ניצחון האור על החושך
כוחה של תפילה בריפוי
האם תפילה תורמת לתהליך הריפוי? האם למחשבות שלנו יש כוח שמשפיע על מערכות בגוף כדי שאלו יעבדו ויחזירו את הגוף למצבו התקין?
ד"ר לארי דאוסי, רופא ידוע, כתב מספר ספרים על כוח התפילה בכלל וכוח המחשבה בפרט של החולה.
כרופא רגיל מן השורה, ד"ר דאוסי למד שהמוח הוא כמעין מכונה שקולטת נתונים ואינפורמציה מהסביבה החיצונית.
במהלך השינה, המוח מעבד נתונים אלו ומתחדש לקראת יום נוסף. בקיצור המוח הוא מעין רובוט משוכלל.
במהלך שנותיו כרופא, ד"ר דאוסי נוכח לדעת שהמוח מורכב הרבה יותר ממה שחשב בתחילה. הוא לא הבין איך יתכן שלפעמים במהלך שינה, הוא חולם על הפציינט שיפגוש כמה ימים לאחר מכן בפעם הראשונה, ואיך תפילה של קבוצת אנשים משפיעה על הכרתו של חולה במצב קריטי.
רופא נוסף הינו ד"ר מיצ'ל קראקוף, קרדיולוג באוניברסיטת דיוק, חקר את כוחה של תפילה והשפעתה על חולים במחלות לב.
חולים אלו טופלו באמצעות ניתוח בו מוחדר צנתר למערכת הדם. בזמן הניתוח אנשים בירושלים, בכותל המערבי, התפללו להחלמת חולים אלו. בנוסף התפללו לשלומם נזירים בודהיסטים בנפאל וצרפת, ונוצרים בפטיסטים בכנסיות.
החולים, למרבית הפלא, הבריאו מהר יותר ובצורה יעילה יותר מאשר חולים בקבוצה מקבילה, שלהחלמתם איש לא התפלל.
אנשי מדע לא הבינו איך עובד מנגנון זה ואיך זה שבכל זאת אנו רואים לעיתים קרובות מקרים שבהם אנשים מתפללים להחלמתו של חולה מסוים, ובכל זאת החולה אינו מבריא.
לאמיתו של דבר מחקרים אלו אינם מעידים על הכלל ובכל זאת לרוח החולה יש תפקיד חשוב בהחלמתו.
חנוכה הינו חג המציין את ניצחונם של מעטים במלחמה נגד הרבים. הניצחון המדובר הינו נצחון של הרוח ולא של החומר.
בדיוק באותה צורה רוחו של החולה, או המתפלל עבור החולה, יכולה להשפיע בצורה משמעותית על תהליך ההבראה.
לרוח האדם אין מקום ואין זמן, בני אדם יכולים בעיתות מצוקה להתחבר לחלק מסוים בתוכם, שהוא מעבר לזמן ולמקום. התפילה אינה זו שמשנה את גורל החולה אלא החיבור שחווה המתפלל בתודעתו, שבה הוא מתחבר לתודעתו של החולה ובכך מצליח להשפיע ולהביא לריפוי.
ברפואה נהוג לדבר על "רדיקלים חופשיים", שמשפיעים על בריאותנו בצורה ניכרת. השכם והערב אנו שומעים מאנשי מקצוע המלצות על מאכלים שינטרלו את הנזק של הרדיקלים החופשיים.
מה הם רדיקלים חופשיים?
אלו למעשה מוליקולות שמכילות אלקטרונים לא מחוברים, שפוגמים בגוף ויוצרים תהליכים כימיים מזיקים.
אם נקיש זאת לרוח האדם, ניווכח שבזמן תפילה ישנו חיבור רוחני ואמיתי לחולה (בניגוד לפירוד שמתרחש על ידי הרדיקלים החופשיים). ואפשר שלדבר תהא השפעה חיובית ביותר במצב בריאותו.
הסבר נוסף: כמו שבמולקולה הפירוד יוצר נזק לגוף, כך על ידי חיבור, כמו בתפילה אמיתית תתכן תועלת והשפעה חיובית.
מדוע, אם כך, כוחה של תפילה אינו פועל תמיד?
באמת, המחקרים הראו שתמיד ישנה השפעה מסוימת על החולה, אך לא תמיד הדבר מתבטא בריפוי.
הקשר שנוצר בין המתפלל לחולה דומה לחיבור הכבלים במכונית שבה הבטריה כבויה, הפלוס יתחבר אל המינוס והמינוס אל הפלוס. ברגע החיבור ישנם מעין ניצוצות אור מרצדות שנראים לעין בבירור.
כך בדיוק הוא ניצחון האור על החושך וניצחון רוח האדם על החומר.
זהו כוחו של החיבור, שאיננו נמדד במיכשור מדעי אך כנראה הוא זה שמשפיע על רוחו של החולה במובן מסוים בזמן תפילה. .
