הבמה שלהם
10,293 ספורטאים ב־34 ענפים ייאבקו על תהילה בריו. את בולט, פלפס, ניימאר, סרינה ודוראנט כל אחד מכיר, אבל הם לא לבד: שורה ארוכה של כוכבים מחכה ארבע שנים לאולימפיאדה כדי לנצוץ ברגע הכי גדול שיש מבדמינטון עד הרמת משקולות: עשרה ספורטאים שצפויים להבריק בברזיל
1. קיראני ג'יימס
גרנדה, 23, אתלטיקה
ג'יימס הצליח לשים על המפה את גרנדה הקטנטנה - לא הרבה יותר מ־100 אלף תושבים - כשהיה רק בן 19. האי הקאריבי התרגש לראות את הילד לוקח זהב בריצת 400 מ' בלונדון, המדליה הראשונה והיחידה בתולדות המדינה הזעירה. מאז רק דחף את עצמו לשיפור, והציב שיא אישי נהדר של 43.74 שניות. ג'יימס מתגורר באלבמה, אבל עדיין מדובר בנער מהאיים, התקווה הגדולה ביותר של גרנדה לעלות על הפודיום גם בברזיל. תהיה לו תחרות קשה מאוד, אבל הוא ינסה לכבוש שוב את המסלול ולהכפיל את המאזן הגרנדי. ויש עוד מטרה נכבדת: לנפץ את השיא האולימפי של מייקל ג'ונסון מ־1996, 43.49. זה ברגליים שלו.
2. קוסוקה האגינו
יפן, 21, שחייה
מייקל פלפס וראיין לוכטה יעניינו את כל חובבי השחייה, אבל האגינו עשוי להיות הכריש האמיתי בבריכה. כבר לפני שנתיים הוא ניצח את שניהם ב־200 מ' מעורב־אישי במשחקי הפאן־פסיפיק. בלונדון הוא הקדים את פלפס כדי לקחת את הארד ב־400, אבל זה כבר לא מעניין אותו - מה שהוא רוצה עכשיו זה דאבל מעורב. הוא רק 1.77 מ', לעומת ה־1.93 של פלפס וה־1.88 של לוכטה, אבל הגובה לא מפריע לו להמשיך להתקדם ולצאת בהצהרות: "היה לי מזל בלונדון", הוא אמר השבוע, "אבל הפעם לא יהיה קשר למזל. אני שחיין שונה לגמרי, והמטרה שלי היא לקחת שתי מדליות זהב".
3. טדי רינר
צרפת, 27, ג'ודו
הכוכב היחיד שעשוי להיות לו קשר ישיר למשלחת הישראלית. עם כל הכבוד ליפנים, רינר הוא אולי הג'ודוקא הגדול בהיסטוריה, ומתחרה בקטגוריית משקל 100 ק"ג פלוס, יחד עם אורי ששון. רינר נולד בגוואדלופ בזמן חופשה משפחתית, אבל גדל בפריז. כבר בגיל 18 הוא זכה באליפות אירופה לבוגרים, והפך בהופעת הבכורה שלו לאלוף העולם הצעיר אי־פעם. יש לו בסך הכל שמונה מדליות זהב באליפות העולם, יותר מכל ג'ודוקא אחר, הוא הוכתר פעמיים כאלוף אירופה והיה האלוף האולימפי בלונדון. והנתון המדהים ביותר? הוא לא הפסיד קרב מאז 2010. רינר זכה לעיטור לגיון הכבוד ונחשב לאחד הצרפתים המוכרים ביותר, סלב של ממש.
4. סי יאז'י
סין, 17, קפיצה למים
כבר כשהייתה בת 14 הצליחה יאז'י לזכות בתואר אלופת העולם בקפיצות מ־10 מ'. שלוש שנים לאחר מכן היא מגיעה כפייבוריטית לזכייה בתואר האולימפי בריו. היא החלה לקפוץ למים בגיל 6, והפכה לכוכבת של ממש במדינה בה הענף פופולרי מאוד. זה מתבטא גם בהצלחה מספרית: בשנה שעברה קופצים סינים זכו ב־50 מבין 60 מדליות הזהב בתחרויות השונות ברחבי העולם. גם בריו המטרה של המשלחת הסינית, שמכונה ה"דרים־טים", היא לזכות בכמות מדליות גדולה ככל האפשר, והצעירה תעמוד במרכז המאמץ. היא בהחלט לא העילוי היחיד שיתחרה תחת דגל סין בקפיצות למים, אבל יש בה משהו מיוחד כילדת הפלא שממשיכה להרשים באופן עקבי.
5. קוהיי אוצ'ימורה
יפן, 27, התעמלות מכשירים
דיונים על "הגדול בכל הזמנים" הם עניין שקשה מאוד להכריע. הרי ענפים מתפתחים לאורך השנים, רמת היריבים משתנה, איכות הספורטאים והמקצוענות מתחדדות. אבל אם אוצ'ימורה יזכה בקרב־רב בריו, כבר יהיה קשה מאוד לאלו שלא מוכנים להכתיר אותו כגדול מכולם להמשיך להתנגד. קודם כל, הוא ינסה להיות המתעמל הראשון זה 44 שנה שזוכה בתחרות הקרב־רב האולימפית פעמיים ברציפות. הוא כבר עשה את זה שש פעמים באליפות העולם. המטרה שלו אינה רק זכייה בתארים אישיים ובמדליות במכשירים השונים. לפני מספר חודשים הוא הוביל את נבחרת יפן לזהב הקבוצתי הראשון שלה מאז 1978, וינסה לשחזר את ההישג אחרי שלקח איתה כסף בשתי האולימפיאדות האחרונות.
