שתף קטע נבחר

העתיד בתחום הכאב

פריצות דרך הושגו בשני תחומים במחקר הכאב הכרוני: התחום הגנטי ושיטות הדמיה המאפשרות לאבחן את הכאב. פרופ' דן בוסקילה, מנהל מחלקה פנימית בסורוקה, מסביר

שני תחומים מרתקים שבהם הושגו בשנים האחרונות פריצות דרך בתחום הכאב הכרוני הם התחום הגנטי וכאמור, שיטות הדמיה מתוחכמות המאפשרות לאבחן את הכאב ולצפות בהשפעותיו.

 

פרופ' בוסקילה‭":‬בתחום הגנטיקה מנסים חוקרים במקומות שונים בעולם למצוא אם בחולים עם כאב כרוני קיימים מרכיבים גנטיים. במחקרים שביצענו בשנות ה‭90-‬ בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון מצאנו שבמשפחות שבהן ישנו חולה בפיברומיאלגיה, הסיכוי ללקות במחלה גבוה פי שמונה מאשר במשפחות שבהן אין פיברומיאלגיה. זה נכון בעיקר לגבי נשים, מאחר שפיברומיאלגיה שכיחה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.

 

"מחקרים מצאו שבכאב הכרוני ממלאות תפקיד מספר מערכות, בהן מערכות הסרוטונין, הדופמין והקטכולמין (מוליכים עצביים האחראים בין השאר לבקרת הכאב‭,(‬ ובהמשך נמצא שבקרב חולי פיברומיאלגיה יש שונוּת בגנים שמקודדים את המערכות האלה. הממצאים אינם ספציפיים רק לחולי פיברומיאלגיה, אלא נכונים לגבי חולים בכאב כרוני בכלל, והם עוזרים לנו למפות את החולים ולהמשיך לחקור את הנושא‭."‬

 

כיום, הן התחום הגנטי והן בדיקות ההדמיה משמשים במחקרים בלבד, אבל לדברי פרופ' בוסקילה, בתוך כמה שנים שני התחומים האלה ישנו לחלוטין את פני האבחון והטיפול בחולי כאב כרוני. "חולה שיגיע עם תלונות על כאבים כרוניים יעבור בדיקות שיאפשרו לבנות פרופיל גנטי מדויק של הבעיה שממנה הוא סובל, ובהתאם לכך 'ייתפר' עבורו טיפול תרופתי. לדוגמה, אם יתברר שיש לו שונות גנטית במערכת הסרוטונין, הוא יקבל תרופות שמעלות סרוטונין. נוסף על כך, לפני הטיפול ובמהלכו נוכל לבצע לו בדיקת הדמיה ב‭fMRI-‬ כדי לנטר את יעילות הטיפול‭." ‬

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים