רהט: חרדים מהטילים - ולגורל המשפחה בעזה
הבדואים ברהט חצויים בין נאמנותם למדינה וזהותם האתנית. ראש העיר: כמו שאבא של גלעד שליט דואג כלפי בנו, כך גם אנו דואגים לאחים, לאחיות, ולבני הדודים שלנו; תושב העיר: "להכות בהם עד שנביא את הנייה עם חבל"
ברגשות מעורבים: תושבי העיר הבדואית רהט מתחילים לחזור לשגרת החיים, אך הנפש עודנה חצויה. מצד אחד, שומרים על נאמנות למדינה, אך מצד שני, אין הם יכולים להישאר אדישים כאשר אחיהם הערבים נמצאים תחת מכבש המבצע הצבאי ברצועת עזה.
"התושבים פה מזדהים עם סבלם של החפים מפשע בעזה", אמר ל-ynet ראש העירייה, פאיז אבו-סהיבאן. "זה כמו שאבא של גלעד שליט דואג כלפי בנו, כך גם אנו דואגים לאחים, לאחיות ולבני הדודים שלנו בעזה, שלא ייפגעו ושלא יקרה להם כלום".
לעומת זאת, חמדי זווארקה, תושב העיר וחייל צה"ל בעבר, מצהיר כי ליבו עם מדינת ישראל. "הגורל שלנו נקשר במדינה הזו. אנו אזרחי מדינת ישראל", הוא מבהיר. "צריך להכות בהם עד שנביא את הנייה עם חבל קשור". גם בשעת אזעקה ממשיך זווארקה לשבת באוהל האירוח עם הסיגריה וכוס הקפה, ללא חשש. "בעזרת השם, יש לנו צבא חזק, קצינים חזקים, אנו סומכים עליהם".
זווארקה לא רואה פסול בפסילתן של המפלגות הערביות בל"ד ורע"מ-תע"ל מהשתתפות בבחירות, שבגללה לא יהיה נציג בדואי בכנסת. "אם טאלב א-סאנע חושב שהוא שייך למדינת פלסטין, שילך לפלסטין, לאש"ף", הודיע בנחרצות.
בין אם חצויים בנפשם או לא, אין ספק שגם ברהט סובלים התושבים מירי הרקטות של החמאס. חביר, עובדת סוציאלית במרכז לנפגעי חרדה שבעיר, מעידה על עשרות פניות מצד נשים וילדים הסובלים מחרדות במצב הנוכחי. לדבריה, לא רק הטילים מעיקים על נפשם של התושבים - גם משבר הזהות הפוקד אותם יש חלק במצב הנפשי הקשה. "להרבה מהתושבים יש קרובי משפחה בעזה, והם חוששים לגורלם. זה אחד מהגורמים לחרדה".
בבית הספר התיכון "אבו-ראזי" שבעיר, חזרו בתחילת השבוע תלמידי כיתות י"א וי"ב לספסל הלימודים לאחר שבועיים של לחימה בהם היו בחופש. אנשי פיקוד העורף
נמצאים בכניסה למתחם ובכוננות למצב חירום. התלמידים המתכוננים למבחני הבגרות מעידים כי מאסו בחופש, וחיכו שבית הספר יחזור לפעול. הילדים הצעירים יותר ממשיכים להתרוצץ ברחובות ובחיק משפחתם, ותרים אחר תעסוקה.
מוחמד "שווארמה" אל-כמלאת, בן 31, מקיים זה שנתיים וחצי פעילויות העשרה שבועיות לילדי השכונה בביתו. מתחילת המלחמה, בעוד הלימודים אינם מתקיימים כסדרם, מתקיימות הפעילויות מדי יום. "אני מעדיף שיישבו פה בביתי ולא ישחקו בכבישים", אמר ל-ynet. בחודשים האחרונים נרתמים גם חיילי צה"ל, מדריכי נוער במגזר הבדואי, לפעילותו של אל-כמלאת. הפעילות האחרונה שהעביר התמקדה בדגל המדינה וחשיבותו.
