שבט הצופים: מה קורה כשרואים משחק עם חברים?

"שקט בבית!", צועק אורי זוהר לאשתו בסצינה המיתולוגית מתוך 'לול', לפני שהוא ובנו נתקלים באופרה לה-מרמור במקום משחק השבוע, ומנפצים את הטלוויזיה. הרבה קליפות גרעינים הושלכו מאז, ולמרות שגם היום יש מקרים שמצדיקים שימוש דומה בפטיש, חוויית הספורט בסלון עלתה כמה ליגות.

חבילת הבסיס

המבין. יכול להיות מבריק, אבל גם טרחן על. בקיצור, שגיא כהן אחד כבר יש לנו. "תוציא את אלברמן ושחק 4-3-3!" הוא צועק. גורם לנו להרגיש טיפשים, אבל כשההצעה לא עוזרת, מתחיל להתפתל (בעיקר מילולית). לפחות הוא לא מקבל על זה כסף.

גם גאטוסו כבר עצבני בגלל האוהד השרוף (צילום: איי אף פי)

הסטטיסטיקאי. "ידעתם שליברפול הפסידה שישה מתוך שמונת המשחקים האחרונים שהתחילו לפני 16:57?!". רמי ויץ, הפוך אותו לשולייה שלך וקח אותו מפה.

האוהד השרוף. בהתחלה מוסיף לאווירה, אבל הצרחות "יופי גאטוסו!" בליווי מחיאות כפיים עצבניות אחרי כל גליץ' בעיגול האמצע, מרגיזות כבר אחרי חמש דקות. אולי מגבית של החברים תשלח אותו למילאנו סוף סוף.

המהמר. יושב עם לפטופ מול לוח התוצאות באינטרנט, כוסס ציפורניים ומבקש ממישהו שיספור לו את הוצאות החוץ מאגף ימין. "איך לא שמתי על רייקיאוויק בפלוס שתיים?!", הוא משחרר, ולאחרים נותר רק לחייך ברחמים.

מי שולט פה? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

הלא קשור. שמע שכמה חברים יושבים, אז קפץ בלי לדעת אם מדובר בכדורסל או בבאולינג חופים. "למה הם לא בועטים לשער כבר?". לכולם בעיקר מתחשק לבעוט בך.

המארגן. בקושי יודע כמה-כמה. לרוב הוא בעל הבית, לכן יש לברכו. אבל בחייאת, חצי דקה לסוף כשמכבי במינוס 2, לא צריך להתחיל להסתובב ולסדר לכולם עוד צלחות חומוס!

השיכור. ירד על כמה בירות לפני השריקה. גבר, אנחנו אמנם שכונתיים אבל לא בפאב השכונתי. תן לראות משחק בלי להתייחס אליך כל שנייה ולשמוע את "הנה, עכשיו זה הגול!" כשהכדור בחצי (שזה משפט שיכול לצאת גם מפיכחים לחלוטין, מה שלא הופך אותו ללגיטימי).

החבֵרה של. השוביניזם הוא חלק מחבילת הבסיס: אנחנו דווקא בעד נשים בספורט, אבל איכשהו ברוב המקרים, המסקנה היא שעדיף שתתני לחבר שלך שעתיים של שקט. נשלח לך במייל סרטונים של בקהאם מיו-טיוב, מבטיחים.

• לסיכום: נשארנו לבד. סוציומטים, אבל שומעים כל מילה של בוני גינצבורג. תענוג.

יש! אף אחד לא יפריע לי להתענג על דני נוימן (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

אירועי מפתח

פתיחת המשחק. יכולה להיות הרגע הכי מרגש (אם הקבוצה שלך מפסידה, או ב-0:0), אז כדאי לשים לב. בכלל, חברת החשמל בקיצוצים, לכן הוצאה קטנה של כמה אלפים על גנרטור, תמנע התקפי חרדה מיותרים.

גולים. כמו בצילום הכיתתי מהיסודי, הגבוהים מאחור בבקשה. שור מועד לקפוץ בכל הגבהה לרחבה או זריקת עונשין, שלא יסתיר. אם מישהו החמיץ את השער החשוב בשידור ישיר, תחושת החמיצות תלווה אותו לפחות כמה ימים. תהיו הומאנים.

טורבינה קטנה כזו תכסה אתכם (צילום: באדיבות חברת החשמל)

המחצית. נפילת המתח לא יכולה להימשך יותר משתי דקות. אחרת, תחטפו מיד אחרי העלייה מחדר ההלבשה (ראו: פלייסטיישן).

שריקת הסיום. בניגוד לכדורגל הישראלי, פה מדובר על מקצוענות ונדרש ניתוח פוסט מורטם פרטני. דני - הגרעינים היו יבשים, הבירה טובה. עמי – הווליום בין הדקות 67-70 צריך להיות עם פס אחד למעלה. על הספה יכולים לשבת מקסימום שניים, אז אופיר – אל תביא את בן דוד שלך בפעם הבאה. והכורסא הגדולה חייבת לעבור לצד ימין (גם לבטטות יש דרישות).

• לסיכום: הכינו את הבית, ובעיקר את שיעורי הבית.

לא לשחק באש, וגם לא בפלייסטיישן

מזמינים אוכל? חפשו קורבן שמוכן להסתכן, וגם לאסוף את הכסף בזמן. כי גם אם תזמנתם את ההזמנה למחצית, זה ברור שבדיוק עם הצלצול של השליח המאחר, משהו חשוב יקרה. אכן, דילמה קיומית.

פלייסטיישן. הצעצוע החביב על ילדי ארצנו בגילאים 8-60. כבודו במקומו מונח, אבל עדיף שיהיה מונח רחוק מהישג ידם. אחרת, שניים ישחקו והיתר יזכו לראות בפעם ה-70 את ברצלונה נגד ריאל עם מלבן מוזר בצד ימין למעלה. שעשוע של מחצית עלול להיגמר באסון.

סכנה! פלייסטיישן באזור

הכן את שכניך, למען יאריכון ימיך. המהדרין עושים סיבוב ברדיוס של 2 ק"מ מהבית, כדי לבדוק אם יש במקרה טלוויזיה בלי ממיר דיגיטלי שפתוחה על המשחק. כי כשהקרן עוד לא הורמה ואתה שומע "יש!" מבחוץ, קשה לדעת אם לצחוק או לבכות. גם בשידור חי יש ספוילרים. 

סלולרי. כן, אנחנו חייבים להיות זמינים, אבל חבר'ה עם גב חזק מטילים סנקציות כשצריך. הסקאלה נעה בין SMSים לדיווחים עם האח שנשאר בצבא (לגיטימי), דרך נזיפה דחופה באחד העובדים (שב חמש דקות על הרצפה) ועד שיחה עם אמא על התפריט לארוחת החג (מתקרב למאסר עולם).

תורת הנאחס והאמונות התפלות. קדוש, קדוש, קדוש. גם שיבוש קל שבקלים בסדר הישיבה לעומת השבוע שעבר עלול להחריב הכל. נדרשת עבודת צוות עד רמת התחתונים - אפילו מסדר יכול להפוך מוצדק (אבל אם אחריו נפסיד, אפשר לשכוח מזה).

• לסיכום: בניגוד לתדמית, שליטה עצמית היא המפתח פה. בפגרה פנו לטיפול פסיכולוגי ממוקד.