוגבל בגיל.

סנטר (הקטנה/הגדלה): תוצאה קבועה, כמעט ללא שינויים במשך השנים.

הרמת פנים: לניתוח יש שתי מטרות - סילוק של עודפי עור וחיזוק של שרירי הפנים לקבלת מראה רענן. הערך המוסף: עיכוב בתהליך ההזדקנות, מאחר שכל הרקמות והשרירים מתוחים בעקבות הניתוח, כוח הכובד והבלות שממשיכים מדרך הטבע, פועלים לאט יותר. הזמן הממוצע עד שחשים צורך בניתוח חוזר - כעשר שנים. התוצאה מחזיקה לאורך זמן ככל שמקדימים לעשות הרמת פנים, כשאיכות העור טובה יותר.

הרמת צוואר: לרוב הניתוח נעשה בשילוב עם הרמת פנים, אך לעתים התוצאה מחזיקה מעמד זמן רב יותר מהרמת פנים. זמן ממוצע לתוצאה טובה - כעשר שנים.

הרמת עפעפיים: בניתוח זה מבוצעת כריתת שומן מתחת לעפעפיים וסילוק עור מיותר מעליהם. הוצאת השומן – חד-פעמית. עור העפעפיים ממשיך להזדקן ולהתבלות, ואולי יהיה צורך לשוב ולכרות עודפי עור, אחרי כעשר שנים. הניתוח המתקן קל ופשוט יותר ומבוצע על אותן צלקות.

הרמת גבות: ניתוח שתוצאותיו מאכזבות והתוצאה אינה מחזיקה יותר משנה-שנתיים. לפעמים, כבר אחרי חצי שנה יש צניחה של הגבות וצורך בניתוח חוזר. זאת בגלל פעילות רבה של המצח והגבות. אחד מאותם ניתוחים שצריך לחזור עליהם פעמים רבות - אפשר על אותה צלקת.

הרמת מצח: עקרונית, כבר כמעט לא עושים ניתוחי הרמת מצח עם חיתוך לרוחב הקרקפת, מעבר לקו השיער, בשל קשיים אובייקטיביים ואי-כדאיות של התוצאה (המחזיקה ‭10-5‬ שנים) לעומת הנזק וגודל הניתוח. היום מעדיפים לתקן קמטים במצח באמצעות זריקות בוטוקס. 

אזור החזה והבטן

הגדלת שדיים: שדיים הם האיבר הכי משתנה במחזור החיים. לידות, הנקות, הרזיה, השמנה - כולם משפיעים על השד. ככל שהשד קטן

יותר לפני ביצוע ההגדלה, התוצאה תישמר לזמן ממושך יותר (יש פחות רקמה טבעית שיכולה להשתנות מהסיבות הנזכרות‭.(‬ אם לשדיים המקוריים יש רקמה רבה, לאחר הגדלה יכולה להיות השתנות המתבטאת בהקטנת נפח השד או "נפילה" שלו, כולל פטמות שמוטות. אז יש צורך להחזיר "עטרה ליושנה" ולבצע הרמת שדיים. זה יכול להיות אחרי שנתיים וגם אחרי 15 שנים. הכל תלוי באיכות של רקמת השד והעור.

הקטנת שדיים: רוב ההקטנות הן לשנים ארוכות. במקרים בודדים (מסיבות גנטיות או הורמונליות) יש הגדלה של רקמת השד, המחייבת ניתוח הקטנה חוזר. לאחר מספר שנים עלולה להיות צניחה נוספת של השד, ואז - על אותן צלקות - ניתן להוריד עוד רצועת עור ולהחזיר את השד לתוצאות הניתוח הראשון.

הרמת שדיים: כשרקמת השד תקינה בגודל (נפח ממוצע של שד הוא מידת ‭cup C‬ בחזייה) אבל השד שמוט והפטמה יורדת ב‭10-3-‬ ס"מ מתחת לקפל התת-שדי, מורידים עודפי עור ומעבירים את הפטמה למקומה התקין. התוצאה מחזיקה בממוצע ‭15-10‬ שנים, אבל צורך בתיקון (על אותן צלקות) יכול להיות כבר אחרי ‭7-5‬ שנים.

גינקומסטיה (הקטנת שדיים בגברים): בדרך כלל אין צורך לחזור על הניתוח. גם אם משמינים מאוד ורקמת השומן המעטה שנשארה בשד עלולה לגדול, בדרך כלל די בדיאטה כדי להחזיר את תוצאת הניתוח.

שאיבת שומן: ראשית, חשוב להדגיש, ששאיבת שומן אינה באה במקום ירידה במשקל או דיאטת הרזיה, אלא כדי לשנות קווי מתאר של הגוף אצל בעלי משקל עודף עד ‭8-7‬ ק"ג. כשמוציאים ריכוזי שומן עודפים, שמפריעים לצורה, וממשיכים אורח חיים נכון ולא משמינים, התוצאה קבועה במשך עשרות שנים. עם זאת, כדי לשפר את התוצאות, ולאורך זמן, עדיף לעשות שאיבת שומן עד גיל 40.

מתיחת בטן: התוצאה לכל החיים, בתנאי שהאשה במשקל תקין ככל האפשר, עם עודפי עור וחולשה בדופן הבטן (בעיקר בשל לידות‭,(‬ שומרת על אורח חיים תקין, לא יולדת שוב ולא משמינה יותר מעשרה ק"ג.

כתבה זו פורסמה לראשונה במדור "סטייל" בעיתון "לאשה".