6. הולי מנגולד
ארה"ב, 26, הרמת משקולות
מנגולד היא אחת התופעות המעניינות במשלחת האמריקאית, 188 ק"ג על 173 ס"מ, וכולה עוצמה בתחרות הרמת המשקולות. אחותו של ניק מנגולד, הסנטר האדיר של קבוצת הפוטבול ניו־יורק ג'טס, התחילה להרים משקולות רק ארבע שנים לפני המשחקים האולימפיים בלונדון. לפני כן היא הלכה בדרכו של אחיה ובכלל שיחקה פוטבול באוהיו סטייט. היא מועמדת לזכות במדליה במשקל של 75 ק"ג ומעלה, אחרי שזכתה בשנתיים האחרונות באליפות ארה"ב. ללונדון, אגב, היא הגיעה עם גיד קרוע ביד, עלתה עם זריקות וסיימה רק עשירית. והיא לא מפורסמת רק בזכות ההצלחה הספורטיבית והייחוס המשפחתי - היא גם השתתפה בגרסה האמריקאית של "לרדת בגדול".
7. לין דאן
סין, 32, בדמינטון
סין היא מעצמת בדמינטון, ענף שלא מצליח לרגש יותר מדי את רוב חובבי הספורט בעולם, אבל מרעיד את אסיה בכלל ואת הסינים בפרט. ולכן, זה לא דבר של מה בכך לציין שלין דאן הוגדר על ידי רבים כשחקן היחידים הטוב בהיסטוריה של המשחק. הסיני הפך בלונדון לאלוף האולימפי הראשון שמגן בהצלחה על התואר שלו, ואחרי שמועות על פרישה הוא הרגיע את כל המעריצים כאשר הודיע כי יגיע לנסות לזכות בזהב השלישי ברציפות שלו בריו. אגב, הוא גם הוכתר חמש פעמים לאלוף העולם, ומדובר בסופרסטאר ענק בכל קנה מידה, שאיזכור השם שלו יכול לרגש כל אוהד מהיבשת.
8. מו פארח
בריטניה, 33, אתלטיקה
פארח הפך ללהיט הגדול של המארחת במשחקים האולימפיים בלונדון ב־2012, ואפילו תנועת הניצחון שלו הפכה לפוזה שכל אנגלי חיקה. פארח בכלל נולד בבירת סומליה מוגדישו, בן לאב בריטי ולאם סומלית, אך המשפחה נמלטה לג'יבוטי עקב החרפת המצב במדינה, ועברה לבריטניה כשמו (מוחמד) היה בן 8. בתיכון התגלה הפוטנציאל האתלטי שלו, והוא הפך לאחד האתלטים האולימפיים המרשימים בהיסטוריה. למי ששכח, מדובר באלוף האולימפי ב־5,000 וב־10,000 מ', דאבל שהשיג גם באליפות העולם האחרונה. לפני שנתיים הוא אפילו ניסה את כוחו במרתון לונדון וסיים במקום השמיני. ועדיין, כספורטאי פעיל, הוענק לו תואר מסדר הכבוד הבריטי על תרומתו לאתלטיקה.
9. אליסון פליקס
ארה"ב, 30, אתלטיקה
בוב קרסי מכיר היטב את העולם האולימפי. הוא אימן את אשתו, ג'קי ג'וינר־קרסי, אתלטית אגדית שזכתה בשש מדליות אולימפיות. לכן, כדאי להקשיב לו כשהוא אומר שהחניכה הנוכחית שלו, אליסון פליקס, שייכת לעלית הספורט האמריקאי בכל הזמנים - ולא רק אתלטיקה. הוא אפילו חושב שהיא בין הגדולות בעולם בכל הזמנים. בלונדון היא הייתה אחראית באופן מופלא לשלוש מדליות זהב: ב־200 מ' ועם השליחות ב־100X4 וב־400X4, רק כדי להראות עד כמה היא מגוונת. יש לה בסך הכל שש מדליות אולימפיות - ממש כמו ג'וינר-קרסי, והיא תסתער בריו על המסלול בניסיון להאריך את הרשימה המפוארת הזו.
10. שלי-אן פרייזר-פרייס
ג'מייקה, 29, אתלטיקה
אוסיין בולט? תשכחו מזה. בטקס הפתיחה שמחכה לנו מחרתיים מי שתישא את דגל ג'מייקה תהיה דווקא המקבילה שלו, האישה המהירה בעולם. בריו היא תנסה לזכות במדליית הזהב השלישית ברציפות שלה ב־100 מ', ולהוסיף עוד תואר לרשימה אחרי שהוכתרה שוב לאלופת העולם בשנה שעברה. השיא האישי שלה, 10.70 שניות, הוא התוצאה הרביעית בטיבה בהיסטוריה - הישג לא מבוטל לאור העובדה שהתוצאות הטובות ביותר בענף עדיין נמצאות תחת עננה רצינית וחשדות לשימוש בתמריצים. היא מוסיפה המון צבע בזכות הסטייל המיוחד והשיער שמחליף צבעים, ומצפה להמשיך בחגיגות בריו. אולי הייתה זוכה ליותר תשומת לב, כפי שמגיע לה, אלמלא אותו חבר ג'מייקני לנבחרת שתופס את כל הכותרות.
