אני לא מסתדרת עם הילדות שלו

שאלה:

אני בת 40, גרושה עם שני בנים בני תשע ו-12. לפני שלוש שנים פגשתי גבר, אקרא לו יגאל, בן 40 ומשהו, שאשתו נפטרה זמן קצר קודם לכן ממחלה קשה. יגאל היה נשוי 22 שנה ויש לו שלושה ילדים, בני תשע, 13 ו- 15.

כשפגשתי את יגאל, הייתי עדיין כואבת בגלל הגירושים הקשים שעברתי, ולא רציתי להינשא שוב. יגאל שכנע אותי, בדרכיו האוהבות והאכפתיות, שהוא אדם טוב, והחזיר את האמון שלי בגברים. אנחנו נהנים מפעילויות רבות יחד ונהנים פשוט להיות יחד. אנחנו גרים במרחק של 50 ק"מ זה מזו ונפגשים לפחות פעם או פעמיים בשבוע.

הבעיה שלנו היא עם חמשת ילדינו. בנותיו של יגאל מפעילות עליו מניפולציות רגשיות, עד שהוא מניח להן לעשות כרצונן. הוא משרת אותן ללא הרף ונענה לכל גחמותיהן. הוא צריך להתאים את עצמו ללוח הזמנים שלהן, והוא מסיע ומחזיר אותן מכל מקום.

לשתי בנותיו יש יחסי "אהבה-שנאה" איתי. לפעמים הן מחבקות אותי ומתייחסות אליי בכבוד. בפעמים אחרות הן כועסות ומאשימות אותי בכל מה שהן יכולות להעלות על דעתן באותו רגע. הן מקנאות מאוד ביחסיו של אביהן איתי. גם בנו של יגאל מקנא ונהיה תוקפני כלפי ילדיי אם יגאל מקדיש להם תשומת לב כלשהי.

שאלתי היא זו: לאחר שלוש שנים של היכרות, האם זה נבון להמשיך את הקשר? לפני מספר חודשים אפילו הלכנו לחפש טבעות אירוסים. אבל אז אני מקבלת "רגליים קרות" מהמחשבה על כך שאקח אחריות על ילדיו. הוא נראה פחות לחוץ להתמסד ממני. הוא מדבר על כך שנתחתן בעוד שבע-שמונה, אחרי שילדינו יעזבו את הקן.

האם זה מציאותי, או שאנחנו פשוט משלים זה את זו? האם עלינו להמשיך לחיות בנפרד למען הילדים ולהרגיש בודדים כשאיננו ביחד? אני מאוד מבולבלת.

תשובה:

נראה שאם תמשיכי להימצא במצב זה של אי ודאות עוד זמן רב, מערכת היחסים שלך תסבול מכך. שניכם מוכנים להתקדם לשלב הבא בקשר, ותהפכו להיות רק יותר מתוסכלים, ואפילו מלאי טינה, אם זה לא יקרה.

הילדים מבולבלים מהתפקיד שההורה החורג ישחק בחייהם

אין פלא שמיזוג משפחות הוא אתגר אדיר. רוב הילדים רוצים שהוריהם יהיו מאושרים, אבל פעמים רבות הם אינם יודעים כיצד להתמודד עם השינויים המלווים את הקשר הרומנטי החדש של הוריהם. הם רוצים לדעת שכשמישהו אחר ייכנס למשפחה, מקומם בלב הוריהם יישאר מובטח. הם רוצים לדעת שהם יכולים לסמוך על הוריהם שיספקו את צרכיהם הרגשיים. הם מבולבלים מהתפקיד שההורה החורג ישחק בחייהם. הם חייבים להסתגל לאישיות ול"שגעונות" של אדם אחר ולשינויים שהמשפחה החדשה תחולל בשגרת החיים שלהם ובמערכת היחסים הנוכחית שלהם עם ההורה.

יתרה מכך, ילדים עלולים להרגיש טינה, כיוון שהם רואים בבן/בת הזוג החדש/ה מי שמנסה לתפוס את מקום ההורה הביולוגי שלהם. הם עלולים להגיב לכך בניסיון להגן על כבוד ההורה האהוב שנפטר ועלולים "לשמר את זכרו" בכך שאינם מאפשרים לאדם חדש להיכנס פנימה. לחילופין, כפי שקורה עם ילדיו של יגאל, הם עלולים להרגיש מלאי אמביוולנטיות, מסתדרים איתך, ובו-זמנית מרגישים אשמה שאולי הם בוגדים בזכר אמם בעשותם זאת.

התנגשויות בין הטמפרמנטים השונים

למרות האתגרים הכרוכים בנישואים כשלאחד הצדדים או לשניהם יש ילדים, כשהגבר והאשה הם אנשים גמישים, בעלי יכולת הסתגלות וצמיחה, הם יכולים להצליח במשימה של הקמת משפחה משותפת חדשה. למרות זאת, בעיקר כשמדובר בילדים מתבגרים, כשיש התנגשויות בין הטמפרמנטים השונים או כשאחד הילדים לא עיבד את הרגשות הנובעים מאובדן ההורה או מהגירושים, כדאי שבני הזוג יפנו לאיש מקצוע שילווה אותם ויסייע להם לבצע את המעבר.

כדאי לך וליגאל להגיע להסכמה עקרונית להינשא ברגע שהיחסים בין המשפחות ישתפרו בצורה משמעותית. עליכם להתחיל כבר עכשיו להתמודד עם הקשיים השונים בעזרת איש מקצוע, אולי איש מקצוע נפרד לכל משפחה. עליכם לצפות לכך שהטיפול יימשך גם בשלב הראשון של החיים המשותפים.

בהצלחה!

רוזי איינהורן (פסיכותרפיסטית) ושרי צימרמן (עו"ד לענייני משפחה) כותבות יחד ספרים בנושא ההיכרויות. הן ייסדו את ארגון Jewishdatingandmarriage.com, המסייע לרווקים ורווקות יהודיים.

באדיבות www.aish.co.il - אתר עם חוכמת חיים