בג"ץ נגד המדינה: הכירו בחולי תשישות כרונית
עמותת אס"ף עתרה לבג"צ כדי שהביטוח הלאומי יכיר בחולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית כנכים. "איננו מסוגלים לתפקד, ורק הביטוח הלאומי מתכחש לקיומה של המחלה". תגובת הביטוח הלאומי: "נכות נקבעת לפי יכולת תפקוד, לא לפי מחלה"
בעתירה מטעם עמותת אס"ף נגד הביטוח הלאומי דורשים אנשי העמותה להוסיף לרשימת המחלות המוכרות על ידי המוסד גם את חולי תסמונת התשישות הכרונית (cfs או "מחלת היאפים") ואת החולים בפיברומיאלגיה, המתבטאת בכאבים כרונים וברגישות תחושתית.
עו"ד אלי לוטן, היועץ המשפטי של עמותת אס"ף, מסביר כי בהעדר קריטריונים אחידים נוצרת אפליה בין חולים שמצבם זהה. "אחת הבעיות בה נתקלים החולים היא קביעת נכות ללוקים בתסמונות אלו. לא קיימים קריטריונים לקביעת דרגות נכות ללוקים בתסמונות, והדבר משאיר פתח גדול לאפליה בין החולים. בנסיבות אלה נוצר רושם קשה של קביעת נכויות באופן שרירותי ואקראי".
שרון גור, יו"ר עמותת אס"ף, מסבירה כי "אין קריטריונים אחידים להכרה בנכות. רוב החולים באזור תל-אביב לא מקבלים אחוזי נכות, אבל באזור אחר בארץ חולה יכול למצוא רופא שיכיר בו כנכה. אנחנו לא יכולים לסמוך על העדפה של רופא ספציפי".
גור מסבירה שבהיעדר קריטריונים ברורים לבחינת חומרת המחלה, משתמשים בקריטריונים המותאמים למחלות מפרקים. "בכל הנוגע לכאבי פרקים ושרירים זה מתאים, אבל בכל הקשור לנוקשות במפרקים אנחנו לא מתאימים, משום שחולי הפיברומיאלגיה סובלים דווקא מגמישות יתר. התוצאה היא שהחולים לא מקבלים יותר מ-30 אחוזי נכות, גם אם מצבם קשה".
ההכרה מצד הביטוח הלאומי חשובה במיוחד לחולים משום שפעמים רבות האבחנה היא מורכבת והיחס לחולים הוא כאל "עצלנים" או הזקוקים לטיפול נפשי. "זו מחלה שממילא קשה מאד להתמודדות מבחינה חברתית. יש נטיה לזלזל במחלות שלא נראות. אין בדיקת דם או בדיקת MRI שיכולות להעיד על פיברומיאלגיה. הרופאים מתייחסים בזלזול לחולים ואומרים לנו ש'זו לא מחלה'".
להערכת פרופ' דן בוסקילה, מנהל היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי סורוקה, החוקר את תסמונת הפיברומיאלגיה מזה שנים רבות, המחלה פוגעת בשניים עד ארבעה אחוזים מהאוכלוסיה. 95 אחוז מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאים 30 עד 50. המחלה מתאפיינת בכאבים כרוניים בשלד, במפרקים ובשרירים, בהפרעות בשינה, עייפות, קשיים בריכוז ובזיכרון, סחרחורות, רגישות לאור, לרעש, לריח, לשינויי טמפרטורה ועוד.
לדברי שרון גור, "אנחנו נעזרים בתרופות וטיפולים ולא מסוגלים לתפקד בחיי היומיום כהורים, בני זוג ובטח לא כעובדים במשק, ורק המוסד לביטוח לאומי עדיין נאחז בידע בריאותי עתיק ומתכחש לקיומה של המחלה".
תסמונת התשישות הכרונית תוקפת פחות מחצי אחוז מהאוכלוסייה. בניגוד לשמה ("מחלת היאפים") נמצא כי סובלים ממנה בעיקר חולים עם הכנסה נמוכה ובינונית. המחלה מתאפיינת בתשישות רבה הנמשכת שישה חודשים או יותר ונוספים לה חלק מהתסמינים הבאים: ירידה בזיכרון ובריכוז, כאב גרון,
בלוטות לימפה מוגדלות, כאבי פרקים או שרירים, כאב ראש, הפרעות בשינה וחולשה הנמשכת מעל 24 שעות לאחר מאמץ.
הביטוח הלאומי: "נכות נקבעת לפי תפקוד, לא לפי מחלה"
ד"ר מריו סקלסקי, המנהל הרפואי של המוסד לביטוח לאומי, אמר ל-ynet: "אם לאדם יש בעיות תפקודיות הוא יוכר כנכה ללא קשר למחלה ממנה הוא סובל. קנה המידה להכרה בנכות הוא קנה מידה תפקודי. לא כל אדם שמתלונן על כאבים יכול להיות מוכר כנכה. הכרה אוטומטית תגרום עוול לאנשים שהם נכים באמת. את ההכרה או אי ההכרה באדם כנכה קובעים רופאים. לפעמים זה נקבע על ידי קריטריונים ואני מקווה שהם מובנים לכל הרופאים".
